1932 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1932.

עקבות של פוזיטרון שמקורו בקרינה קוסמית שנלכדה בתא ערפל, כפי שצולמו על ידי קארל דייוויד אנדרסון, הוכחה ראשונה לקיומו של אנטי-חומר

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארל בלגן מתחיל בחפירות בטרויה
תחילת חפירות באזור קלוביס - גילוי תרבות קלוביס
גילוי בית של אריק האדום, מייסד ההתיישבות האירופית הראשונה בגרינלנד
חפירות וממצאים באתר בית הכנסת בדורה אירופוס שבסוריה

אסטרונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסטרונום ההולנדי יאן אורט מחשב את מסת הגלקסיה ומניח את קיומו של החומר האפל

ביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי מעגל האוריאה, מסלול מטבולי שמיועד לסלק אמוניה, תוצר לוואי רעיל של פרוק חלבונים, על ידי הנס אדולף קרבס
הגנטיקאי האנגלי ג'ון הלדיין מפרסם עבודה המאחדת את הממצאים של הגנטיקה המנדליאנית עם תורת האבולוציה
תאודוסיוס דובז'נסקי מפרסם ספר עם רעיונות של הסינתזה האבולוציונית המודרנית
וולטר ברדפורד קנון טובע את המושג הומאוסטאזיס העוסק ביכולת של האורגניזם החי לשמור על סביבה פנימית יציבה למרות השינויים שחלים בסביבה החיצונית, תכונה שהודגמה על ידי קלוד ברנאר ב-1872

טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת שידורי טלוויזיה סדירים על ידי ה-BBC

תעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

18 באוגוסט – אוגוסט פיקאר עולה עם כדור פורח לגובה של 16,201 מ'.

מתמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון פון נוימן מפרסם סדרת מאמרים פורצי דרך בתורה הארגודית
מריאן רייבסקי משתמש בשיטות מתמטיות (תורת החבורות) כדי לפצח את הצפנים של האניגמה, מכונת ההצפנה הגרמנית
אדוארד צ'ך מפרסם תיאור של קוהומולוגיית צ'ך, כלי המאפשר לבצע חישובים על מידע גלובלי של מרחב מתוך תכונות מקומיות של אותו המרחב

פיזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס צ'דוויק מגלה את הנייטרון
קארל דייוויד אנדרסון מגלה את הפוזיטרון בקרינה קוסמית, דוגמה ראשונה לאנטי-חומר, בהמשך (בשנת 1936) הוא מקבל על גילוי זה פרס נובל.
ורנר הייזנברג מפרסם מודל פרוטון-נייטרון שמסביר מבנה ותכונות של הגרעין
ג'ון פון נוימן מפרסם ספר בשם "Mathematical Foundations of Quantum Mechanics", בסיס מתמטי שיטתי למכניקת הקוונטים
גילוי אנטי פרומגנטיות על ידי לואי נל

רפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

5 בינואר – הארווי קושינג, נוירוכירורג אמריקאי מתאר לראשונה את תסמונת קושינג, הפרעה אנדוקרינית הנובעת מהפרשה מוגברת של קורטיקוסטרואידים מקליפת בלוטת יותרת הכליה
הגסטרואנטרולוג היהודי- אמריקאי ברנרד קרוהן ועמיתיו מתארים קבוצת חולים עם דלקות במעי העקום, מה שיקרא בהמשך מחלת קרוהן
גרהרד דומק מגלה כי פרונטוסיל, תרכובת ממשפחת הסולפונאמידים יעילה נגד חיידקים מסוג סטרפטוקוקוס, ב-1939 יוענק לו פרס נובל על תגלית זו
25 בדצמבר – חברת אי גה פארבן מקבלת פטנט לשימוש בפרונטוסיל, האנטיביוטיקה הראשונה
רופא גרמני בשם רודולף שינדלר (Rudolph Schindler) בונה גסטרוסקופ גמיש למחצה המגדיל את טווח הבדיקה
תחילת ניסוי העגבת בטסקיגי על ידי שירות בריאות הציבור ארצות הברית, המשתתפים בניסוי לא נתנו הסכמה מדעת לניסוי ולתוצאותיו, לא הודיעו להם כי אובחנו כנגועים בעגבת, נמנע מהם טיפול יעיל למחלה ובוצעו בהם בדיקות מסוכנות שלא לצורך תוך הטעיה מכוונת, הניסוי נמשך עד לשנת 1972 והופסק כתוצאה מחשיפה עיתונאית
אלברט סנט-גיירגי מזהה כי החומצה אותה בודד מצמחים וגם מבלוטת האדרנאל, יעילה בטיפול במחלת הצפדינה וקורא לה חומצה אסקורבית (scurvy), מאוחר יותר יגלה, במקביל לצ'ארלס ג. קינג (Charles Glen King) כי זהו ויטמין C
פיתוח חיסון נגד קדחת צהובה

