M.E.S.S

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
M.E.S.S
מוקד פעילות ישראלישראלתל אביב, ישראל
תקופת הפעילות 20032011 (כ־8 שנים)
סוגה הארדקור פאנק, פופ פאנק רוק
כלי נגינה גיטרה
גיטרה בס
תופים
חברת תקליטים פית/קית
חברים
תמר "קוקי" אריאל – שירה
רפי פרחגיטרה
עודד "גוצי" עידןתופים
ליאור מאירגיטרה בס
חברים לשעבר
דורון תמיר – באס
נטע גופן – באס
רותם פרח – שירה, גיטרה ובאס
ענאל יונס – שירה
עירד עתיר – שירה
יואב יעקבי – תופים
רודי ברזין – תופים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Mr. Error Sound System (מיסטר ארור סאונד סיסטם), או בקיצור M.E.S.S, הייתה להקת הארדקור פאנק ישראלית.

הלהקה התחילה בתור להקת פופ פאנק פשוט וקליט, וסבלה מבעיות בעמדות הסולן והמתופף. לאחר צאת אלבום הבכורה, הלהקה התפרקה והוקמה מחדש, כאשר לתקופת העבר כמעט ולא היה זכר – רוב חברי הלהקה המקורית עזבו, ולאחר הצטרפותה של הסולנית תמר אריאל הפך הפאנק הפופי של הלהקה לפאנק רועש ומהיר יותר, להארדקור פאנק. המוזיקה הפכה זועמת, רועשת, מכוסחת, מהירה ובלתי מלודית, ואורך השירים מאז כמעט ולא חצה את גבול שתי הדקות; מאז הפכה הלהקה לפופולרית יותר והופעותיה זכו להצלחה רבה. כמו כן, שמה המלא של הלהקה קוצר ל-M.E.S.S כשם רשמי ולא כראשי תיבות, וסמלה המקורי הוחלף בסמל מסחרי פרובוקטיבי יותר.

20032006 – תחילת דרכה, ההרכב המקורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2003 הוקמה הלהקה, עם בעיות בעמדות הסולן והמתופף. ההרכב כלל את האחים רפי ורותם פרח והמתופף יואב יעקבי (בנו של השר גד יעקבי), כאשר רפי מנגן בגיטרה ורותם בגיטרה בס. רפי שיתף בעבר פעולה עם נתי אורנן, הידוע כיוצר מופע החיים של גוטל בוטל ובעבר חבר בלהקות הרוק "סדום" ו"ליצני החשק של ברלין". רותם, במקביל לעבודתו בלהקה, פיתח קריירה מוזיקלית גם באמסטרדם לצד מוזיקאים ישראלים נוספים שביניהם הזמרת הדס חינקיס, הידועה בשם הבמה "Her Highness" וגיטריסט להקת "פייסטר גונץ" המיתולוגית תום טללים.

ללהקה היו בעיות בעמדות הסולן והמתופף. תחילה הופיעו עם סולנית אנרגיה חולנית ענאל יונס, אך זו פרשה כדי להתמקד בתפקידה כבאסיסטית להקת "ניתקס" של ניתאי גבירץ (הידוע בזכות תפקידו בסרט "כנפיים שבורות"). אחריה החליפה עירד עתיר, שלימים יתפרסם בשם הבמה "השרוט", אך גם הוא פרש, ומשלא מצאו מחליף נאלץ רותם לקחת על עצמו את התפקיד. עם הפיכתו של רותם לסולן פרש יעקבי המתופף מהלהקה והחליפו רודי ברזין, שתופף אז באנרגיה חולנית.

הופעות הלהקה התאפיינו בבלאגן (ומכאן שמה המקוצר – M.E.S.S; פירושה של המילה "Mess" באנגלית הוא בלאגן) והלהקה העידה על עצמה שהסאונד שלה "מלוכלך", לא מהוקצע ולא מאורגן. כמו כן, היא אף התפרסמה כלהקת פאנק רוק, אף על פי שבפועל, באותה תקופה, היא ניגנה פופ פאנק פשוט, מלודי וקליט.

ב-2006 הוציאה הלהקה בלייבל פית/קית את אלבום הבכורה שלה, אשר נקרא בשם הסמלי "M.E.S.S & the Doom Doom Ritual" וכלל עטיפה מיוחדת, שעוצבה כציור קומיקס הלקוח מסדרה של שלושה קומיקסים שהעלתה הלהקה לדף שלה באתר במה חדשה ומציגים עלילות דמיוניות על חברי הלהקה. הקומיקס המופיע על העטיפה הוא הראשון בסדרה ומספר את עלילותיו של "מר ארור" (הכוונה לרותם פרח), הנתקע בדרך ללא סמים ומנסה לעשות רעש.

