Gay Shame

Gay Shame היא תנועה קווירית רדיקלית המתנגדת למיינסטרים הלהט"בי. התנועה מציגה באופן ישיר השקפה חלופית של אירועי גאווה ופעילויות של הומוסקסואלים, שהפכו יותר ויותר ממוסחרים עם נותני חסות תאגידים, כמו כן אימוץ של אג'נדות מיינסטרים, כדי להימנע מפגיעה בתומכים ובנותני חסות. תנועת ה-Gay Shame מאמצת את אידאולוגיית תרבות הנגד.

רקע

Gay Shame נוצרה כמחאה על מסחור יתר של אירועי הגאווה. חברי התנועה תוקפים את "ההטמעה הקווירית. כך, חבריה אינם מסכימים עם הלגליזציה של נישואים חד-מיניים, וקובעים כי:

מה שאנו קוראים לו הוא ביטול הצימוד המאושר על ידי המדינה בגלגול ההִתגַלְמוּת ההטרואית או ההומואית. אנחנו נגד כל מוסד שמנציח ניצול נוסף של אנשים מסוימים לטובת אחרים. מדוע הצרכים הבסיסיים שנישואים עשויים לספק עבור חלקם (כמו שירותי בריאות) צריכים להיות נישואים לטקס הטרור המאושר על ידי המדינה המכונה נישואים? […] נישואים והצבעה של הומוסקסואלים הם מחוות סמליות שמחזקות מבנים תוך שהם מתיימרים להגדיר אותם מחדש.

המקור באנגלית

What we are calling for is an abolishment of State sanctioned coupling in either the hetero or homo incarnation. We are against any institution that perpetuates the further exploitation of some people for the benefit of others. Why do the fundamental necessities marriage may provide for some (like healthcare) have to be wedded to the State sanctioned ritual of terror known as marriage? […] Gay marriage and voting are symbolic gestures that reinforce structures while claiming to reconfigure them.

היסטוריה

התנועה החל לפעול ב-1998 כאירוע שנתי בברוקלין, ניו יורק. המגזין Swallow Your Pride היה מגזין שקידם את התנועה. רק שלושה גיליונות של המגזין יצאו. מאוחר יותר, התנועה התפשטה גם לסן פרנסיסקו, טורונטו ושוודיה.

הארגון LAGAI – Queer Insurrection‏ קידם את התועה הזו. הארגון כתב כי: "המקורות של תנועת הלהט"ב הם מהפכניים […] ועכשיו, כמה מאותם אנשים שהשתתפו באותן התפרצויות מדהימות של זעם אנטי-ממסדי מעדו זה על זה בדרך לבית העירייה כדי לקבל את אהבתם מבורך על ידי גאווין ניוסום, יורשו של דן ווייט ודיאן פיינשטיין, יקיר המפתחים, רודף חסרי בית והגורם לכך ש-Gay Shame הוכתה ונעצרה על ידי השוטרים יותר מפעם אחת".

ב-2002, אתר החדשות האמריקאי, אלטרנט , פרסם מאמר על התנועה, שנכתב על ידי הפעיל הקווירי טומי אביקוללי מכה. במאמר כתב כי:

... Gay Shame היא פועל יוצא של סלידה של דור צעיר מחגיגות גאווה ממוסחרות מדי, שעוסקות יותר בחסות תאגידית, ידוענים וצרכנות מאשר ברדיקליזם שהוליד את תנועת השחרור ההומואים שלנו לאחר סטונוול, ורדיקליזם כמו זה שהפגינו The Cockettes . כל תנועה עוברת שינויים בשלושה עשורים, אבל הגאווה, במיוחד בלוס אנג'לס, סן פרנסיסקו וניו יורק, הפכה את מחאת הרחוב לאקסטרווגנזה של מיליוני דולרים שאין לה קו דרך פוליטי ... אלפים עומדים בצד ומריעים על כל תנועה. התאמה תאגידית שעוברת למרות העובדה שלרבים מהם, אף על פי שהם טובים בזכויות ההומואים, יש מדיניות ופרקטיקות שמדכאות קבוצות אחרות ... רבים בדור שלי ימצאו ב-Gay Shame גלולה שקשה לבלוע, לא שונה מהמילה קוויר ... אבל אני אוהב את Gay Shame. זה מאתגר אותנו לשאול שאלות חשובות על מה שהפכנו כקהילה. לא כל מה שעשינו היה שגוי; ברור שקווירים הם חלק חשוב מהמרקם של המדינה הזו, הודות למאמצים של אלו שמסרו את חייהם כדי להקל על כולנו לחיות מחוץ לארון. אבל אף אחד בשנות ה-70 לא יכול היה לדמיין לאיזו נישת שוק נהיה ... הפנייה ההמונית הזו והחסות התאגידית של הגאווה שלנו לוותה בהפחתת דגש על פוליטיקה. ככל שיותר ויותר מאמריקה התאגידית נמשכה לגאווה, "מצעד הגאווה הגאה" השתנה ל-"מצעד" (או "חגיגה") ... אנשי Gay Shame בהחלט יודחו כשמאלני PC שרוצים לדפוק הכל. אפיון כזה לא יגרום לביקורות שלהם להיעלם.

המקור באנגלית

... Gay Shame is an outgrowth of a younger generation's disgust with over-commercialized pride celebrations that are more about corporate sponsorships, celebrity grand marshals, and consumerism than they are about the radicalism that gave birth to our post-Stonewall gay-liberation movement, and radicalism such as that displayed by the Cockettes. Every movement undergoes changes in three decades, but pride, especially in Los Angeles, San Francisco and New York, transformed a street protest into a multi-million dollar extravaganza that has no political through line ... thousands stand along the sidelines and cheer every corporate contingent that passes despite the fact that many of them, while good on gay rights, have policies and practices that oppress other groups ... Many in my generation will find gay shame a hard pill to swallow, not unlike the word queer ... But I like Gay Shame. It challenges us to ask important questions about what we've become as a community. Not everything we did was wrong; obviously, queers are an important part of the fabric of this country, thanks to the efforts of those who gave their lives to make it easier for all of us to live outside the closet. But no one back in the 70s could have imagined what a market niche we would become...This mass appeal and corporate sponsorship of our pride has been accompanied by a de-emphasis on politics. As more and more of corporate America gravitated toward pride, the "gay pride march" changed to a "parade" (or "celebration") ... The Gay Shame folks will most certainly be dismissed as PC leftists who want to knock everything. Such a characterization will not make their criticisms go away.

בשנת 2009, לפי מאמר ב-San Francisco Bay Area Independent Media Center , התנועה ערכה מחאה מחוץ למרכז הקהילתי הגאה בסן פרנסיסקו .‏

באותה שנה, התקיים אירוע של התנועה בלונדון, עם 3,000 משתתפים באירוע.

ראו גם

• Bash Back!