ALARP

ALARP (בעברית: נַבְסָ"ל שמשמעותו הנמוך ביותר הַסביר להשגה) הוא עיקרון בניהול סיכונים על פיו מנסים להקטין סיכונים מסוימים ככל שזה מעשי להקטין אותם. המונח הוא ראשי תיבות של As Low As Reasonably Practicable. יש המתארים את אותו עקרון במונח ALARA, שהם ראשי תיבות של: As Low As Reasonably Achievable. המונח הוא מונח בריטי. בארצות הברית ובניו זילנד משתמשים במונח SFAIRP (So Far As Is Reasonably Practicable). מקורו של המונח הוא בחקיקה בריטית משנת 1974 בנושא בטיחות בעבודה ושמירה על בריאות עובדים.

הסבר העיקרון

ALARP carrot diagram

כאשר מנהלים סיכונים באופן שיטתי מבצעים תהליך של הערכת סיכונים. התהליך כולל זיהוי סיכונים והבנת רמת הסיכון. רמת הסיכון נקבעת על פי ההסתברות להתרחשות אירוע סיכון ועל פי ההשלכות האפשריות של התרחשות אירוע סיכון. ככל שההסתברות להתרחשות אירוע סיכון גבוהה יותר רמת הסיכון גבוהה יותר. ככל שהתוצאות של התרחשות עשויות לגרום נזק רב יותר רמת הסיכון גבוהה יותר.
לאחר קביעת רמות הסיכון מחלקים את הסיכונים כמתואר בתרשים. בחלק העליון נמצא אזור הקרוי Unacceptable Region, כלומר: סיכונים ברמה גבוהה שנדרש לטפל בהם על מנת להקטין אותם או לבטל אותם. בחלק המרכזי נמצא ה-Tolerable Region, הנקרא לפעמים גם: Acceptable Region. בחלק זה נמצאים סיכונים ברמה גבוהה פחות שמוכנים לקבל אותם או לדחות את הטיפול בהם. בחלק התחתון נמצאים סיכונים זניחים או סיכונים ברמה נמוכה, שלא כדאי לטפל בהם. חלק זה נקרא Broadly Acceptable Region.
ALARP אינו אזור בתרשים אלא עיקרון. על פי העיקרון בחלק מהסיכונים מטפלים ככל שזה מעשי, כלומר: כאשר יש מספיק משאבים כספיים ומשאבי כוח אדם וכאשר עלות הטיפול אינה גבוהה מדי. משמעות העיקרון היא שעשוי להיות טיפול מתמשך באותם סיכונים, שיקטין בהדרגה את רמת הסיכון שלהם.
במרבית המקרים מיושם העיקרון בהקשר של סיכונים ב-Tolerable Region. בסיכונים שהם בלתי קבילים בגלל רמתם הגבוהה מטפלים. בסיכונים זניחים או ברמה נמוכה ממילא אין צורך ואין כדאיות לטפל. יש המכנים את ה-Tolerable Region גם בשם ALARP או ALARP Region. למרות החפיפה הגדולה בין Tolerable Region לבין ALARP הם אינם מושגים זהים. בהחלט ייתכנו מצבים שבגלל אילוצים ייושם העיקרון בלית ברירה גם על סיכונים שאינם קבילים.
יהיו גם מקרים בהם יעשה שימוש בעיקרון גם לטיפול בסיכונים בתחום של Broadly Acceptable Region. בדרך כלל זה יקרה במצבים בהם יש עודף משאבים וסיכונים ברמה גבוהה יותר, שניתן לטפל בהם כבר טופלו.
טיפול בסיכון לא בהכרח מונע באופן מלא את התרחשות אירוע סיכון ולא בהכרח מונע את התרחשות התוצאות הלא רצויות של אירוע סיכון. סיכון שיורי (Residual Risk) הוא החלק של הסיכון שלא הצלחנו למנוע באמצעות הטיפול בו. על פי עיקרון ALARP מנסים באופן מתמשך להקטין את הסיכון השיורי, אם זה מעשי לעשות זאת באותו עיתוי.

היסטוריה

מקורו של המונח ALARP הוא בחקיקה בריטית משנת 1974 העוסקת בבטיחות ובבריאות בעבודה. חוק זה נקרא: Health and Safety at Work etc. Act 1974. בהמשך הורחב השימוש במונח בבריטניה גם לניהול סיכונים בהקשרים אחרים. בארצות אחרות אין שימוש בעיקרון זה או שיש שימוש בעקרונות דומים.
הגדרת המושג ALARP בהקשר של החוק מ-1974, מביאה בחשבון את הדברים הבאים:

• ההסתברות להתרחשות אירוע סיכון או אירוע פגיעה בבטיחות
• מידת הנזק של אירוע סיכון או אירוע פגיעה בבטיחות
• מה עובד יודע או צריך לדעת על אותו אירוע ועל דרכים למניעתו או להקטנת הסיכון
• זמינות והתאמת אמצעים להקטנת הסיכון
• עלות מימוש אמצעים להקטנת הסיכון, כולל בחינה של היחס בין עלות הנזק לעלות האמצעים למניעתו.

קישורים חיצוניים

• INTERPRETIVE GUIDELINE —MODEL WORK HEALTH AND S AFETY ACT:THE MEANING OF ‘REASONABLY PRACTICABLE ’, Safe Work Australia, 2016
• ALARP Guidance Note" (PDF). Commonwealth Offshore Petroleum and Greenhouse Gas Storage (Safety) Regulations 2009. NOPSEMA. June 2015. Archived from the original (PDF) on 16 June 2016. Retrieved 20 May 2016.