Dying Breed
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי |
ג'ודי דווייר  |
|---|---|
| שחקנים ראשיים |
נתן פיליפס לי וונל |
| מוזיקה |
נרידה טייסון-צ'ו |
| מדינה |
אוסטרליה |
| חברה מפיצה |
נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
2008 |
| משך הקרנה |
92 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט סלאשר |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
Dying Breed (פירוש מילולי: גזע גוסס) הוא סרט אימה אוסטרלי משנת 2008 אשר בוים על ידי ג'ודי דווייר ומככבים בו לי וונל ונתן פיליפס.[1]
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט נפתח בטסמניה, בשנות ה-1800. אלכסנדר פירס, אסיר המכונה "הפיימן", נמלט למדבר וניצוד על ידי שוטרים המצוידים בכלבים. מולו עומד שוטר שמנסה לירות בו, אך האקדח שלו לא יורה. פירס נושך את צווארו של השוטר, לוקח נתח גדול מגרונו, הורג אותו ונמלט. בבריחתו הוא מתעמת עם זאב טסמני, אותו הוא מסית על ידי בעיטה של חתיכה מהשוטר המשמשת אותו כפתיון.
בהווה, נינה מתכננת טיול עם החבר שלה מאט לטסמניה כדי למצוא את הזאב הטזמני שנכחד כביכול. זאת בעקבות טביעת כף רגל שהתגלתה על ידי אחותה הגדולה באזור מרוחק של האי לפני שגופתה נמצאה באופן מסתורי בנהר פיימן (אנ') מספר שנים קודם לכן. חברו של מאט, ג'ק, וחברתו, רבקה, עוזרים לשלם עבור הנסיעה ומלווים את בני הזוג. כשהם מגיעים, מאט רואה ילדה קטנה על הסירה משחקת במשחק עם שיניים בגוון צהוב. כאשר מאט שואל מה היא עושה, היא מדקלמת לו חרוז ואז נושכת את ידו של מאט. הם מבלים לילה במוטל מלוכלך הממוקם ליד מפעל פאי בשר ופוגשים מקומיים אקסצנטריים ומצמררים.
למחרת, הקבוצה יוצאת לשיט על סירה בנהר לאורך היער. הם מחליטים להקים מחנה במערה ביער, ומאוחר יותר באותו ערב מגלים מאט ונינה זאב טסמני זוחל דרך השיח. נינה ממהרת להביא את המצלמה שלה כדי לצלם את החיה, אבל זו מספיקה לברוח לתוך היער. הקבוצה נכנסת ליער החשוך בעקבות החיה ומשתמשת בטלפונים הסלולריים שלהם כמקור אור, מכיוון שמציאת הוכחות לקיומו של הזאב היא קריטית למחקרה של נינה. ללא ידיעת שאר הקבוצה, רבקה נתפסת ונאכלת על ידי קניבל. כאשר שלושת האחרים מתקבצים מחדש, הם מבינים שרבקה נעדרת וכי לנינה יש דם על מכנסייה.
נואשים למצוא את רבקה, הקבוצה מחפשת ביער. איש הסיפון המקומי, שהצטרף אליהם קודם לכן, מנסה לעזור להם אך נרצח על ידי אחד הקניבלים. כשהם מגיעים לאתר כרייה ישן, הם מוצאים את שרידיה של רבקה תלויים על קרסי בשר וג'ק נהרג ממלכודת בעלי חיים. מאט בורח מתחת לאדמה ומוצא עדויות אכזריות למעללי העבר של הקניבל. נינה מגיעה לגשר עליו מסילת רכבת מעל נהר הזורם במהירות, אבל במהרה מוקפת על ידי זוג קניבלים. היא זורקת את עצמה בכוונה מהגשר הגבוה. אשתו של איש הסיפון הורגת את אחד הקניבלים ואז משספת את גרונה לאחר שהתנצלה בפני מאט. באותו לילה, המשטרה מגיעה למלון אך אין סימן לאף אחד מהנעדרים. כשהמשטרה עוזבת, מאט עצוב ועייף מתכונן לעזוב אך לפתע מותקף.
מאוחר יותר הוא נראה משותק בכיסא בזמן שאחד הקניבלים מסביר שהיישוב שלהם, בדומה לזאב הטזמני, חייב להישאר מוסתר כדי לשרוד. לאחר מכן הקניבל פותח דלת וחושף את נינה שמתגלה שהיא עדיין חיה, קשורה לשולחן, עומדת להיאנס למטרות רבייה. בזמן שמאט מתבונן, הילדה הצעירה מתחילת הסרט, שהייתה למעשה אחייניתה של נינה ניגשת אליו, מסירה סט שיניים תותבות צהובות ובכך חושפת סט של שיניים חדות מעוותות. כשהמשטרה נוסעת, הטלפון הנייד של נינה (שמאט נתן להם) מציג תמונה של הזאב הטזמני.
שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שרידן הארווי בתור קייטי
- בילי בראון בתור הארווי
- פיטר דוקר בתור אלכסנדר פירס
- ברנדן דונהיו בתור גרת'
- מירה פולקס בתור נינה
- אליין האדסון בתור אתל
- סאלי מק'דונלד בתור רות'
- נתן פיליפס בתור ג'ק
- קן רדלי בתור ליאם
- מלאני ואייחו בתור רבקה
- לי ונל בתור מאט
- סטיבן האר בתור מכונאי
הוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקרנת הבכורה של הסרט התרחשה ב-26 באפריל 2008 בפסטיבל טרייבקה.[2] ההוצאה להקרנים תוכננה במקור ל-14 באוגוסט, אך שונתה ל-6 בנובמבר 2008.[3] הוא מדורג לגילאי 15+ בגלל אימה, אלימות חזקה, סצנת מין, דם וגור. סרט זה היה חלק מפסטיבל האימה השלישי של After Dark ב-2009.[4]
באוסטרליה נאסר אחד מהפוסטרים של הסרט, בשל התמונה ה-"מחרידה"; עם זאת, הפוסטר עדיין הותר להצגה במבואות בתי קולנוע ובאינטרנט.[5]
קופות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף שבוע השידור הראשון שלו באוסטרליה הוא דורג במקום ה-11 עם הכנסה של 220,878 דולר אוסטרלי ממכירות בבתי הקולנוע.[6] הסרט הצליח גרוע בקופות באוסטרליה, והרוויח בסך הכל 525,384 דולר.[7][8]
מדיה ביתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוסטרליה, ה-DVD יצא לאור במהלך ה-8 באפריל 2009. ישנם שלושה עטיפות DVD שונות זמינות. הראשון כולל פשטידת בשר, שבורה עם איברים אנושיים בפנים.[9] השנייה כוללת ארבע דמויות בחלק העליון והחלק התחתון הוא אישה שרצה ביער.[10] הכריכה השלישית מציגה גבר המוחזק על ידי גבר קשיש.[11] תכונות מיוחדות בכל המהדורות כוללות:
- סרטון 40 דקות מאחורי הקלעים
- פרשנות שמע עם במאי, מפיק וכותב
- טריילרים תיאטרליים
- סצנה שנמחקה
- ראיונות שחקנים
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-Rotten Tomatoes ניתן לו דירוג רקוב של 50% על סמך 10 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 4.8/10.[12] Dreadcentral.com העניק לסרט 4/5 כוכבים,[13] בעוד Urbancinefile.com.au גם נתן לו ביקורת חיובית. מבקרי הקולנוע מרגרט פומרנץ ודייוויד סטראטון, לעומת זאת, נתנו לסרט ביקורות שליליות. בתוכנית שלהם At the Movies, הם דירגו את Dying Breed ב-2/5 כוכבים ו-1.5/5 כוכבים בהתאמה. סטראטון אמר "הסרט משתדל להיות איום ונורא, אפילו מציג מעט עינויים אופנתיים לקראת הסוף, אבל רק הפתיים ביותר ימצאו את זה באמת מפחיד".[14]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"Dying Breed", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"Dying Breed", באתר נטפליקס
"Dying Breed", באתר AllMovie (באנגלית)
"Dying Breed", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"Dying Breed", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Tribeca Film – Film Guide Archive – Dying Breed". אורכב מ-המקור ב-17 ביולי 2011. נבדק ב-26 בדצמבר 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Tribeca Review: Dying Breed – Monsters and Critics
- ^ "Dying Breed (2008) – Release dates". IMDb. נבדק ב-2009-09-22.
- ^ Urban Cinefile DYING BREED
- ^ Miska, Brad (2008-09-25). "'Dying Breed' Poster Banned in Australia". Bloody Disgusting. נבדק ב-2009-09-22.
- ^ "Box Office". Urban Cinefile. 2008-11-10. נבדק ב-2009-09-22.
- ^ "Film Victoria – Australian Films at the Australian Box Office" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-18 בפברואר 2011. נבדק ב-8 בנובמבר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Pyramid Saimira Entertainment America: Australian horror film
- ^ "Dying Breed". JB Hi-Fi. אורכב מ-המקור ב-28 באפריל 2009. נבדק ב-2009-09-22.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Dying Breed". Video Ezy. נבדק ב-2009-09-22.
- ^ "Dying Breed". EzyDVD. אורכב מ-המקור ב-18 במרץ 2009. נבדק ב-2009-09-22.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Dying Breed (2009)". Rotten Tomatoes. נבדק ב-18 באפריל 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Paul McCannibal (2008-07-23). "Dying Breed (2008)". Dreadcentral.com. נבדק ב-2009-09-22.
- ^ Stratton, David (2008-11-12). "Dying Breed Review". ABC Television. אורכב מ-המקור ב-31 במרץ 2017. נבדק ב-2009-09-22.
{{cite web}}: (עזרה)