Wolfenstein: The New Order
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| כללי | |
|---|---|
| תאריך הוצאה | 20 במאי 2014 |
| סוגה | משחק פעולה-הרפתקאות, משחק ירי בגוף ראשון |
| מספר שחקנים | 1–1 |
| פיתוח | MachineGames |
| הוצאה לאור |
Bethesda Softworks  |
| ארץ מקור |
ארצות הברית |
| שפות |
אנגלית |
| הפצה | Bethesda Softworks |
| עיצוב | ג'רק גוסטפסון |
| סדרה | Wolfenstein |
| דרישות תוכנה | |
| מנוע משחק | id Tech 5 |
| מצבי משחק | שחקן יחיד |
| דירוג | +18\Mature |
| פלטפורמות |
Microsoft Windows פלייסטיישן 3 פלייסטיישן 4 Xbox 360 Xbox One |
| המשחק הקודם | Wolfenstein |
| המשחק הבא |
Wolfenstein: The Old Blood |
| דרישות מערכת | |
| מעבד | Core 2 Duo E8200 או AMD Phenom II X2 545 (מומלץ: Intel Core i7-930 or AMD Phenom II X6 1090T) |
| זיכרון | 3GB (מומלץ: 4GB) |
| כרטיס מסך | Nvidia GTS 250 OR AMD Radeon HD 6670 (מומלץ: Nvidia GeForce GTX 460 or AMD Radeon HD 6850) |
| מקום פנוי | 50 ג'יגה בייט |
| מערכת קול | תואמת DirectX 11 |
| בקרים | מקלדת, עכבר עם יותר מ2 כפתורים |
|
www | |
  | |
Wolfenstein: The New Order (בעברית: וולפנשטיין: הסדר החדש) הוא משחק פעולה מז'אנר ירי בגוף ראשון אשר פותח על ידי חברת MachineGames והופץ על ידי Bethesda Softworks ב-20 במאי 2014 למחשב האישי, פלייסטיישן 3 ו-4, Xbox 360 ו Xbox One. המשחק הוא הכותר השביעי בסדרת Wolfenstein הוותיקה (שידועה בסלנג בעברית גם בתור "הטירה הנאצית") והוא משחק ההמשך למשחק הקודם בסדרה משנת 2009. המשחק מתרחש בהיסטוריה אלטרנטיבית בשנות ה-60 של המאה ה-20, במציאות בה גרמניה הנאצית ובעלות בריתה ניצחו במלחמת העולם השנייה, ועוקב אחרי גיבור הסדרה, ויליאם "בי. ג'יי." בלאזקוביץ, במאמציו להילחם בנאצים ולמנוע את שליטתם בעולם.
זהו משחק הביכורים של MachineGames, חברה קטנה משוודיה שפיתחה את המשחק אחרי שקנתה את הזיכיון מהמפתחים המקוריים של הסדרה, id Software. הפיתוח החל עוד ב-2010 מיד לאחר ש MachineGames קנתה את הזכויות על הזיכיון. המשחק מעוצב בסגנון פעולה-ירי בגוף ראשון אשר נותן דגש על משחקיות מהירה וניסיון "להחזיר" את הרוח שאפיינה את המשחקים הקלאסיים של Id software, בניגוד למשחקים קודמים בזיכיון, העלילה פותחה אחרת בכך שתכלול גם התפתחות של הדמויות במשחק, במיוחד של הדמות הראשית (בלאזקוביץ'), במטרה לעורר התעניינות אצל גיימרים וגם כדי לתת לגיבור גוון יותר "הירואי" מאשר במשחקים קודמים. כמו כן, החלטותיו של השחקן במהלך המשחק ישפיעו על מהלך המשחק בהמשך.
עם שחרורו, המשחק זכה לביקורות חיוביות מאוד והיה מועמד לתארים רבים ביניהם "משחק השנה של 2014" ו"משחק היריות הטוב ביותר של השנה". למשחק יצאה במאי 2015 חבילת הרחבה בשם Wolfenstein: The Old Blood שהיא בעצם פריקוול למשחק.
משחקיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשחק הוא משחק יריות בגוף ראשון, קרי: השחקן מתבונן על עולם המשחק מנקודת מבטו של הגיבור. המשחקיות היא ליניארית ברובה, מורכבת מ-15 פרקים (Chapters) וכדי להתקדם בהם השחקן נדרש להרוג אויבים ובחלקם גם לפתור חידות, למצוא חפצים, ולקיים אינטראקציה בין דמויות שונות במשחק. את רוב המשימות השחקן יבצע לבדו, אך לפעמים הוא ימצא עזרה בדמות חבר או שניים שיעזרו לשחקן בחלק מהמשימה. בניגוד למשחק הקודם (ולהרבה כותרים גדולים מהשנים האחרונות), יש לאסוף ערכות-רפואה כדי לחדש את בריאות השחקן כאשר הוא נפצע, ושריון כדי לעזור להגן על נקודות החיים של השחקן. בניגוד למשחק הקודם נקודות החיים של השחקן לא מתחדשות כעבור זמן; נקודות החיים הכוללות של השחקן מחולקות למקטעים בני 20 נקודות חיים כל אחד, והן מתחדשות עד לסף של אותו המקטע שנפגע. לדוגמה, שחקן שנקודות החיים שלו ירדו ל-75 כתוצאה מפגיעה כלשהי, בריאותו תחודש עד לסף של המקטע - 80, וכדי להתרפא אל מעבר לכך השחקן חייב למצוא ערכת-רפואה (בדיוק כמו במשחקי העבר של איד). השחקן יכול להגדיל את כמות החיים המקסימלית עם שדרוגים שונים, ואף לעבור את מכסת החיים המקסימלית (מה שנקרא Overcharge); עם זאת, כרגע שכמות החיים עוברת את הרמה המקסימלית, כמות החיים של השחקן תרד עד לרמה המקסימלית (בדומה לאפקט של לקיחת Megahealth במשחק Quake 3).
את האויבים במשחק ניתן להרוג במגוון דרכים: הן פנים אל פנים מטווח אפס על ידי אביזר דוגמת סכין, הן על ידי התגנבות מאחור (Stealth Takedown) והן בקרבות ירי. לשחקן זמינים שפע של כלי נשק איתם השחקן יכול להרוג את אויביו: אקדחים, תת-מקלעים, אקדחים אוטומטיים (שילוב של תת-מקלע ואקדח שמופיע בשנות ה-60), רובי סער, רובי ציד אוטומטיים, רובי צלפים, רימונים, מקלעים וכלי נשק מבוססי לייזר. את רוב כלי הנשק ניתן להחזיק בשתי הידיים ובכך לירות סימולטנית בשני כלי הנשק על מנת להשיג כוח אש יותר גדול (על חשבון הדיוק). במהלך המשחק השחקן יכול לשדרג את כלי הנשק שלו: כך לדוגמה, השחקן יכול לחבר משגר טילים לתחתיתו של רובה סער, או רובה צלפים יכול להפוך לרובה פלזמה אוטומטי מבוסס לייזר. בין כלי הנשק הידועים במשחק נמנה גם "חותך לייזר", אביזר שבעזרתו ניתן לחתוך רשתות ופיסות מתכת, וניתן להחליף אותו בתותח לייזר (LaserKraftWerk) שהוא כלי נשק לכל דבר. את רוב השלבים השחקן מתחיל כשיש בידיו סכין ותותח הלייזר. האויבים במשחק נעים בין חיילים נאציים "פשוטים" וכלבי תקיפה משוריינים עד למכונות ענק רובוטיות. את החיילים הפשוטים ניתן להרוג בקלות בעזרת נשק קל כמו רובה סער או אקדח, אך אויבים יותר חזקים דוגמת חיילי-על (Supersoldaten) ורובוטים משוריינים ידרשו נשק יותר "רציני" כדי לטפל בהם; ישנם גם קצינים נאצים, חמושים בדרך כלל באקדח פשוט וניתן לזהותם על ידי Signal שהם משדרים למרחק, אך כאשר הם מזהים את השחקן הם עשויים לקרוא לתגבורת בדמות חיילים נאצים. לכן שחקן חכם יטפל קודם כל בקצינים אם הוא אינו מעוניין לראות את מספר אויביו מוכפל.
