Wheels of Fire

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Wheels of Fire
אלבום אולפן מאת קרים
יצא לאור 9 באוגוסט 1968
הוקלט 19671968
סוגה ג'אז
בלוז
בלוז רוק
רוק מתקדם
רוק פסיכדלי
שפה אנגלית
אורך 82:24
חברת תקליטים פולידור רקורדס
הפקה פליקס פפלרדי
כרונולוגיית אלבומים של קרים
Disraeli Gears
(1967)
Wheels of Fire
(1968)
Goodbye
(1969)
סינגלים מ-Wheels of Fire
  1. "White Room"
    תאריך יציאה: נובמבר 1968
  2. "Crossroads"
    תאריך יציאה: ינואר 1969

Wheels of Fire הוא אלבום האולפן השלישי של להקת הרוק הבריטית קרים. האלבום שונה ברובו מהסגנון המוזיקלי של קודמו, "Disraeli Gears", ומכיל הרבה יותר קטעי ג'אז והמוזיקה בו מורכבת יותר.

עובדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום יצא באוגוסט 1968 כתקליט דו צדדי, כאשר צד אחד שלו הוא הקלטת אולפן והשני מהופעה חיה. האלבום שוחרר אף כשני תקליטים נפרדים, "Wheels of Fire גרסת האולפן" ו-"(Wheels of Fire (Live at the Fillmore". בבריטניה הציור שהופיע על כריכת האלבום (אמנות בידיי מרטין שארפ) הודפס בדיו שחור על נייר אלומיניום ואילו על הכריכה של אלבום ההקלטה מההופעה החיה הוצגה תמונת תשליל של חברי הלהקה. ביפן, שני האלבומים שיצאו נכרכו באותה העטיפה כמו של העטיפה המקורית שיצאה בבריטניה, באוגוסט 1968. באוסטרליה, האלבום יצא אך ורק בגרסה המופרדת שלו, בדומה לגרסה היפנית, כאשר האלבום הכפול מעולם לא נמכר שם.

השירים לאלבום נכתבו על ידי כמה וכמה כותבים, כאשר מתופף הלהקה ג'ינג'ר בייקר כתב יחד עם הפסנתרן מייק טיילור שלושה שירים לאלבום. בסיסט וזמר הלהקה ג'ק ברוס, כתב ארבעה שירים עם המשורר פיט בראון. גיטריסט הלהקה אריק קלפטון לא כתב אף שיר, בשונה מהאלבום הקודם, אך כן בחר שני שירים להם הלהקה עשתה גרסאות כיסוי. את ההקלטות לאלבום מימנו חברת ההקלטות פולידור רקורדס הבריטית, כשאלו לקחו כמעט שנה שלמה.

סקירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה מוזיקלית, המנגינות והלחנים באלבום הרבה יותר מורכבים מאשר בקודמיו. השיר הפותח, שיצא אף כסינגל, נקרא "White Room" והוא דווקא דומה מאוד לסגנון של האלבום "Disraeli Gears", מה שעלול לתעתע במאזינים. שאר שירי האלבום דומים הרבה יותר למוזיקת הג'אז, ומכילים כלים רבים יותר, כמו כלי נשיפה וקשת לצד הכלים הרגילים. באלבום זה התרחקו חברי הלהקה מהמוזיקה הפופולרית ומהתבניות הפשוטות של תיבת ארבעה רבעים, והחלו לבצבץ שירים עם 8, 12 או 3 רבעים בתיבה.

עטיפת האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הכריכה לאלבום אייר הצייר מרטין שארפ, שאייר גם את עטיפת האלבום הקודם של הלהקה, וכתב יחד עם קלפטון כמה שירים. שארפ, שהיה שותף לבניין בו התגורר קלפטון, התיידד עמו והיה לשותף מעשי ופרקטי דומיננטי מאוד באלבום. לצד עטיפת האלבום שאייר בדיו שחור על בריסטול לבן, נהג שארפ להיכנס לחדר ההקלטות ולתת הערות מוזיקליות לנגנים.

דירוגים מקצועיים
ציוני ביקורות
מקור ציון
AllMusic 4/5
Rolling Stone 4/5
Amazon 4.5/5
Discogs 4.5/5


דירוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום הגיע למקום השלישי בבריטניה לשנת 1968 במדד המכירות הלאומי, והיה למקום הראשון בארצות הברית, קנדה ואוסטרליה. בעקבות כך הפך לאלבום הכפול הראשון בעולם שהוכרז כאלבום פלטינה[1][2]. במאי 2012, המגזין רולינג סטון דירג את האלבום במקום 205 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים[3]. האלבום דורג במספר 757 במהדורה השלישית של אלבומי ה-All Time Top 1000 מאת קולין לארקין (2000)[4].

קרדיטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' שם משך
1. White Room 4:58
2. Sitting on Top of the World 4:58
3. Passing the Time 4:31
4. As You Said 4:20
5. Pressed Rat and Warthog 3:13
6. Politician 4:12
7. Those Were the Days 2:53
8. Born Under a Bad Sign 3:09
9. Deserted Cities of the Heart 3:38

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Cream | Members, Albums, & Significance, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
  2. ^ Not Panicking Ltd, h2g2 - Cream - the Band - Edited Entry, h2g2.com
  3. ^ Music News, Rolling Stone (באנגלית)
  4. ^ Larkin, Colin., All-time top 1000 albums, 3rd ed, London: Virgin, 2000, ISBN 0-7535-0493-6