Who Do We Think We Are

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Who Do We Think We Are
אלבום אולפן מאת דיפ פרפל
יצא לאור

הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת 26 בינואר 1973

ארצות הבריתארצות הברית פברואר
מקום הקלטה Rolling Stones Mobile Studio עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה הארד רוק
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 34:27
חברת תקליטים EMI/Purple (בריטניה) .Warner Bros (ארצות הברית)
הפקה דיפ פרפל
כרונולוגיית אלבומים של דיפ פרפל
Machine Head
(1972) 		Who Do We Think We Are
(1973) 		Burn
(1974)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Who Do We Think We Are ("מי אנחנו חושבים שאנחנו") הוא אלבומה השביעי של להקת הרוק הבריטית דיפ פרפל שיצא לאור בינואר 1973. באלבום משתתפים בפעם האחרונה סולן הלהקה איאן גילן והבסיסט רוג'ר גלובר, עד לשובם באלבום Perfect Strangers בשנת 1984.

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום הוקלט ברומא ובפרנקפורט כשהלהקה משתמשת באולפן הנייד של להקת הרולינג סטונז. הרצועה הראשונה באלבום, "Woman from Tokyo", נכתבה על נסיעתם של חברי הלהקה ליפן בפעם הראשונה. מלבד שיר זה שנכתב באיטליה ו"Painted Horse", כל שאר הרצועות הוקלטו בפרנקפורט.

זהו האלבום האחרון בו השתתף סולן הלהקה איאן גילן עד לחזרתו ללהקה ב-1984. גילן פרש מהלהקה בעקבות סכסוכים פנימיים בינו לבין שאר חברי הלהקה. בראיון שנתן שנים מאוחר יותר ציין את עייפותו הרבה כתוצאה מהעבודה האינטנסיבית של השלמת האלבומים בזמן, וסיבובי ההופעות הרבים. בראיון גם ביקר גילן את התנהלות מנהלי הלהקה בטענה שלא השכילו לאפשר ללהקה לפרוש להפסקות קצרות מפעם לפעם.[1]

השיר "Mary Long" נכתב במחאה על הצנזורה הבריטית. הרצועה שחותמת את צד א' של התקליט נקראת "Smooth Dancer" והיא מתארת את היחסים העכורים בין גילן לבין בלקמור. השיר "PLACE IN LINE" הוא בסגנון בלוז רוק.

המתיחות בין חברי הלהקה באלבום זה, הייתה בשיאה. בלקמור היה ככל הנראה מיואש מהלהקה, ובמהלך ההקלטות היה מפעם לפעם מפציע עם סולו גיטרה ייחודי, ואז גודע את הנגינה באמצע בטענה שהוא מעוניין לשמור את רעיונותיו לפרויקטים אישיים.[2]

הצלחה וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוגים מקצועיים
ציוני ביקורות
מקור ציון
Allmusic [3]
Sputnikmusic [4]
Ultimate Guitar Archive [5]

אף על פי שהאלבום לא המשיך את הצלחת האלבומים הקודמים, זכתה הלהקה להצלחה נאה במכירות. בארצות הברית קיבל האלבום "אלבום זהב", ונמכר בחצי מיליון עותקים.[6] הסינגל היחידי מהאלבום "Woman from Tokyo", היה ללהיט גדול; במצעד בילבורד הוט 100 הגיע השיר למקום ה-60.[7] ובמצעד הסינגלים ההולנדי והגרמני הגיע השיר למקומות 6 ו-16 בהתאמה.[8][9] האלבום הגיע למקום ה-60 במצעד הבריטי, ולמקום ה-15 במצעד בילבורד 200 האמריקאי.[7]

עם יציאתו, התקבל האלבום בקרירות בקרב מבקרי המוזיקה והמעריצים. הלהקה שהייתה שסועה בסכסוכים פנימיים, נאבקה בקושי לשחזר את איכות שלושת אלבומיה הקודמים (שזכו לביקורות נלהבות) ולהשיג את אותה איכות באלבום זה. הסכסוכים הרבים שהעיבו על הלהקה השפיעו על איכות האלבום, וניכרת ירידה מוזיקלית משמעותית. אי לכך קיבל האלבום ברובו ביקורות פושרות ונחשב לאחד החלשים של ההרכב השני של הלהקה.

בשנת 2000 האלבום יצא לאור מחדש עם רשימת בונוסים.

ב-2005 יצא האלבום על דיסק CD העשוי מזהב 24 קרט.

מיקומי שיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏
‏‏  מצעדים ודירוגים
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 1
ארצות הברית בילבורד הוט 100 15
בריטניה מצעד הסינגלים הבריטי 4
גרמניה GfK – טופ 100 3
דנמרק היטליסטן 1
הולנד מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים 5
יפן יפן הוט 100 15
נורווגיה VG-lista 1[10]
קנדה קנדה הוט 100 11

רשימת השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל השירים נכתבו על ידי ריצ'י בלקמור, איאן גילן, רוג'ר גלובר, ג'ון לורד ואיאן פייס:

צד א'
מס' שם משך
1. Woman from Tokyo 5:48
2. Mary Long 4:23
3. Super Trouper 2:54
4. Smooth Dancer 4:08
צד ב'
מס' שם משך
5. Rat Bat Blue 5:23
6. Place in Line 6:29
7. Our Lady 5:12

מבצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי ההרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Deep Purple: The Interview. Interview picture disc, 1984, Mercury Records.
  2. ^ נעם רפפורט, סיקור על האלבום, באתר "קרוב לקצה"
  3. ^ ביקורת וסיקור על האלבום, באתר Allmusic
  4. ^ דף האלבום, באתר Sputnikmusic
  5. ^ שקלול ציוני האלבום, באתר Ultimate Guitar Archive
  6. ^ נתוני מכירות האלבום, באתר הרשמי של איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי
  7. ^ 1 2 ביקורת וסיקור על האלבום, באתר "Allmusic"
  8. ^ נתונים על הסיגנלים של "דיפ פרפל" במצעד ההולנדי
  9. ^ נתונים על הסיגנלים של "דיפ פרפל" במצעד הגרמני
  10. ^ norwegiancharts.com - Deep Purple - Who Do We Think We Are, norwegiancharts.com


דיפ פרפל
איאן גילן • סטיב מורס • רוג'ר גלובר • דון איירי • איאן פייס

חברי עבר: ריצ'י בלקמור • רוד אוונס • טומי בולין • ג'ון לורד • ג'ו סטריאני • ניק סימפר • דייוויד קוברדייל • גלן יוז

אלבומי אולפן Shades of Deep Purple (1968) • The Book of Taliesyn (1968) • Deep Purple (1969) • Deep Purple in Rock (1970) • Fireball (1971) • Machine Head (1972) • Who Do We Think We Are (1973) • Burn (1974) • Stormbringer (1974) • Come Taste the Band (1975) • Perfect Strangers (1984) • The House of Blue Light (1987) • Slaves and Masters (1990) • The Battle Rages On... (1993) • Purpendicular (1996) • Abandon (1998) • Bananas (2003) • Rapture of the Deep (2005) • Now What?!‎ (2013) • Infinite (2017) • Whoosh! (2020) • Turning to Crime (2021)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Who_Do_We_Think_We_Are&oldid=38269981"