חידוש גדול במשחק לעומת משחקים קודמים הוא האפשרות להתחבא מאחורי מחסות, ובכך להשיב אש אל האויב מבלי להיפגע בצורה משמעותית.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
3 שנים לאחר אירועי המשחק הקודם בהם בלאזקוביץ השמיד את "מימד השמש השחורה" (נשק-על מבוסס כוחות נסתרים שפותח על ידי הנאצים), פיתחו הנאצים טכנולוגיות מדעיות מתקדמות בתחום המכניקה והרובוטיקה, ובאמצעותן הצליחו להתגבר על בעלות הברית. ב-16 ביולי 1946, כחלק מהכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית, קפטן (סרן) בלאזקוביץ נשלח כחלק ממשימה בה על כוחות הצבא להסתער על המבצר בו שוכן האדם שאחראי על הפיתוחים הנאציים המתקדמים, גנרל וילהלם "ראש-מוות" שטראסה (אותו ניתן לפגוש לראשונה עוד במשחק Return to Castle Wolfenstein, והופך לנבל מרכזי במשחק הקודם - Wolfenstein), ולחסל אותו. בתחילת המשחק השחקן נמצא על מטוס קרב כחלק מצוות הפשיטה, ביחד עם טייס בשם פרגוס רייד. פרגוס נותן לבלאזקוביץ משימות, דוגמת לטפל בפיצוץ צינור, להשליך מטען מהמטוס כדי להקל על המראתו, ולהילחם במטוסי אויב. במהלך הקרב מטוסם נפגע ועל פרגוס והשחקן להימלט למטוס אחר. המטוס נוחת נחיתת אונס ליד המבצר, וכשהם מגיעים אל פני השטח הם פוגשים את טוראי פרובסט ווייאט השלישי. בלאזקוביץ מוביל אותם להתגנב אל המבצר, ונלחם נגד הנאצים בדרכו להשלים את המשימה. הפשיטה משתבשת והם נתפסים על ידי ראש-מוות ומובאים למעבדת ניסויים בבני אדם, בו בלאזקוביץ השבוי מתבקש לבחור בין פרגוס לווייאט כקורבן עבור ניסוייו האכזריים של ראש-מוות. לאחר שהשחקן בוחר באחד מהם ראש-מוות מבצע בו את ניסוייו הקטלניים ונוטש את המעבדה, משאיר את בלאזקוביץ והאחרים למות בשרפה על ידי מתקני שרפה. ברגע האחרון בלאזקוביץ מצליח לברוח מהמעבדה דרך חלון, הם קופצים תוך כדי שהמעבדה מתפוצצת אך מספר רסיסים מהפיצוץ פצעו את בלאזקוביץ בראשו. מספר פולנים מגלים את בלאזקוביץ ומחלצים אותו לבית חולים שם מתגלה שהרסיסים שחדרו לראשו גרמו לנזק מוחי שהכניס את בלאזקוביץ לתרדמת (מעין מצב "צמח"). בעקבות כך בלאזקוביץ מובל למוסד פסיכיאטרי בפולין, שם הוא מעביר את שנותיו ומטופל על ידי האחות הראשית של בית החולים, אניה אוליווה ומשפחתה, וצופה בנאצים הבאים מפעם לפעם לקחת את המאושפזים למטרותיהם שלהם (כחלק מהאידאולוגיה הנאצית שראתה חולי נפש ופגועי מוחין כ"תתי אדם").
14 שנה לאחר מכן, בלאזקוביץ צופה ברגע בו הנאצים מחליטים לחסל את המוסד אחת ולתמיד. הם מתחילים לרצוח את המטופלים באמצעות אקדחים, וכאשר הוריה של אניה מתנגדים, הם רוצחים גם אותם לעיניה (ולעיני בלאזקוביץ) וחוטפים את אניה. רגע לפני שהוא מחוסל בעצמו בידי חייל גרמני, בלאזקוביץ מתעורר מהתרדמת, תופס סכין וקוטל את החייל. בלאזקוביץ שהתעורר ויכול לנוע שוב בכוחות מחודשים בורח מבית החולים תוך כדי לחימה בחיילים נאציים חמושים בצורה יותר טובה מאשר בפעם הקודמת, ומכונות שלא היו מוכרות לעיניו. בלאזקוביץ מציל את אניה ושניהם נוסעים יחד לסבה וסבתה של אניה בפולין, שם בלאזקוביץ מגלה כי השנה היא 1960, המלחמה נגמרה בכך שהנאצים אילצו את ארצות הברית להיכנע על ידי הפגזת עריהן בפצצת אטום, והרייך השלישי כרגע מקיף את כל העולם. בלאזקוביץ מציל, באיומי מסור חשמלי, מידע מפי קצין נאצי שהם חטפו קודם על קיומה של מחתרת אנטי-גרמנית שחבריה אסורים בברלין. בלאזקוביץ, נחוש להילחם בנאצים, מגיע לנקודת ביקורת על הגבול הפולני-גרמני שם הוא נלחם בנאצים ומתגנב ביחד עם אניה לתוך רכבת לברלין. על הרכבת הוא פוגש ב"פראו" אירנה אנג׳ל, קצינה (אוֹברשטורמבאנפיהרר) בס"ס