אברהם יצחק גליק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי אברהם יצחק גליק
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הרב אברהם יצחק גליק (ה'תקפ"וב' באייר ה'תרס"ט; 182623 באפריל 1909) היה רבה של טולצ'ווה, מגדולי רבני הונגריה[1] בשני העשורים האחרונים של המאה ה-19 ובעשור הראשון של המאה ה-20. מחבר הספרים "באר יצחק" ו"יד יצחק".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בווירטש, למד בישיבתו של רבי שמואל שמעלקא קליין (מחבר "צרור החיים") בבלקאן, ואחר כך בישיבתו של הרב יצחק משה פרלס בבוניהד, והתפרסם כעילוי. בנעוריו כתב שירים.

נישא בשנת ה'תר"ו (1846) לחוה רייצא (לימים נוסף לה גם השם שרה, נפטרה בתרס"ז, 1907) בת הרב ישעיה בנט בן מהר"ם בנט וחתן רבי אלעזר לעוו. גיסו היה הרב בעריש בנט רבה של קאלוב. בשנת תרמ"ט הוציא לאור בסיגט את ספר השו"ת "פרשת גדולת מרדכי" מאת הרב מרדכי בנט, סב אשתו.[2] לאחר נישואיו התגורר שלוש שנים בקאלוב.

התגורר תחילה בנג'הלאס (האלאס), חכר שדה והתפרנס ממנו וממסחר שערכה אשתו. באותה תקופה התקבצו סביבו כ-30 תלמידים. בעקבות שריפה ושיטפון בה אבד רכושו החל לשמש ברבנות בטול'צווה. הוא שימש בתפקיד זה במשך כחמישים שנה, עד לפטירתו. החזיק במקום ישיבה. בהלווייתו השתתפו המונים.

הרב גליק נחשב לאחד מגדולי המשיבים בהונגריה בדורו. ספר השו"ת שלו "יד יצחק" בשלושה כרכים, כולל כתשע מאות בירורים הלכתיים שנכתבו במענה לשאלותיהם של רבנים מכל רחבי הונגריה וטרנסילבניה.

התמדתו בלימוד תורה הייתה לשם דבר. חתנו הרב יחזקאל בנט ציין כי בכל שנות כהונתו הרבות, נמנע הרב גליק מחופשות, השתתפות באסיפות רבנים ועיון בעיתונים. נודע כבעל מידות, סובלן ועניו. אורח חייו היה סגפני וצנוע. הרב יקותיאל יהודה גרינוולד, בספרו "ספר חכמי מדינתנו",[3] כתב עליו תוארי שבח מפליגים[4].

תמך ביישוב ארץ ישראל באופן מעשי, וכתב שיש לקנות אתרוגים שגדלו בארץ ישראל כדי לחזק את ידי מיישביה, על פני אתרוגים שגדלו ביוון.[5]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו היחיד, מרדכי, נפטר על פניו. נכדו הוא הרב אלעזר גליק. בתו אסתר פראדל נישאה לרב אברהם יונגרייז, בנם היה הרב אשר אנשיל יונגרייז. בתו חיה רבקה נישאה לרב יחזקאל בנט, רבה של וואראהל וראש הישיבה בה.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יחזקאל בנט (חתנו), הקדמה – תולדות המחבר, באר יצחק על מסכת גיטין, חלק א, טולצ'ווה תר"ע
  • פינחס זליג שוורץ, שם הגדולים מארץ הגר (בערכו), אות א' פריט ע"א, עמ' 15–16
  • אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, כרך א, ירושלים תשל"ט, עמ' 310–311 ('טולצ'ובה')
  • שלמה שפיצר, קהילות הונגריה, מכון ירושלים תשס"ט, עמ' 171–172 ('טולצ'וא')

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, ירושלים תשנ"ז, מבוא, עמ' 174, 431-432. וראו גם: תשובת מהר"ם בריסק שהובאה בשו"ת שאילת משה, צז, המכנה אותו 'ראש המורים במדינתנו'.
  2. ^ ראובן פרבר, פאר מרדכי, תל אביב תשי"א, עמ' 64
  3. ^ שם הגדולים וקורות גדולי ישראל בארצינו, ארץ הגר משנת ד"א תת"כ עד היום הזה, סיגט 1910
  4. ^ ציטוט זה הובא בשמו בספר דורות האחרונים חלק א, עמוד 100
  5. ^ וילקט יוסף, כרך י', עמוד 139