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס נובל
- פרס נובל לפיזיקה - ורנר הייזנברג, פיזיקאי גרמני, על יצירתה של מכניקת הקוונטים, שיישומה הוביל, בין היתר, לגילוי צורות אלוטרופיות של מימן (Spin isomers of hydrogen)
- פרס נובל לכימיה - אירווינג לאנגמיור, כימאי אמריקאי, על עבודתו בכימיה של פני שטח
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - סר צ'ארלס סקוט שרינגטון, אדגר דאגלס אדריאן, פיזיולוגים בריטים, על גילוי תפקיד הנוירונים, כולל העובדה כי גירוי חזק יותר גורם לאות עצבי בתדר גבוה יותר

נולדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

16 בינואר – דיאן פוסי, זואולוגית אמריקאית (נפטרה ב-1985)
21 במרץ – וולטר גילברט, פיזיקאי, ביוכימאי וביולוג אמריקאי ממוצא יהודי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1980 על תרומתו לקביעת רצפי הנוקלאוטידים של חומצות הגרעין
26 באפריל – מייקל סמית, כימאי קנדי יליד בריטניה, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1993 על חלקו בפיתוח המוטגנזה המכוונת, שיטה בביולוגיה מולקולרית המאפשרת שינויים מכוונים ומוגדרים ברצף חומצות הגרעין בגן
22 במאי – רוברט שפיצר, אחד מאבות השיטה המודרנית לקטלוג מחלות נפשיות בקטגוריות בדידות עם קריטריוני אבחון ספציפיים (נפטר ב-2015)
30 במאי – סולומון גולומב, מתמטיקאי ומהנדס יהודי-אמריקאי, נודע כממציא של סרגל גולומב ושל הפוליאומינו
18 ביוני – דאדלי הרשבאך (Dudley R. Herschbach), כימאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1986 על תרומתו להבנת הדינמיקה של תהליכים כימיים אלמנטריים
27 בספטמבר – אוליבר ויליאמסון, כלכלן אמריקאי, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2009 על ניתוחיו בתחום הכלכלה הארגונית ובמיוחד ביחס לגבולות החברה הכלכלית (נפטר ב-2020)
4 באוגוסט – פרנסס אלן, מדענית מחשב אמריקאית, כלת פרס טיורינג לשנת 2006 על תרומתה בתחום המהדרים ומיטוב הקוד שהם יוצרים (נפטרה ב-2020)
18 באוגוסט – לוק מונטנייה, וירולוג צרפתי, חוקר במכון פסטר, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2008 על חלקו בגילוי נגיף האיידס
13 באוקטובר – ג'ון טומפסון, מתמטיקאי אמריקאי זכה במדליית פילדס על מחקרו בתורת החבורות הסופיות
24 באוקטובר - פייר ז'יל דה-ז'ן, פיזיקאי צרפתי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1991 (נפטר ב-2007)
2 בנובמבר – מלווין שוורץ (נפטר ב-2006), פיזיקאי אמריקאי-יהודי, חתן פרס נובל בפיזיקה בשנת 1988 על חלקו בפתוח שיטת אלומת הנייטרינו ועל הדגמת מבנה הדובלט של הלפטונים על ידי גילוי הנייטרינו המיואוני
6 בנובמבר – פרנסואה אנגלר, פיזיקאי תאורטי יהודי-בלגי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2013, על חלקו בגילוי מנגנון היגס
5 בדצמבר – שלדון גלאשו, פיזיקאי יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1979 על חלקו בגילוי הכוח האלקטרו-חלש