שעורכת לו "מבחן גזע" שבודקת האם הוא באמת שייך לגזע הארי כפי שהוא נראה. בלאזקוביץ עובר את המבחן ומוצא את אניה, שם הוא מפתח איתה מערכת יחסים רומנטית. בסופו של דבר בלאזקוביץ מגיע לברלין, עיר בנויה היטב לפי האדריכלות הנאצית, וכשהוא חמוש בסכין בלבד הוא חודר למתחם של המשטרה החשאית (הגסטאפו) כדי למצוא משאית שתוביל אותו לכלא אייזנוואלד, הכלא השמור ביותר בברלין. כשהוא מגיע לכלא הוא מתגנב אל האגף השמור ביותר של האסירים הפוליטיים שם הוא מוצא את חברי המחתרת, ביניהם השותף הוותיק שלו למשימה (פרגוס או ווייאט - תלוי את מי השחקן החליט להשאיר בחיים). מבצע המילוט מסתבך והופך לקרב יריות בו השחקן ושותפו מתעמתים עם חיילים נאציים חמושים. בסופו של דבר הם מצליחים לברוח ולהגיע אל מרכז המחתרת שנמצא מתחת לפני האדמה בלב ברלין. מסתבר שאותה המחתרת היא בעצם חוג קרייזאו, שמונהג על ידי קרולין בקר - דמות שאותה בלאזקוביץ פגש במשחק הקודם ונותרה כעת נכה בשתי הרגליים בעקבות אירועי המשחק הקודם. כמו כן הוא פוגש את קלאוס קראוץ, נאצי לשעבר שהחליט להחליף צד לאחר שהנאצים הרגו את בנו היחיד, ובריון גדל גוף ופגוע מוחין בשם מקס האס שקלאוס לקח תחת חסותו כבן. לאחר שהוא משיג מסמכים סודיים שהוחבאו בחדר של מקס, המתחרת מחליטה להוציא לפועל תוכנית שתוכננה זמן רב לפני כן: חדירה למתחם המדעי הגדול ביותר של הנאצים - "לונדון נאוטיקה", מתחם שמור היטב בלב לונדון במטרה לאסוף משם מודיעין ולגנוב משם אמצעי לחימה. הם מגיעים ללונדון שם בלאזקוביץ מביס את השומרים הנאציים, ומוצא שם תוכניות נשק שהנאצים ניסו להנדס לאחור. הם מגלים כי מי שעומד מאוחרי התוכניות, הכתובות בעברית, הוא ארגון יהודי בשם "דעת ייחוד" (ונהגה בטעות על ידיהם בשם "דאאט יישוד"..) לאחר שהוא גונב את התוכניות הוא מתגנב להאנגר גדול עם 3 מסוקים. ההאנגר שמור בידי קצינים נאציים, אינספור חיילים, ורובוטים חמושים ומשוריינים היטב. לאחר שבלאזקוביץ מביס אותם, שאר חברי המחתרת צונחים בהאנגר ונמלטים עם המסוקים חזרה לבסיס המחתרת.
בבסיס המחתרת, הם מפענחים את זהות הארגון העומד מאחורי רוב הפיתוחים הטכנולוגיים של הנאצים: סופר-בטון (שאיפשר להם לבנות מבני על ביתר קלות), כלי נשק מבוססי אנרגיה, ואינטליגנציה מלאכותית שאיפשרה להם לפתח מחשבים ורובוטים משוכללים, והם מגלים כי ה"סופר בטון" שבו השתמשו הנאצים עלול להיפגם כתוצאה מטחב. בנוסף לכך הם משווים רשימות של חברי הארגון לרשימות של אסירים יהודיים במחנות ריכוז, ומגלים כי אחד מהם, אדם בשם סט רות' אסיר במחנה ריכוז - מחנה עבודה בשם "בליקה" בקרואטיה (שמבוסס בצורה רופפת על מחנה הריכוז הקרואטי יאסנובאץ) שהאסירים בו עוסקים בעבודות ייצור הסופר-בטון. בלאזקוביץ מסכים להגיע למחנה הריכוז בתור אסיר שם מקועקע עליו מספר אישי, ולחפש שם את סט. לאחר שהוא פוגש את סט הוא מגלה לבלאזקוביץ שהרובוטים השומרים על מחנה הריכוז נשלטים על ידו ומבקש ממנו למצוא עבורו את המפתח לשליטה על הרובוטים. לאחר שהוא חודר למתחם המחנה (ומחסל תוך כדי כך את רופא המחנה, נאצי אכזר וסדיסט בכינוי "הסכין") ומשיג את המפתח הוא נתפס על ידי מפקדת המחנה - לא אחרת מאשר "פראו" אנגל אותה הוא פגש ברכבת לברלין. פראו מעמידה את בלאזקוביץ, סט ומספר אסירים נוספים על עמוד ומתכוונת להוציא אותם להורג באמצעות הרובוט הקטלני מהרובוטים שומרי המחנה. ברגע האחרון בלאזקוביץ מעביר לסט את המפתח ובעזרתו סט משיג שליטה ברובוט וגורם לו לקום על בעליו ולתקוף את פראו. הם בורחים מהמחנה כשבלאזקוביץ רוכב על הרובוט ומחסל את השומרים הנאציים ועוזרים לשאר האסירים לברוח מן המחנה.