באלבום התארחו בשירה הצ'לנית והזמרת תום קלנר בשיר "Fuck Me" והמוזיקאית מאיה דוניץ בשיר "Dead In da Head". השיר "Feeble" נכלל באוסף הראשון של הלייבל פית/קית שיצא באותה שנה. לשירי האלבום נוצרו בתוכנת יוצר הסרטים קליפים עצמאיים מצילומים של הלהקה בהופעות ובחזרות, והם מופיעים בדף היוצר של הלהקה בבמה חדשה, לצד טריילר לסרט תיעודי בשם "MoDeRfuCKeRS" שלא יצא מעולם. כרגע דף זה הוא גם המקום היחיד בו שירי האלבום זמינים להאזנה חופשית.

2007 – הרכב חדש, סגנון חדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2007 הוצג הרכב חדש של M.E.S.S, כאשר רפי פרח הוא היחיד שנותר מההרכב המקורי. את מקומו של ברזין תפס עודד "גוצי" עידן, פאנקיסט וחבר בלהקות פאנק ידועות לשמצה (שביניהן כאפה לפנים של לימור לבנת, היקוקירי והגלגול המאוחר והמצליח Not On Tour, ולהקת האלקטרו-פאנק אתרוג), ואת תפקיד הסולן תפסה תמר "קוקי" אריאל בעלת קול הגראולינג ובמקצועה מאיירת ומקעקעת. שמה של הלהקה שונה ל-M.E.S.S, כשם בפני עצמו ולא כראשי תיבות של Mr. Error Sound System (אף על פי שהשם המקורי נשמר בכל זאת). לאחר תקופה קצרה רותם פרח עזב את הלהקה והחליף את מקומו נטע גופן, בסיסט להקת הפוסי של לוסי וStreet Music, שניגן חודשים ספורים בלהקה, ולאחר מכן החליף את מקומו דורון תמיר, בסיסט להקת Achzavoth. באותה תקופה הלהקה ניגנה את רפרטואר השירים הישן, אך בעקבות צירופם של עידן, אריאל ותמיר הביצועים המוזיקליים נהיו מהירים וכבדים יותר וההופעות נהיו כאוטיות ואלימות מתמיד, כאשר הבסיסט תמיר אף נהג לקפוץ אל הקהל ולרמוס אותו במהלך ההופעות. לאחר תקופה קצרה, תמיר עזב והחליף אותו ליאור מאיר, שבניגוד לבסיסטים הקודמים של הלהקה, נהג להשתמש במגוון פדלים ואפקטים. עם צירופו של מאיר כמעט ולא נותר זכר להרכב הקודם של הלהקה, סגנונה המוזיקלי השתנה להארדקור פאנק, השירים התקצרו והפכו זועמים, מהירים ורועשים יותר. סמלה הקודם של הלהקה – ראשי התיבות, הוחלף בסמל חדש, מסחרי ופרובוקטיבי של אחות פצועה באופן ברוטאלי. קיימות ורסיות נוספות לסמל האחות והן הופיעו בכרזות להופעות או בכרזות לתחרויות להקות פאנק.

ב-2008, לאחר הקלטת דמו מוצלח (שכלל מעט שירים חדשים לצד גרסאות הארדקור פאנק לשירים מהאלבום הראשון), הוציאה הלהקה את אלבומה השני, גם הוא בלייבל פית/קית – "Weekend Ritual Massacre". באלבום 13 שירי פאנק מהירים וקצרים, זועמים ורועשים, מתוכם ארבעה שירים שהופיעו באלבומה הראשון ונתפרו במלבושי פאנק ושני קטעי קישור. עטיפת האלבום כוללת ורסיה ברוטאלית של סמל הלהקה. בוורסיה זו, האחות מוצגת כשהיא מקיאה לכל מקום עם בטן מבותרת שמתוכה יוצאים שרירים, ורידים ועורקים חתוכים ונעוצי סכינים ומחטים. האלבום זכה לשבחי הביקורות, שם צוינו לטובה הסאונד וקולה של אריאל. לשירים "Dead In da Head"‏, "White Socks" ו"Stereo" נוצרו קליפים, כאשר האחרון היה פרובוקטיבי ואלים במיוחד.

