Privilegium de non tolerandis Christianis
Privilegium de non tolerandis Christians (מלטינית: הזכות שלא לסבול נוצרים, קרי: פְּרִיבִילֵגְיוּם דֵה נוֹן טוֹלֵרַנְדִיס כְּרִיסְטִיאַנְס) הייתה פריווילגיה, כתב זכות שהעניקו השליטים המקומיים בפולין. במסגרת כתב הזכות הזה, לא התאפשר לנוצרים להתגורר ברובע היהודי. כתב הזכות נועד במקור להוות משקל נגד לכתב שפורסם נגד היהודים והגביל את מקומות מגוריהם לרובע היהודי העירוני גרידא. כתב הזכויות הזה הוחל בקז'ימייז' ובלובלין ב-1568,[1] וכן בפוזנן ב-1633.[2]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בלה מנדלסברג-שילדקרויט, מחקרים לתולדות יהדות לובלין, תל אביב: המכרז, 1965, עמ' 159-158
- ^ Paweł Fijałkowski, de non tolerandis christianis, באתר "Żydowski Instytut Historyczny", מאורכב מ-22 בדצמבר 2019 (בפולנית)