כשסט מגיע לבסיס המחתרת, הוא מגלה להם כי הסודות של "דעת ייחוד" שמורים במטמונים מתחת לפני מהאדמה, וכשהנאצים גילו את רובם הם השתמשו בפיתוחים שלהם כדי להנדס אותם לאחור ובכך לפתח את האמצעים שעזרו להם לנצח במלחמה, וכ"הכרת תודה" - את יתר חברי הארגון הם שלחו למחנות ריכוז שם רובם נרצחו. הוא מגלה להם את מיקומו של אחד המטמונים שלא התגלו עדיין, אך כדי לגשת אליו נדרשת צוללת. בלאזקוביץ חודר לתוך צוללת נאצית שכזו והוא מגלה כי זו ספינת הדגל של הנאצים, חמושה בתותחים בעלי ראשי נפץ גרעיניים, שאיתם חברי המחתרת יכולים סוף סוף להחטיף מכת מחץ על הכיבוש הנאצי. לצורך הפעלת ראשי הנפץ נדרשים קודים, והקודים האלה נמצאים בבסיס הנאצי על הירח (מסתבר כי הנאצים הצליחו להגיע לירח בשנות ה-50 ואף להקים שם בסיס מפותח"). המחתרת מגלה כי על גשר גיברלטר (גשר שנבנה על ידי הנאצים כדי לקשר בין אירופה לאפריקה) נוסעת רכבת שמובילה מדענים נאציים שמשרתים בבסיס הירח. באמצעות אחד מכלי הנשק פרי פיתוחם של דעת ייחוד שמוטל מתוך מסוק, חברי המחתרת מצליחים להרוס את הגשר שהרכבת עליו ולהנחית את בלאזקוביץ עליו. בלאזקוביץ מאתר את המדען בתוך הרכבת ההרוסה, גונב את מדיו ומצליח להמריא אל בסיס הירח. על הירח הוא מצליח לגנוב קודים של נשק גרעיני שדרושים כדי להפעיל את הנשק שבצוללת וחוזר לכדור הארץ. הבריחה משתבשת כאשר הנאצים מגלים אותו, ועליו להילחם כדי להימלט מהבסיס ולהגיע לכדור הארץ. עם ההגעה לכדור הארץ החללית מיורטת על ידי הנאצים ומתרסקת סמוך ל"לונדון נאוטיקה", שם הוא נלחם נגד חיילים נאצים ובסופו של דבר מתעמת עם ה"לונדון מוניטור", רובוט עצום-ממדים שנבנה על ידי הנאצים כדי לחסל כל סוג של מרד והתנגדות ברחבי לונדון.
לאחר שהוא מביס את ה"לונדון מוניטור" הוא מחולץ מלונדון על ידי קלאוס, והוא מגלה מקלאוס כי הנאצים, בראשות "פראו" אנגל, ערכו פשיטה על בסיס המחתרת ולקחו בשבי את אניה, סט וכמה אחרים אל המבצר של "ראש מוות". בדרך הנאצים מסתערים עליהם והורגים את קלאוס אך בלאזקוביץ מחולץ על ידי מקס, שמכה את הנאצים בכוחו העצום. בעזרת מקס הוא נכנס לבסיס המחתרת ההרוס כדי להציל משם את קרולין.
בסופו של דבר חברי המחתרת ששרדו את ההתקפה, בראשות קרולין, מחליטים להמשיך בתוכנית המקורית: להשתמש בצוללת החמושה בראשי נפץ גרעיניים, בכלי הנשק תוצרת "דעת ייחוד" ובבלאזקוביץ כדי להציל את השבויים ולהשמיד את המבצר של "ראש מוות" ובכך לחסל את מרכז הכוח הנאצי. הנשק תוצרת "דעת ייחוד" מצליח להרוס את חומות המבצר, מה שמאפשר לבלאזקוביץ לחדור לבסיס ולחסל שם את כל הנאצים שהוא פוגש בדרכו (וגם את ה"עוזר" של "פראו" אנגל, קצין ס"ס שנודע בכינוי "בובי"). בסופו של דבר הוא מגיע למעבדה הראשית של "ראש-מוות" שם הם נפגשים, והוא מחליט לשסות בבלאזקוביץ רובוט נסיוני שמופעל על ידי מוח אנושי - מוחו של הקורבן שבלאזקוביץ נאלץ לבחור בו 14 שנים קודם לכן (פרגוס או ווייאט). בלאזקוביץ מנטרל את הרובוט בכך שהוא מוציא את המוח ממנו וגורם לו להפסיק לעבוד ובכך הוא שם קץ לייסוריו של אחיו לנשק. לאחר מכן, לוחם השחקן ב"ראש-מוות" בעצמו; הוא משוריין בחליפת קרב רובוטית שמצוידת בארבעה מקלעי לייזר ותותח אלקטרומגנטי רב עוצמה. ברגע שהחליפה מושמדת, וילהלם "ראש-מוות" יוצא משם פצוע קשה, בלאזקוביץ פונה לסיים עם הסיפור אחת ולתמיד. הוא דוקר אותו מספר פעמים בסכין, אך "ראש-מוות" שולף מתוך הסרבל שלו רימון יד מתקופת המלחמה ומפוצץ אותו ליד בלאזקוביץ. הרימון מחסל את "ראש-מוות" ופוצע אנושות את בלאזקוביץ, שגורר את עצמו אל אחד החלונות של המבצר ונותן לקרולין את האישור להפגיז את המבצר בנשק גרעיני.
