L

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Ll
Ll
Ll
אלפבית לטיני
Aa Bb Cc Dd Ee Ff Gg
Hh Ii Jj Kk Ll Mm Nn
Oo Pp Qq Rr Ss Tt Uu
Vv Ww Xx Yy Zz

L (אל) היא האות השתים-עשרה באלפבית הלטיני.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורה באות היוונית למדא (Λ λ; נכתב גם בתור "למבדא"), ומקורה של זו באות הפיניקית שממנה התגלגלה גם האות העברית למ"ד. היא נהגית כלמ"ד (/l/ ‏:IPA), אם כי באנגלית, ובעיקר בניבים האמריקאיים, ההגייה שלה היא כשל מעין למ"ד מוולנת (/ɫ/ ‏:IPA).

ייצוגים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל הקוד הבינלאומי של האות L

באלפבית פונטי מיוצגת האות L על ידי המילה Lima (לימה).

בקוד מורס מיוצגת האות על ידי נקודה קו נקודה נקודה: · - · ·

בקוד ASCII מיוצגת האות על ידי 76 (L) ו-108 (l).

בכתב ברייל מיוצגת האות:

התפתחות האות L[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוטו כנעני פיניקי יווני אטרוסקי לטיני
מלמד בקר פרוטו כנעני למד פיניקית למדא יוונית L אטרוסקית L לטינית

שימושים ומשמעויות של L[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא L בוויקישיתוף