Starship (להקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Starships
מוקד פעילות סן פרנסיסקו, קליפורניה
תקופת הפעילות 1984–1991, 1992
סוגה רוק, ארנה רוק, פופ רוק
חברת תקליטים RCA רקורדס
www.starshipcontrol.com
חברים
מיקי תומאס
פיל בנט
דארל ורדוסקו
ג'ף אדמס
סטפני קלברט
ג'ון רוט
חברים לשעבר
גרייס סליק
דוני בולדווין
קרייג צ'אקיקו
דייוויד פרייברג
פיט סירס
ברט בלומפילד
מארק מורגן
קני סטברופולוס
פיטר וולף
מקס האסט
מליסה קארי
טי מורן
ג'ון לי סנדרס
ביל סלייס
ג'ף טמלייה
בובי וגה
כריסטינה מארי סאקסטון
אריק טורג'סן
ג'ון גרנש
מארק אברהמיאן

Starship היא להקת רוק אמריקאית. בתחילה כהמשך ללהקת "ג'פרסון סטארשיפ", היא עברה שינוי כיוון מוזיקלי, בהמשך עזיבת חברי הלהקה, והסדר תביעה שהוביל לשינוי שם. היו להם שלושה סינגלים שהגיעו למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100 בנוסף למכירת שני אלבומי זהב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1984 עזב פול קנטנר, החבר המייסד האחרון שנותר בג'פרסון איירפליין, את ג'פרסון סטארשיפ. באוקטובר 1984 נקט קנטנר צעדים משפטיים על שם ג'פרסון סטארשיפ נגד חבריו לשעבר ללהקה. במרץ 1985 התיישב קנטנר מחוץ לבית המשפט וחתם על הסכם כי אף אחד מהצדדים לא ישתמש בשמות "ג'פרסון" או "איירפליין" אלא אם כן כל חברי להקת ג'פרסון איירפליין בע"מ. (ביל תומפסון, פול קנטנר, גרייס סליק, ג'ורמה קוקונן, ג'ק קסאדי) יסכימו. הלהקה הופיעה לזמן קצר כ"סטארשיפ ג'פרסון" בזמן שההליכים המשפטיים התרחשו, לפני שעברה לשם המקוצר "Starship"[1]. דייוויד פרייברג נשאר עם הלהקה לאחר התביעה והשתתף במפגשי האולפן הראשונים של האלבום הבא. הוא נהייה מתוסכל מהמפגשים מכיוון שכל עבודת הקלידים באולפן נעשתה על ידי פיטר וולף בעוד שהוא היה אמור לנגן[2]. פרייברג פוטר מהלהקה בשנת 1985[3][4]. האלבום הבא הסתיים עם חמשת החברים שנותרו, המורכבים מסליק, הסולן המשותף מיקי תומאס, הגיטריסט קרייג צ'אקיצו, בסיסט פיט סירס, והמתופף דוני בולדווין. בשנת 1984, גבריאל קטונה הצטרף ללהקה לנגן בקלידים וסקסופון והמשיך איתם עד סוף סבב ההופעות ב-1986[5].

האלבום הבא, "Knee Deep in the Hoopla" יצא בספטמבר 1985 וזכה לשני להיטים שכבשו את המקום הראשון בהוט 100. הראשון היה "We Built This City", שנכתב על ידי ברני טאופין, מרטין פייג', דניס למברט ופיטר וולף והוכנן על ידי המפיק זוכה הגראמי ביל בוטרל ועיבוד על ידי בוטרל וג'אסון מרץ. השני הייה "Sara". האלבום עצמו הגיע למקום 7, זכה בפלטינה והוליד שני סינגלים נוספים: "Tomorrow Doesn't Matter Tonight" שהגיע למקום ה-26, ו-"Before I Go" שהגיע למקום ה-68 במצעד. ללהקה לא היה שיא של תקליט אחד מאז הגלגול הקודם, ג'פרסון סטארשיפ, הלהקה שחרה את "Red Octopus" בשנת 1975.