בסיום המשחק ניתן לשמוע הליקופטר מתקרב; עם זאת גורלו של בלאזקוביץ אינו ידוע.
פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
החברה שפיתחה את המשחק, MachineGames, נוסדה ב-2009 תחת הבעלות של חברת ZeniMax Media. ביוני 2009, כאשר ZeniMax קנתה את חברת id Software ואת כל הזיכיונות שהיו בבעלותה (Doom, Quake, Wolfenstein וכו'). MachineGames התעניינו בפיתוח משחק חדש בסדרת Wolfenstein ולשם כך הם ביקשו את הסכמתם מאיד כדי שתוכל למכור להם את הזכויות לזיכיון, בעידודה של Bethesda, עוד חברת בת של ZeniMax שלימים תהיה המפיצה של המשחק. מיד לאחר שאיד נתנה את הסכמתה, החלה עבודת הפיתוח על המשחק שנמשכה בערך 3 שנים[1][2]. קיומו של המשחק נחשף לראשונה במאי 2013 על ידי Bethesda שהציגה טריילר ראשוני למשחק. הקמפיין בו השתמשה לצורך כך כלל שלוש תמונות עם הכיתוב "1960"[3]. המשחק תוכנן להשתחרר בסוף 2013 אבל המפתחים החליטו לדחות את שחרור המשחק לאמצע 2014 במטרה לעבוד עוד יותר על המשחק[4]. בסופו של דבר, נקבע כי המשחק ישוחרר לציבור ב-20 במאי 2014 בצפון אמריקה ובעקבותיו, בהפרש של כמה ימים, גם לאירופה ואוסטרליה, אך בסופו של דבר התבצע "יישור קו" והמשחק שוחרר בשאר העולם באותו התאריך כמו בצפון אמריקה[5]. כל מי שעשה הזמנה מוקדמת למשחק קיבל בנוסף למשחק גם קוד גישה בחינם לבטא של המשחק הבא בסדרת Doom תוצרת איד[6]. מכיוון שהמשחק מכיל סממנים נאצים כגון צלבי קרס, התייחסות ישירה לאלמנטים נאצים כגון היטלר והס"ס, ואלימות קשה, המשחק נאסר להפצה ומכירה בגרמניה כמות שהוא על פי החוק שאוסר על הצגת סמלים נאצים והפצתם, וחלקים גדולים ממנו צונזרו בצורה מאסיבית כדי שהמשחק יוכל להימכר גם בגרמניה. לאחר שחרור המשחק, החברה הודיעה כי בכוונתה לפתח הרחבה שעומדת בפני עצמה (קרי: שלא דורשת את המשחק המקורי על מנת לרוץ) בשם Wolfenstein: The Old Blood. המשחק שוחרר ב-2015 ומבחינה עלילתית הוא נחשב פריקוול למשחק.
ההשראה העיקרית למשחק הייתה בעיקר המשחקים הקודמים בסדרה, תוך כדי חזרה לעקרונות של קרבות אינטנסיביים שאפיינו את המשחקים הקודמים. צוות הפיתוח התייחס למשחק דווקא בתור "משחק פעולה והרפתקאות בגוף ראשון" (יותר מאשר לסווג אותו בתור סתם משחק FPS) - שלדעתם זה אחד המאפיינים החשובים במשחק. המעצב הראשי של המשחק התייחס אל המשחק כמעין סיפור דוד וגוליית - בלאזקוביץ, מלווה במספר אנשים בודדים, כנגד אימפריה נאצית כלל עולמית שלכאורה בלתי ניתנת להבסה. הוא גם ציין כי המון אלמנטים מהמשחק הושפעו מהאידיאל הנאצי: מנהיגים "גדולים מהחיים, טכנולוגיה משונה, ניסויים מדעיים משונים"[7]. צוות הפיתוח תיאר את המשחק כ"עירוב אפל של דרמה, מסתורין והומור" וגם אמר כי המשחק "לוקח את המשחק הכי סמלי בז'אנר של משחקי היריות גוף ראשון (הכוונה היא למשחק Wolfenstein 3D ההיסטורי, שנחשב למשחק הראשון מסוגו) לעולם אחר ושונה לגמרי"[8]. לצורת פיתוח האלמנטים הגרפיים של המשחק, השתמש צוות הפיתוח במנוע החדש ביותר של איד עד כה: id Tech 5, ששימש גם משחק אחר תוצרת איד (Rage), שאחד מתכונותיו הייתה הוספת פרטים רבים לעולם המשחק[9]. עיצוב המשחק לקח השראה מהמקובל בקולנוע של שנות ה-60, במיוחד מסרטי ג'יימס בונד שיצאו באותן השנים, וגם מהעקרונות העיצוביים שאפיינו את האדריכלות הנאצית: כפי שהנאצים חזו שתיראה לאחר שהרייך השלישי ישלוט בעולם.
