אברהם מאיר איזראעל

**הרב אברהם מאיר איזראעל**
	אין תמונה חופשית
לידה	1913; ה'תרע"ג; הידלמש, רומניה
פטירה	1995 (בגיל 82 בערך); ה'תשנ"ה; ברוקלין
מקום פעילות	הוניאד (חואדין), וינה, ברוקלין
תקופת הפעילות	? – 3 במאי 1995
רבותיו	הרב שאול בראך
חיבוריו	שו"ת ויען אברהם, אמרי אברהם, ילקוט המאירי, צמר ופשתים, להג יקודי אש

הרב אברהם מאיר איזראעל (ה'תרע"ג, 5 במאי 1913 - ג' באייר ה'תשנ"ה, 3 במאי 1995) היה אב בית דין בהוניאד שבחבל טרנסילבניה (אז באימפריה האוסטרו הונגרית, כיום ברומניה), בווינה ובברוקלין. כתב מספר ספרים ובהם שו"ת ויען אברהם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב יהודה ולאמו פעסיל, בשנת ה'תרע"ג (1913) בהידלמש שבגבול הונגריה ורומניה. גדל בקרולה, למד בישיבת הרב שאול בראך בעיר. לאחר נישואיו התיישב בהוניאד (חואדין) שבטרנסילבניה, ופתח שם ישיבה בשנת ה'תש"א (1941). בעקבות כיבושי הנאצים בהונגריה גורש עם משפחתו לאושוויץ, שם קיבץ סביבו מספר תלמידים איתן למד בקביעות בספרים שהשיגו.

בסיום מלחמת העולם השנייה, שימש לזמן מה כרב מחוז בטרנסילבניה, לאחר מכן שימש כמזכיר הראשי של הלשכה המרכזית האורתודוקסית בעיר קלויזנבורג, ואחר כך כרב קהילה של פליטי מזרח אירופה בווינה. בשבתו שם התמודד עם תופעת 'גיורי וינה' שבה נשים רבות שהיו נשואות ליהודים ניצולי שואה, גוירו על ידי הקהילה היהודית ללא נוכחות רבנים, בכדי לאפשר להם לעלות לארץ ישראל.^[1] באזור שנת ה'תש"י (1950) היגר לארצות הברית ושימש כרב קהילה בברוקלין שבניו יורק, שם נפטר באייר תשנ"ה (1995).

תורתו שיטתו והשקפות עולמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על דברי הגמרא במסכת ברכות (ז, א), צדיק וטוב לו-צדיק גמור, צדיק ורע לו-צדיק שאינו גמור, כתב המחבר ששמע מפי דודו הצדיק רבי שלמה מהידאלמאש הי"ד דצדיק וטוב לו - היינו צדיק שתמיד אומר כל דעביד רחמנא לטב עביד כרבי עקיבא והכל טוב זהו צדיק גמור, וצדיק שאינו גמור היינו צדיק ורע לו שאינו מצדיק עליו את הדין.
הביא (בדף כו) שם ששמע מאביו הרב יהודה לייב ישראל הי"ד על דברי הגמרא לעולם יכנס אדם בשני פתחים וכו', שהכוונה על פי אומרם, פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם, וזה הכוונה שיכנס מתחילה בפתח צר לעבודת ה' ואחר כך בפתח רחב וכו'. וכפי שכתב בהקדמתו שבכוונתו לעשות חסד עם נשמת הקדושים להזכיר מתורתם למען יהיה להם יד ושם ושם עולם.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב מספר ספרים, בהם:

קונטרס צמר ופשתים, שאותו כתב בזמן השואה בשנת ה'תש"ב.
אמרי אברהם על התורה
ילקוט המאירי על הש"ס (תשכ"ג)
שו"ת ויען אברהם (תשמ"ו).
קונטרס להג יקודי אש (תשס"ג).
הוי אריאל, הספד לאדמו"ר מסאטמר - הרב טייטלבוים, יצא לאור בניו יורק בשנת תש"מ.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשא בזיווג ראשון לאשה את אסתר ביילא איזרעל (בת רבי עזריאל יהודה מדז') ממנה נולדו ילדיו:
- העניא פעסיל (בשם השני על שם אמו).
- עזריאל יעקב (בשם הראשון על שם חמיו). שניהם נשרפו ביום אחד בכ"ו בסיון תש"ד הי"ד יחד עם רעייתו הנזכרת שהייתה אז בת כ"ו שנה, ויחד עם אביו הרב יהודה ליב ואשתו בזיווג שני פעריל וכן שני אחיו שנהרגו שמואל דב ופנחס.

הוא מזכיר בספרו את שמות צאצאיו שנולדו לו בזיווג שני בארצות הברית מאשתו חוה איזרעל בת רבי מאיר הלוי פריד:

- בנו, רבי חיים יהודה לייב.
- בנותיו, מלכה פייגא, ושרה מרים.
- חתנו, רבי ישעיה טויב.
- חתנו, רבי אלכסנדר בן ציון הלוי ווערצבערגער.

אחיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו, זאב וולף יוליו איזריעל ששירת בצה"ל ונהרג במלחמת השחרור בקרב על כיס פאלוג'ה ב-28 בדצמבר 1948 כ"ו בכסלו ה'תש"ט.
אחיו, משה איזריעל.
אחיו, יעקב.
אחיו, אשר.
אחיו, שמואל דב.
אחיו, פנחס.