גרייס סליק ומיקי תומאס על הבמה בשנת 1985
קרייג צ'אקיקו עם Starship בשנת 1986

בשנת 1986 הקליטה הלהקה את "Cut You Down to Size" לסרט Youngblood. ביחד עם התחלת סיבוב ההופעות של האלבום "No Protection" הבסיסט פיט סירס עזב את הלהקה. סירס המשיך לנגן על קלידים עם חברי ג'פרסון איירפליין לשעבר ג'ורמה קוקונן וג'ק קסאדי ב"Hot Tuna" במשך עשר שנים. בתחילת 1987, "Nothing's Gonna Stop Us Now ", שהוקלט בזמן שסירס עדיין היה עם הלהקה, הופיע בסרט Mannequin והגיע למקום הראשון במצעד. באותה תקופה השיר הפך את סליק לסולנית הוותיקה ביותר ששרה על להיטשנמצא במקום הראשון של בילבורד הוט 100, בגיל 47 (היא החזיקה בשיא זה עד ששר שברה אותו בגיל 52, בשנת 1999 עם "Believe") האלבום "No Protection" יצא לאור בשנת 1987, והופיעו גם הסינגלים "It's Not Over",שהגיע למקום ה-9, "Beat Patrol" שהגיע למקום ה-64 ו-"Wild Again" שהגיע למקום 73 במצעד הסינגלים של בילבורד והושמע גם בסרט קוקטייל. השיר האחרון באלבום, "Set the Night to Music", יהפוך מאוחר יותר ללהיט בשנת 1991, שהוקלט מחדש כדואט של רוברטה פלאק ומקסי פריסט. לאחר סיום סיבוב ההופעות לאלבום בשנת 1987 הובא ברט בלומפילד להחליף את סירס ומארק מורגן הצטרף ללהקה על קלידים.

סליק עזבה את הלהקה בפברואר 1988 והמשיכה עם האיירפליין ג'פרסון לאלבום ולסיבוב הופעות בשנת 1989, לפני שפרשה ממוזיקה. כשקנטנר, סירס ופרייברג עזבו את הלהקה, כל החברים החדשים והנותרים היו צעירים ממנה ביותר מעשור. סליק צוטטה באומרה כי "זקנים לא שייכים לבמת רוקנרול"[6].

עם תומאס הסולן היחיד, ההרכב המחודש הוציא את "Love Among the Cannibals" באוגוסט 1989 ויצא לסיבוב הופעות נוסף לתמיכה באלבום לצורך כך לוהקו זמרות הליווי כריסטינה מארי סאקסטון ומליסה קארי כדי למלא את המקום שהשאירה סליק. ב-24 בספטמבר 1989, בזמן שהלהקה הייתה בסקרנטון, פנסילבניה לצורך הופעה, נקלעו בולדווין ותומאס למריבה אלימה במהלכה תומאס נפצע קשה ונדרש לניתוח פנים ושני לוחות טיטניום הושתלו בגולגולת שלו. בולדווין התפטר מהלהקה מיד לאחר מכן. המשך הסיבוב נדחה עד שתומאס התאושש והצליח להופיע שוב.

לאחר שתומאס היה התאושש מספיק לסיבוב הופעות, הלהקה המשיכה לסיבוב הופעות בתמיכה ב"Love Among the Cannibals in". קני סטברופולוס לוהק למתופף החדש של הלהקה[7]. לאחר סיבוב ההפועות ב-1990, צ'אקיקו, האחרון שנותר מג'פרסון סטארשיפ המקורי, פרש. תומאס מייחס את חוסר ההצלחה המסחרי של האלבום האחרון להפרעת הסיבוב, בין היתר "Cannibals" נותר אלבום הStarship האהוב עליו באופן אישי[8]. ברט בלומפילד, מארק מורגן וקני סטברופולוס עזבו את הלהקה בשנת 1990. פיטר וולף התווסף כנגן בקלידים בשלב זה[9]. במאי 1991, RCA הרכיב אלבום אוסף Greatest Hits (Ten Years and Change 1979-1991). האוסף כלל גם שתי רצועות חדשות, "Don't Lose Any Sleep" עם תומאס וצ'יקיקו (שהוקלט לפני שצ'יקיקו עזב) שהגיע למקום ה-81 ו-"Good Heart" עם תומאס, וולף ונגן ליווי. רצועה שלישית שהוקלטה במקור בתקופת זמן זו, "Keys to the City", יצאה לאור באוקטובר 2012 באלבום פלייליסט: "The Very Best of Starship". זמן קצר לאחר צאת אלבום הלהיטים הגדולים משנת 1991, החליט המנהל ביל תומפסון לפטר את הקבוצה ואמר ל-RCA כי הלהקה סיימה להוציא תקליטים[10]. הלהקה שוחררה על ידי RCA והפכה ללא פעילה.