המשחק כולל רק מצב לשחקן יחיד, כיוון שצוות הפיתוח חשב כי עדיף להתמקד אך ורק על עיצוב הסיפור של המשחק כדי ליצור חוויה מושלמת מאשר לחלק את העבודה על מצב לשחקן יחיד ומצב מולטיפלייר, ובכך להקטין את יעילות העבודה. עיקרון זה תואם את הרוח של MachineGames שכינתה את עצמה "סטודיו לסינגל פלייר"[10].
צוות המשחק עסק בפיתוח מערך שלם של דמויות איתן השחקן יוכל לקיים אינטראקציה. אחד מצוות הפיתוח טען כי "מטרת העל עבורנו הייתה על בניית אנסמבל של דמויות מעניינות שבאמת רצינו ליצור אינטראקציה איתן" הם גם שאפו לחבר את המחשבות והפעולות של כל הדמויות אל החוויה האנושית, כדי לאפשר לשחקנים לדעת "למה בן אדם עושה את מה שהם עושים". במהלך הפיתוח, התברר כי לאורך כל הסדרה, גיבור הסדרה - בלאזקוביץ - הצטייר במשחקים הקודמים כ"סתם דמות שהשחקן משחק איתה...". לשם כך צוות הפיתוח עבד על פיתוח אספקטים שונים ויותר "אנושיים" לדמות, דוגמת: העמדת הדמות במצבים בלתי נעימים, ויצירת מונולוגים אישיים עבור הדמות ברגעים מסוימים במהלך המשחק[11]. אחד הקשיים הרציניים שעמד במהלך הפיתוח של המשחק היה הדרישה לאפיין את דמותו של בלאזקוביץ כגיבור - בצורה יותר "הירואית" ממשחקים קודמים; וזה היה אתגר לא אופייני ל־MachineGames, שעסקה עד כה בפיתוח משחקים שבהם הדמות הראשית הייתה אנטי-גיבור או בעלת מאפיינים של אנטי-גיבור[12]. צוות הפיתוח עסק גם בפיתוח רציני של דמותו של הנבל המשחק - גנרל וילהלם "ראש-מוות" שטראסה. הופעת הבכורה שלו הייתה במשחק RtCW שם הוא הופיע כנבל משנה חסר חשיבות, וקיבל תפקיד יותר מרכזי במשחק הבא בסדרה (Wolfenstein משנת 2009). מטרתם הייתה לצייר אותו כדמות מרושעת, אגוצנטרית, ומלאת התלהבות, שמעריך את חייו לאחר שכמעט נהרג במשחק הקודם, ובכך להוציא אותו מהתדמית המגוחכת שאפיינה אותו במשחקים הקודמים[13]. צוות המשחק התמקד גם בדמותם של חבריו לנשק, פרגוס ווייאט, כאשר האחד משמש לבלאזקוביץ כמעין "אב" רוחני והשני משמש לו כמעין בן רוחני. לטענת המפתחים הדמות שפיתוחה היה הקשה ביותר הייתה דווקא דמותו של מקס האס פגוע המוחין - דמות שלקחה את השראתה מ"העולם על פי גארפ", לכאורה דמות פשוטה שמסוגלת להגות רק את שמה המלא - אך היה קשה למצוא את האדם המתאים שידבב אותה[14].
המוזיקה במשחק הולחנה על ידי מיק גורדון, מלחין ידוע של משחקי מחשב שMachineGames שכרה במיוחד לצורך עבודה על המשחק. במקור, התכנון היה ליצור פסקול שמזכיר את יצירותיו של ריכרד וגנר, המלחין האהוב ביותר על הנאצים ובמיוחד על היטלר עצמו, אך לאחר בחינה של יצירותיו של וגנר צוות הפיתוח הגיע למסקנה כי זה אינו האופי של המשחק ובמקום זה הוחלט לעצב פסקול מבוסס על דיסטורשן וגיטרות חשמליות. כמו כן המשחק מכיל גם עיבודים שונים לשירים גרמניים, שהולחנו באווירת שנות ה-60[15]. את השירים ניתן למצוא בתוך המשחק - הם קיימים בתור תקליטי ויניל שמוחבאים במפות השונות, וניתן לנגן אותם בתוך המשחק.
