FATF

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
עדכון
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
FATF
לוגו הארגון
מטה הארגון פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות יולי 1989 – הווה (כ־34 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.fatf-gafi.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

FATF (ראשי תיבות באנגלית של Financial Action Task Force) הוא גוף בין-ממשלתי שהוקם בשנת 1989 על ידי מדינות ה-G7. זהו כוח משימה בינלאומי שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור, ברמה הלאומית וברמה הבינלאומית. הוא מוגדר כ"גוף מתווה מדיניות" (policy making body) לקידום המדיניות בנושא מאבק בהלבנת הון ובכספי טרור. הארגון קובע את הסטנדרטים הבינלאומיים העולמיים המחייבים בתחום.

הארגון מפרסם המלצות לקידום הנושא ומפעיל לחץ פוליטי שמביא את מקבלי ההחלטות במדינות לתקן את חקיקתם בהתאם להמלצותיו. כמו כן הארגון מפקח על הפעלת החקיקה וההליכים לטיפול בהלבנת הון במדינות בעולם, עוקב אחר התפתחות הטכניקות להלבנת הון ולמימון טרור, תוך עדכון ההמלצות לטיפול בהן. ארגון ה-FATF פועל ליד ארגון ה-OECD בפריז ומהווה מעין שלוחה שלו. בדיוני ה-FATF משתתפים כמשקיפים נציגי הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית, ארגון האומות המאוחדות, ארגון המכס העולמי, ה-OECD, גופים פיננסיים חשובים של האיחוד האירופי, כגון הבנק האירופי המרכזי ECB והיורופול וכן נציגי מדינה משקיפה אחת – סין. נכון לשנת 2014 חברים בגוף זה 34 מדינות ושני ארגונים אזוריים: האיחוד האירופי ומועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ.[1]

ההיסטוריה של FATF[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתגובה לחשש הגובר בעולם מפני תופעות הולכות וגוברות של הלבנת הון, התכנסה בפריז בשנת 1989 ועידת פיסגה של ה-G-7, לאור גילויי האיום העומד בפתחה של המערכת הבנקאית העולמית החליטו ראשי המדינות של ה־G-7 ונשיא האיחוד האירופי לייסד כוח משימה מיוחד שימנה את שבע המדינות של הארגון, האיחוד האירופי ושמונה מדינות נוספות. על כוח המשימה הוטלה האחריות לבדוק את הטכניקות שמשתמשים בהן בעולם להלבנת ההון ואת המגמות בתחום זה. כמו כן גם להעריך את הפעולות שכבר נעשו ברמת הארגונים הבינלאומיים וקביעת אמצעים שיש לבצעם כדי להתמודד עם הבעיה.

באפריל 1990 פחות משנה לאחר יסודו, פרסם הארגון דין וחשבון שכלל מערכת של 40 המלצות שספקו תוכנית מקפת אודות הפעולות שנדרשות למלחמה בהלבנת הכספים. בשנת 2001, עקב התפתחות התקנים, נוספה למשימות הארגון גם המלחמה במימון הטרור. לאחר פיגועי 11 בספטמבר, אשר הארגון בחודש אוקטובר 2001 המלצה תשיעית (SR VIII) נוספת, שמכוננת באופן ייחודי לארגונים שלא למטרות רווחי[2] המלצה זו ביחד עם שמונה ההמלצות הקודמות, עוסקות בנושא מימון הטרור[3]. הטכניקות המתמשכות של זיהוי האמצעים להלבנת כספים הביאו בשנת 2003 את FATF, לעדכן באופן מקיף את התקנים שלו. בשנת 2004 פרסם הארגון את תשע ההמלצות המיוחדות שמחזקות את 40 הסטנדרטים הבינלאומיים הקודמים שלו במאבק בהלבנת ההון וכל התקנות האלה נקראות מעתה 40+9 ההמלצות[4].

ארבעים ההמלצות כנגד הלבנת הון ותשע ההמלצות למלחמה במימון הטרור (40+9)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלצות FATF הן בבחינת "חוק רך", כלומר, הצהרות והמלצות בעלות אופי לא מחייב, אך בעלות חשיבות כקובעות קווי מדיניות ומקור לפיתוח כלים משפטיים חזקים יותר בעתיד בצורת אמנות או משפט מנהגי[5].

חלוקת ההמלצות היא כדלהלן: 40 המלצות עוסקות בהלבנת הון, הדיון בהן וההסברים מכילים כ־25 דפים[6]. תשע ההמלצות האחרות עוסקות במימון הטרור.