Starship featuring Mickey Thomas[עריכת קוד מקור | עריכה]

Mickey Thomas' Starship בהופעה ב-2010

בתחילת 1992, תומאס החיה מחדש את "Starship" בתור "Mickey Thomas' Starship" ובהמשך ל"Starship featuring Mickey Thomas" (סטארשיפ בהשתתפות מיקי תומאס) שמאז ועד היום מופיעה בהתמדה[11]. אף על פי שתומאס הצטרף להרכב חדש בעיקר, הבסיסט ברט בלומפילד אכן חזר ללהקה במשך מספר שנים[12][13]. מליסה קארי וכריסטינה מארי סאקסטון, שהופיעו יחד עם הקבוצה כזמרות ליווי בסיבוב הופעות בשנים 1989 עד 1990, היו גם הם חברות להקה מלאות בהרכב החדש,. דארל ורדוסקו, לשעבר מלהקת KBC, שימש מתופף מאז 1995. נגן הקלידים פיל בנט הצטרף גם הוא בשנת 1995. הלהקה הקליטה את האלבום "Live at Stanley Cup" בשנת 1997. ג'ף אדמס הצטרף כבסיסט בשנת 2000.

בשנת 2003 הוציאה הלהקה סרט תיעודי ב-"Starship: Greatest & Latest"[14]. האלבום שמלווה את המהדורה הזו הכיל הקלטות מחודשות של Starship featuring Mickey מכמה מהלהיטים הגדולים ביותר של Starship, שירים במקור מתקופתו של תומאס בג'פרסון סטארשיפ, וכן "Fooled Around and Fell in Love", שתומאס שר איתו ב"the Elvin Bishop Group" בשנת 1976. הסולנית סטפני קלברט הצטרפה ללהקה בשנת 2006. אלבום חי, "Layin 'it on the Line Live" בלאס וגאס, יצא בשנת 2007. הלהקה הוציא את הסינגל שאינו אלבום "Get Out Again" בשנת 2007.

אלבומה החדש של הלהקה "Loveless Fascination" בהפקתו של ג'ף פילסון מ-Foreigner, יצא ב-17 בספטמבר 2013. הלהקה הופיעה בטקס פרסי סטרימי ב־8 בספטמבר 2014. הסינגל שאינו אלבום "My Woman" יצא בשנת 2016. ב-1 בפברואר 2019 רכשה חברת ההקלטות "Rhino Entertainment" את הזכויות על קטלוג Starship על כל האלבומים שיצאו בין 1985 ל-1991[15].

נגן החצוצרה לשעבר של Stership מקס האקסט, שהופיע עם הלהקה מהרפורמציה שלהם בשנת 1992 ועד השנה שלאחר מכן, נפטר בשנת 1999 כתוצאה מסרטן הלבלב[16]. הגיטריסט הראשי אריק טורג'סן, שהופיע עם הלהקה בין השנים 1996–2000, נפטר מסרטן, בן 34, בשנת 2001[17]. מחליפו של טורג'סן, מארק אברהמיאן, נפטר מהתקף לב, בן 46, לאחר קונצרט ב-2 בספטמבר 2012[18][19]. אברהמיאן הוחלף כגיטריסט על ידי ג'ון רוט[20].

חברי להקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברים נוכחיים

  • מיקי תומאס – סולן, גיטרת קצב (1984–1991, 1992-הווה)
  • דארל ורדוסקו – תופים, זמר רקע (1995–הווה)
  • פיל בנט – קלידים, זמר רקע (1995-הווה)
  • ג'ף אדמס – בס, זמר רקע (2000-הווה)
  • סטפני קלברט – סולנית (2006-הווה)
  • ג'ון רוט – גיטרה ראשית, זמר רקע (2012-הווה)

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (Knee Deep in the Hoopla (1985
  • (No Protection (1987
  • (Love Among the Cannibals (1989
  • (Loveless Fascination (2013

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (We Built This City (1985
  • (Sara (1985
  • (Tomorrow Doesn't Matter Tonight (1986
  • (Before I Go (1986
  • (Nothing's Gonna Stop Us Now (1987
  • (It's Not Over Til It's Over (1987
  • (Beat Patrol (1987
  • (Wild Again (1988
  • (It's Not Enough (1989
  • (I Didn't Mean To Stay All Night (1989
  • (Good Heart (1991
  • (2007) Get Out Again
  • (2016) My Woman