הרכב זה החל לצבור פופולריות במהירות, בהופעות מוצלחות שקהל רב הגיע אליהן ובהן הייתה אריאל מאופרת בדם מלאכותי או בפסים שחורים מתחת לעיניים. צבעם של חוטי החשמל של המיקרופונים היה אדום וכחול – צבעם של הוורידים והעורקים. בטקס פרסי עמ"י של ערוץ 24 נבחרה M.E.S.S על ידי קוואמי ללהקת השנה, ושירה "Bullet" נבחר לשיר השנה, ובכך הייתה M.E.S.S להקת ההארדקור פאנק היחידה שהגיע לכזו רמת פופולריות (יותר מכמעט כל להקות הפאנק הישראליות) ולכזה פרסום (להקות הארדקור אחרות מתרחקות מהמיינסטרים). מיכל אמדורסקי ולאון שניידרובסקי (מקום חמישי בעונה הראשונה של "האח הגדול") אף אירחו את הלהקה באולפן השקוף של ערוץ 24, שם התחוללה פרובוקציה קטנה כאשר רפי פרח הכה עם הגיטרה שלו בתופים של עודד "גוצי" עידן ונשכב על הרצפה, ועידן בתורו הפיל חלק ממערכת התופים של האולפן.

2011 – סוף הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2010 נסעה הלהקה לשוודיה כדי להקליט אלבום חדש. בזמן ההקלטות הודיע מאיר שהוא פורש מהלהקה ונוסע ללוס אנג'לס. הלהקה נאלצה בשל כך להקליט את האלבום במהירות, ומשלא מצאה לאחר מכן באסיסט מחליף החליטה להתפרק.

ב-17 בנובמבר 2011 ערכה הלהקה הופעת פרידה מוצלחת במועדון לבונטין 7 בתל אביב, שנשאה את השם "!M.E.S.S Are Fucking Dead" ולמרבה האירוניה הייתה גם הופעת ההשקה של אלבומה השלישי והאחרון – "Satanic Kamikaze Punx". האלבום המשיך את הקו ההארדקורי של האלבום הקודם, אך הפעם עם נגיעות מטאלקור ושירים ארוכים ומגוונים יותר. להיטי האלבום היו "Kali"‏, "1999", "Kamikaze"‏, "Soap (סבון)" ו"Choke (משנק)". בהופעה זו בוצעו להיטים מהאלבומים הקודמים לצד שירי האלבום החדש, ואף על פי שהיא יועדה לכאורה לפי הפרסום הרשמי לכל הגילאים, ההזמנה המצוירת אליה כללה ורסיה של סמל האחות המסחרי – כאשר הפעם היא צלובה וחשופת שדיים, דמה מושפרץ מידה הימנית, רגלה השמאלית כרותה עד לברך והיא מדממת מאיבר מינה (שדמה וחלוקה מסתירים אותו).

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. Dead In Da Head‏ (בביצוע מאיה דוניץ) (1:05)
  2. Roll Dice‏ (1:34)
  3. Feeble‏ (3:05)
  4. Fuck Me‏ (בביצוע תום קלנר) (2:56)
  5. Monsters‏ (3:13)
  6. Illustration‏ (1:37)
  7. Kalba‏ (1:33)
  8. Acid‏ (1:32)
  9. Pigs‏ (2:16)
  10. Bullet‏ (4:17)
  • Demo‏ (2007) (דיסק דמו הכולל סקיצות לשירי האלבום השני של הלהקה בהרכבה החדש ושירים שבסופו של דבר לא נכנסו אליו)
  1. Dead In Da Head‏ (1:02)
  2. Friday People‏ (1:12)
  3. Kalba‏ (1:27)
  4. Bullet‏ (3:05)
  5. Pigs‏ (2:00)
  6. Roll Dice‏ (1:25)
  7. Deadly Robots‏ (1:55)
  8. Punk‏ (1:40)
  1. Mr. Error Sound System‏ (0:56)
  2. Ninety One‏ (0:57)
  3. Dead In Da Head‏ (1:07)
  4. Destroy‏ (1:52)
  5. Whoreage‏ (1:46)
  6. Feminazi‏ (1:09)
  7. Kalba‏ (1:28)
  8. Half Digested Rainbow‏ (0:09)
  9. Pigs‏ (1:24)
  10. Stereo‏ (0:47)
  11. Punk‏ (1:27)
  12. Bullet‏ (2:54)
  13. White Socks‏ (1:32)
  1. MESS – Fuck Yeah!‏ (1:13)
  2. Ismena‏ (2:47)
  3. Choke‏ (1:40)
  4. 1999‏ (4:02)
  5. Sofa Kings‏ (2:35)
  6. Sweet 16‏ (2:05)
  7. Dichotomy‏ (2:36)
  8. Yellow Jello‏ (3:30)
  9. Americunt‏ (2:12)
  10. Kamikaze‏ (2:49)
  11. Soap‏ (0:27)
  12. Kali‏ (2:53)
  13. Juggernaut‏ (3:49)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]