קבלה וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר יציאתו, המשחק זכה לביקורת חיובית ביותר, עם ממוצע של 84% לגרסת המחשב האישי באתר GameRankings ולממוצע של 81% ב־Metacritic. המבקרים שיבחו את הגרפיקה המתקדמת, אפשרויות הלחימה המתקדמות שכללו שימוש בהתגנבות, והאפשרות לירות מאחורי מחסות, כמו כן על השימוש המושכל והמעניין בהיסטוריה אלטרנטיבית ופיתוח הדמויות. עם זאת חלק מהמבקרים ציינו לרעה את הדגש שהושם על בלאזקוביץ על חשבון דמויות משנה אחרות וחשובות לא פחות, חלק טענו כי הגרפיקה של המשחק אינה מתיישרת עם המשחקים שיצאו באותה שנה, וחלק ביקרו את אורך החיים הקצר של המשחק שנבע בין היתר מחוסר במצב מרובה משתתפים למשחק. עם זאת, רוב המבקרים הסכימו כי המשחק עלה על ציפיותיהם - במיוחד שמדובר בכותר של זיכיון כגון Wolfenstein (כאשר הכותר הקודם איכזב יחסית וכשל בביקורות).
פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשחק היה מועמד במספר טקסים ב-2014 למספר מועמדויות, ביניהן "משחק השנה" ו"משחק היריות הטוב ביותר", ובמספר תחרויות שכאלה דוגמת Classic Game Room Game of the Year Awards 2014 ו־Press Play TV's Game of the Year Awards 2014 הוא אף זכה בתואר "משחק השנה של 2014".
מכירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שבוע לאחר שחרורו המשחק כבר הפך למשחק השני הנמכר ביותר בבריטניה נכון לשנת 2014, שני רק למשחק Titanfall. בארצות הברית היה המשחק למשחק השביעי הנמכר ביותר בין החודשים מאי-יוני 2014. ביוני 2014, המשחק הצליח למכור באירופה יותר מ-400,000 עותקים בשווי כולל של 21 מיליון יורו.
משחק ההמשך[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-27 בנובמבר 2017 יצא משחק ההמשך, Wolfenstein 2: The New Colossus, שהוכרז קודם לכן בתערוכת E3 של אותה השנה על ידי Bethesda המפיצה. המשחק מפותח על ידי אותה החברה - MachineGames - באמצעות מנוע המשחק id Tech 6, המנוע ששימש את דום. המשחק ממשיך את עלילותיו של בלאזקוביץ' שמגיע לארצות הברית הכבושה בידי הנאצים, במטרה לחולל שם את המהפכה האמריקנית השנייה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של Wolfenstein: The New Order
Wolfenstein: The New Order, סרטונים בערוץ היוטיוב
"Wolfenstein: The New Order", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- Wolfenstein: The New Order, באתר PCGamingWiki (באנגלית)
- אודי יוגב, שובה של טירת וולף: כיבוש הגרמנים, באתר ynet, 29 במאי 2014
- ביקורת על המשחק באתר GamePro
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Russ Pitts, Making Wolfenstein: a fight club on the top of the world, Polygon, 2014-05-15 (באנגלית אמריקאית)
- ^ http://nzgamer.com/features/1357/wolfenstein-the-new-order-interview.html
- ^ Mitch Dyer, What Is Bethesda's 1960 Tease?, IGN, 2013-05-06 (באנגלית)
- ^ Griffin McElroy, Wolfenstein: The New Order delayed into 2014, Polygon, 2013-08-01 (באנגלית אמריקאית)
- ^ "Wolfenstein: The New Order release date brought forward". Eurogamer.net (באנגלית). 2014-03-26. נבדק ב-2024-04-28.
- ^ Doom 4 still exists: Bethesda unveils Doom beta, GameSpot (באנגלית אמריקאית)
- ^ GeForce Articles, Guides, Gaming News, Featured Stories, www.nvidia.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ Colin Campbell, 2014's most innovative games by the people making them, Polygon, 2014-02-04 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Elton Jones, Wolfenstein: The New Order: Top 10 Facts You Need to Know (Interview with Narrative Designer Tommy Tordsson Björk), Heavy.com, 2014-05-22 (באנגלית אמריקאית)
- ^ http://venturebeat.com/2014/08/14/postmortem-interview-with-the-cruel-and-unusual-makers-of-wolfenstein-the-new-order/view-all/
- ^ Andrew Goldfarb, The Potential of Wolfenstein: The New Order, IGN, 2013-06-25 (באנגלית)
- ^ news, Game Developer (באנגלית)
- ^ OXM Staff published, "We didnt want to cartoonify the Nazis" - Making Wolfenstein: TNO, gamesradar, 2015-05-06 (באנגלית)
- ^ http://deadendthrills.com/welcome-to-the-occupation-a-world-for-wolfenstein/
- ^ http://www.capsulecomputers.com.au/2013/11/interview-with-killer-instinct-wolfenstein-the-new-order-composer-mick-gordon/