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Starship בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Tamarkin, Jeff (2003). Got a Revolution!: The Turbulent Flight of Jefferson Airplane. New York City: Atria. ISBN 0-671-03403-0.
  2. ^ Barthel, John (4 בספטמבר 1997). "David Freiberg Interview" (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-22 בפברואר 2012. Well, because they want me in, and I didn't want to be there because they were doing 'We Built This City' and all. It was at the point where they were going to the studio, and nobody in the band was playing anything. Maybe if they needed a guitar… Craig would play it. It was all producing and it was all hot stuff keyboard players and that is what I was basically playing with them…you know…and that wasn’t me. Why have me around? Why should I be around? {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Tamarakin, Jeff (2003). Got a Revolution: The Turbulent Flight of Jefferson Airplane. Simon and Schuster. ISBN 0-671-03403-0.
  4. ^ Price, Robert (3 באוקטובר 2013). "Kantner Still Pilots Jefferson Starship". New Jersey Herald (באנגלית אמריקאית). Keith Flinn. אורכב מ-המקור ב-7 ביולי 2018. נבדק ב-6 ביולי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Pulitzer, J. (5 ביולי 1985). "A Memorable Stoll of Hits By Starship". St. Louis Post-Dispatch (באנגלית אמריקאית). Lee Enterprises. אורכב מ-המקור ב-29 ביוני 2018. נבדק ב-28 ביוני 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ "Jefferson Airplane". Baker's Biographical Dictionary of Musicians, Centennial Edition. Nicolas Slonimsky, Editor Emeritus. Schirmer, 2001.
  7. ^ "Kenny Stavropoulos Biography" (באנגלית אמריקאית). Encyclopedia Metallum. אורכב מ-המקור ב-8 באפריל 2017. נבדק ב-9 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Grossi, Fabrizio. "Over the Edge: Mickey Thomas – The voice of Starship returns" (באנגלית אמריקאית). melodicrock.com. אורכב מ-המקור ב-20 ביוני 2018. נבדק ב-9 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Tamarakin, Jeff (2003). Got a Revolution: The Turbulent Flight of Jefferson Airplane. Simon and Schuster. p. 351. ISBN 0-671-03403-0.
  10. ^ Ruhlmann, William. "AllMusic Starship Greatest Hits: Ten Years and Change 1979-1991". AllMusic (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-24 באוגוסט 2017. נבדק ב-22 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Giles, Jeff (15 באוגוסט 2014). "How Jefferson Airplane Became Jefferson Starship – And Then Just Starship". Ultimate Classic Rock. Loudwire. אורכב מ-המקור ב-29 בספטמבר 2017. נבדק ב-16 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Brett Bloomfield Biography" (באנגלית אמריקאית). Encyclopedia Metallum. אורכב מ-המקור ב-8 באפריל 2017. נבדק ב-9 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Catlin, Roger (8 בינואר 1998). "Starship: It's Been A Long Trip" (באנגלית אמריקאית). Courant.com. אורכב מ-המקור ב-31 ביולי 2018. נבדק ב-1 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Starship: Greatest & Latest" (באנגלית אמריקאית). allmovie.com. אורכב מ-המקור ב-5 בספטמבר 2017. נבדק ב-5 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Jefferson Starship, Hot Tuna Reissues Coming From Rhino". Variety (באנגלית אמריקאית). 1 בפברואר 2019. אורכב מ-המקור ב-3 בפברואר 2019. נבדק ב-6 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Max Haskett (- 1999) - Find A Grave Memorial" (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-10 בספטמבר 2018. נבדק ב-23 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "TORJESEN, Erik". San Francisco Chronicle (באנגלית אמריקאית). 29 במרץ 2001. אורכב מ-המקור ב-25 ביוני 2018. נבדק ב-12 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Mark Abrahamian Dead -- Starship Guitarist Dies Following Concert" (באנגלית אמריקאית). TMZ. 3 בספטמבר 2012. אורכב מ-המקור ב-19 במרץ 2018. נבדק ב-3 בספטמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Guitarist dies after concert" (באנגלית אמריקאית). NorfolkDailyNews.com. 3 בספטמבר 2012. אורכב מ-המקור ב-12 בספטמבר 2018. נבדק ב-3 בספטמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Wood, James (25 באוקטובר 2013). "Mickey Thomas Talks New Starship Album, 'Loveless Fascination,' And Remembers Guitarist Mark Abrahamian". Guitar Aficionado (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-12 בספטמבר 2018. נבדק ב-12 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Starship_(להקה)&oldid=38046293"