ג'ון הלדיין
 | |
| לידה |
5 בנובמבר 1892 אוקספורד, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
1 בדצמבר 1964 (בגיל 72) בובנשוואר, הודו |
| ענף מדעי |
ביולוגיה |
| מקום מגורים |
הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
פרדריק גואולנד הופקינס |
| מוסדות |
יוניברסיטי קולג' לונדון |
| תלמידי דוקטורט |
ג'ון מיינרד סמית, Dronamraju Krishna Rao |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
שרלוט הלדיין (1926–1945) הלן ספרווי (1946–?) |
  | |
ג'ון ברדון סנדרסון הלדיין (באנגלית: John Burdon Sanderson Haldane; 5 בנובמבר 1892 – 1 בדצמבר 1964), שנודע בקיצור כ-JBS Haldane, היה מדען בריטי. עיקר תרומתו המדעית הייתה בשטחי הפיזיולוגיה, הגנטיקה והביולוגיה האבולוציונית. הוא היה מתמטיקאי שתרם תרומות חדשניות בתחומי הסטטיסטיקה והחינוך הביומטרי בהודו. עוד היה פוליטיקאי וכתב ספרות מדע פופולרי. זכה לפרסים רבים, בעיקר בתחומי הביולוגיה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלדיין נולד למשפחת אצולה סקוטית חילונית. מחקרו הראשון פורסם בגיל עשרים, בשיתוף עם אביו, כשהיה סטודנט לתואר ראשון. במלחמת העולם הראשונה לחם בשורות הצבא הבריטי. בתום המלחמה המשיך במחקרו באוקספורד. בשנים 1922–1932 לימד ביוכימיה בטריניטי קולג' שבקיימברידג'. הוא היה פרופסור אורח באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובשנת 1933 מונה לפרופסור חבר לגנטיקה בקולג' האוניברסיטאי של לונדון. בשנת 1956 היגר להודו ועבד במכון לסטטיסטיקה בכלכותה ולאחר מכן באודישה.
מחקרו הראשון בנושא גנטיקה פורסם בשיתוף עם אחותו נעמי, בשנת 1915, והפך לציון דרך באשר לאופן שבו מודגם קשר גנטי בין יונקים. עבודותיו הבאות עזרו לבסס את האיחוד בין הגנטיקה המנדליאנית לבין האבולוציה הדרווינית בדרך הברירה הטבעית. עם רונלד פישר וסיואל רייט הניח הלדיין את היסודות לסינתזה האבולוציונית המודרנית, מונח שלימים נודע כנאו-דרוויניזם בין היתר בעקבות ספרו של ריצ'רד דוקינס, הגן האנוכי, משנת 1976. עבודתם החלוצית בתחום השילוב בין מתמטיקה וביולוגיה הייתה בסיסו של ענף מדעי חדש, גנטיקה של אוכלוסיות. מאמרו "מוצא החיים" משנת 1929 היווה בסיס לתאוריית "המרק הקדום", הקרויה כיום אביוגנזה, תאוריה שפותחה באופן בלתי תלוי גם על ידי המדען הסובייטי אלכסנדר אופרין ולימים נודעה בשם "תאוריית אופרין-הלדיין". תאוריה זו היא הבסיס להבנה המודרנית של המוצא הכימי של החיים. "תאוריית המלריה" (אנ') שלו, בדבר וריאציה גנטית שהופכת אוכלוסיות אפריקאיות לפגיעות יותר לאנמיה חרמשית אך מגנות עליהן מפני מלריה, זכתה לאישוש מחקרי.[1] הלדיין היה הראשון למצוא את מקומם של הגנים להמופיליה ולעיוורון צבעים על הגנום האנושי, בכרומוזום X.
הלדיין היה סוציאליסט ומרקסיסט. הוא היה יושב ראש ועדת המערכת של "העובד היומי" (Daily Worker), עיתון קומוניסטי שיצא לאור בלונדון בשנים 1940–1949. הוא התאכזב מהטוטליטריות של טרופים ליסנקו בברית המועצות וגינה את המפלגה הקומוניסטית, אך המשיך להעריץ את לנין.
הלדיין היה הראשון להעלות את רעיון את הפריות המבחנה, בספרו הבדיוני "דדלוס" (Daedalus). בשנת 1923 הגה, בנאום שנשא באוקספורד, את רעיון השימוש באנרגיה גרעינית. הוא טבע רבים מהביטויים המשמשים כיום בתחום המחקר הביולוגי, בהם "שיבוט" (Clone), "טראנס" (כמו בביטוי "טראנסגני"), "דרווין" (יחידת מדידה של אבולוציה) ועוד.
הלדיין מת מסרטן המעי הגס וציווה לתרום את גופתו למדע, באמרו שהוא מבקש להישאר שימושי גם אחרי מותו.[2]
אותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זוכה מדליית דרווין בשנת 1952.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ון הלדיין, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- ג'ון הלדיין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ג'ון בורדון סנדרסון הולדן (1892-1965), דף שער בספרייה הלאומית