ההמלצות מכוונות למספר גופים המכונים "שומרי- סף"[7]. במקום להתמקד ישירות בעבריינים העוסקים בהלבנת הון או במימון הטרור, ההמלצות מכוונות כלפי מי שהם בעמדה של קידום או מניעת מעשי העבריינות האלה, שהארגון מכנה אותם שומרי הסף. הכוונה היא לעורכי דין, רואי חשבון, סוכני נדל"ן, סוחרים וספקים של מתכות יקרות, יהלומים, בתי הימורים ואחרים. הם מוגדרים בהמלצות 40+9, כגופים העוסקים בגיוס הכספים ואנשי המקצוע בתחום הקשור לפעילויות אלה[8].

ההמלצות כוללות בין היתר דרישות הקשורות לתכנון מדוקדק של פעילויות החברות של הלקוחות, ניהול רשומות ומחויבות לדווח על העברות כספים חשודות, זאת מבלי לתת מידע אישי אודות על הלקוחות או אנשי המקצוע. ניהול הרשומות נעשה כדי להקל על הרשויות הממשלתיות לבחון, לבדוק ולתבוע גופים וחברות על הפרות החוק. כפי שאפשר להבין כמה מהמלצות אלו עוררו התנגדות קשה בייחוד החובה לדווח על העברות כספים חשודות וכן החובה לא "להדליף" ללקוחות החשודים על הדיווח שנעשה לשלטונות[9][10].

המלצות מספר 1 עד 3 נותנות קישורים לשורה של אמנות בינלאומיות מהן ניתן ללמוד על הגדרות והמאפיינים, ומהן העבירות שייכללו בתחום הלבנת ההון. המלצות אלה גם מנחות את המדינות לגבי חומרת העבירות שייכללו בחקיקה וההתייחסות המומלצת אליהן. המלצות מספר 17 עד 20 מסמיכות את המדינות לדאוג לקיומן ולאכיפתן של סנקציות בתחום הפלילי, האזרחי והמנהלי שיוחלו כנגד אנשים וישויות משפטיות אשר אינם מצייתים להוראותיהן. בתחום הדיווח על עסקאות חשודות עוסקות המלצות מספר 13 עד מספר 16 של ה-FATF. המלצה 13 קובעת, כי יש לחייב באמצעות הדין המדינתי מוסד פיננסי, החושד בקיומה של עסקת הלבנת הון או טרור לדווח מיידית לישות הרלוונטית במדינתו. המלצה מספר 14 דורשת להגן משפטית על מוסד פיננסי כזה, מנהליו ועובדיו בגין גילוי המידע, ולאסור עליהם בחוק לגלות כי גילו את המידע לרשות הרלוונטית. המלצה מספר 15 מחייבת מוסדות פיננסיים לפתח תוכניות למלחמה בהלבנת הון ובכספי טרור. המלצה 16 מרחיבה את תחולת ההוראות הקודמות גם לגורמים האחרים החייבים בגילוי המידע, ובהם עורכי דין ונוטריונים, עצמאים בעלי מקצועות משפטיים אחרים ורואי חשבון, סוחרים במתכות יקרות ובאבנים יקרות, נאמנויות וספקי שירותים לחברות. ההמלצה 12 (d) עוסקת בחמישה תחומי פעילות:

  • קניה ומכירה של נכסי דלא ניידי.
  • ניהול כספי לקוחות, ניירות ערך והשקעות אחרות.
  • ניהול חשבונות בנק חסכונות או ניירות ערך ואיגרות חוב.
  • ארגון תרומות ליסוד וניהול של חברות.
  • יצירה והפעלה או ניהול של מוסד רשום או קניה ומכירה או הסדר של ישויות עסקיות.

עם זאת מודגש, כי עורכי דין, נוטריונים, עצמאים בעלי מקצועות משפטיים ורואי חשבון עצמאים אינם מחויבים לדווח על עסקה בנסיבות שבהן הם כפופים לחובת סודיות מקצועית או שעומדת להם זכות חוקית מקצועית (legal professional privilege) שלא לגלות את המידע. האמצעים לאכיפת ההמלצות מחולקים לארבע קטגוריות:

  • מערכת חוקית.
  • אמצעים שיש לנקוט על ידי ארגונים כספיים ארגונים ועסקים שאינם למטרות רווח למנוע הלבנת כסף ומימון טרור.
  • אמצעים מוסדיים ואחרים הדרושים למלחמה בהלבנת הון ומימון הטרור.
  • שיתוף בינלאומי[11][12],

תשע ההמלצות שנוספו על ידי ה-FATF עד שנת 2003 לארבעים הקיימות, מוסיפות למסגרות של הטיפול בעבירות הלבנת ההון גם את המסגרות של טיפול בכספי טרור, ומחילות לגבי כספים אלה את חובות הגילוי והענישה הפלילית כפי שהוגדרו לגבי עבירות הלבנת הון[13].

התיקונים האחרונים שנוספו להמלצות (פרסום 2012) כוללים: פרק בנושא גישה מבוססת סיכון (Risk-Based Approach) ובו התייחסות להגדרת הנושא באופן רשמי ורחב יותר וכן מתן הסברים לגבי השאלה איך גישה מבוססת סיכון תשפיע על יישומן של המלצות קונקרטיות מתוך 40 המלצות ה-FATF. ארגון ה-FATF ממליץ למדינות לבצע סקר סיכונים מקומי וכן להנחות מוסדות פיננסיים בתחומה של כל מדינה באשר לסיכונים הקיימים. כמו כן, ממליץ הארגון להבדיל בין לקוחות ושירותים בסיכון גבוה ובין לקוחות ושירותים בסיכון נמוך יותר, כאשר לגבי כל דרגת סיכון יומלץ לנקוט באמצעי "הכר את הלקוח" שונים. הארגון ממליץ על חובת בדיקה של העברות אלקטרוניות מול רשימות טרור ורשימות סנקציות, וזאת על מנת לעמוד בהוראות האו"ם. הארגון מבקש לקבל חוות דעת מהמדינות וממוסדות פיננסיים באשר לשאלה האם המוסדות יחויבו לסרוק שמות מול רשימות בכל מקרה ובכל שלב של שרשרת התשלומים (וגם במקרה שהם מתפקדים כגורם ביניים), מה יעשו המוסדות במקרה של זיהוי חיובי מול רשימה, ואיך על מוסד פיננסי להגיב במקרה של מידע חסר[14].

המדינות החברות בארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 החליט הארגון שישראל תוכל להצטרף כחברה מן המניין, בכפוף לעמידתה בהצלחה בביקורת בינלאומית של הארגון בישראל בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור[15]. בדצמבר 2018 התקבלה ישראל לארגון.[16]

שיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר ארגונים בינלאומיים נוספים עובדים בשיתוף פעולה עם ארגון ה-FATF:

  • The Asia/Pacific Group on Money Laundering (APG)[17]
  • Caribbean Financial Action Task Force (CFATF) )[18]
  • The Council of Europe (MONEYVAL) )[19]
  • The Financial Action Task Force on Money Laundering in South America (GAFISUD) )[20]
  • Middle East and North Africa Financial Action Task Force (MENAFATF) )[21]
  • Eurasian Group (EAG) )[22]
  • Eastern and Southern Africa Anti-Money Laundering Group (ESAAMLG) )[23]
  • Intergovernmental Action Group against Money-Laundering in West Africa (GIABA))[24]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המדריך למניעת הלבנת הון ומימון טרור, יאיר דגן, הוצאת רונן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא FATF בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ An introduction to the FATF and its work
  2. ^ International Best Practices Combating the Abuse of Non-Profit Organisations.
  3. ^ FATF 2009 Annual Report, supra note 8, at 6
  4. ^ History of the FATF 1990-2010
  5. ^ (Andrew T. Guzman and Timothy Meyer, International Common Law: The Soft Law of International Tribunals, 9 Chi. J. Int’l L. 515 (2009
  6. ^ An Introduction to the Financial Action Task Force and its 2008 Lawyer Guidance, Laurel S. Terry, (Appendix C)
  7. ^ GUARDIANS AT THE GATE: THE GATEKEEPER INITIATIVE AND THE ISK-BASED APPROACH FOR TRANSACTIONAL LAWYERS Kevin L. Shepherd
  8. ^ . Id. at para 12; Shepherd, Gatekeepers, supra note 2, at n. 15
  9. ^ הלשכה תיאבק בהצעות לחקיקה שתחייב עורכי דין לדווח על לקוחותיהם
  10. ^ דורון גולדברשט, ‏פגיעה בחיסיון, באתר גלובס, 24 באוגוסט 2014
  11. ^ Money Laundering and Terrorist Financing in the Securities Sector October 2009
  12. ^ THE FATF RECOMMENDATIONS FEBRUARY 2012
  13. ^ לגלות או לא לגלות? על דילמת גילוי המידע בידי בעלי מקצועות חופשיים במקרי חשד להלבנת הון
  14. ^ מניעת הלבנת הון ומימון טרור
  15. ^ תומר גנון, המאבק בהלבנת הון: ישראל צפויה להצטרף לארגון ה-FATF, באתר כלכליסט, 26 באוגוסט 2014
  16. ^ חן מענית, ‏ישראל התקבלה לארגון FATF שמוביל את המאבק במימון טרור, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2018
  17. ^ APG
  18. ^ cfatf
  19. ^ MONEYVAL
  20. ^ GAFISUD
  21. ^ MENAFATE
  22. ^ EAG
  23. ^ ESAAMLG
  24. ^ GIABA
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=FATF&oldid=37363354"