תוכנית החלל הסינית

תוכנית החלל הסינית כוללת תוכניות מאוישות ולא-מאוישות לחקר החלל ומערכת השמש של הרפובליקה העממית של סין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית החלל של סין החלה את דרכה בשנת 1968 במטרה ליצור מערכת גרעינית מרתיעה בעקבות הפיצול הסיני-סובייטי בשנת 1960. היא התבססה על עבודתו של צ'יין שואה-סן, שנחשב לאבי התוכנית, לאחר שגורש מארצות הברית. הלוויין הראשון של הרפובליקה העממית של סין, דונגפאנג הונג 1, שוגר לראשונה בשנת 1970, ובשלושים השנים הבאות שוגרו מעל 50 לווייני דונגפאנג הונג.

תוכנית החלל המאוישת של סין נוצרה בשנת 1968. מטרת פרויקט 714 של התוכנית הייתה להציב טייקונאוט סיני בחלל על גבי שוגואנג 1 עד 1973. לשם כך נבחרו 19 טייסים במרץ 1971, כאשר על גבי השוגואנג 1 יש מקום לשני אנשים. התוכנית בוטלה רשמית ב-13 במאי 1972 מסיבות כלכליות. בשנת 1974 שוגר לוויין FSW שהיה לווין ריגול עם יחידת נחיתה.

תוכנית שנג'ואו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 ניתן אישור ומימון לפרויקט 921 אשר תוכנן לשגר חללית מאוישת לחלל. במסגרת הפרויקט, תוכנית שנג'ואו, שוגרו חמש חלליות לא מאוישות וארבע חלליות מאוישות: שנג'ואו 1 נשלחה ב-20 בנובמבר 1999 והייתה חללית לא מאוישת ניסויית, שנג'ואו 2 שוגרה ב-9 בינואר 2001 ונשלחה עם בעלי חיים כדי לבדוק את השפעות החלל עליהם, שנג'ואו 3 נשלחה ב-25 במרץ 2002 ובה שכנה בובת ניסוי, שנג'ואו 4 נשלחה ב-29 בדצמבר 2002 ובה שכנה בובת ניסוי וכן נערכו עליה מספר ניסויים מדעיים. השיגור המאויש הראשון התבצע על גבי החללית שנג'ואו 5 ששוגרה לחלל ב-15 באוקטובר 2003 ועליה היה הטייקונאוט הסיני הראשון, יאנג ליוויי, שהקיף את כדור הארץ 14 פעמים. כעבור שנתיים, ב-12 באוקטובר 2005, נשלחה לחלל חללית מאוישת נוספת, שנג'ואו 6, שעל סיפונה היו שני אנשי צוות, פֵיי ג'וּ'נְלונְג ונְיֵה הָאיְשֶׁנְג, ששהו בחלל חמישה ימים. ב-25 בספטמבר 2008 שוגרה שנג'ואו 7 כשעליה שלושה אנשי צוות, יומיים לאחר מכן, ב-27 בספטמבר ביצע הטייקונאוט ג'אי ג'יגאנג (אנ') הליכת חלל במשך כרבע שעה, במהלכה הכניס לתוך החללית דגימות של חומר סיכה שהושארו מחוץ לחללית בעת ההמראה. הוא וחברו ליו בומינג, ששהה בחלק הלא מדוחס של החללית, לבשו חליפת חלל מיוחדת מתוצרת סין שהיה זה עבורה הניסוי הראשון בתנאי חלל אמיתיים.

ב-31 באוקטובר 2011 שוגרה החללית הלא מאוישת שנג'ואו 8 שהדגימה התחברות אוטומטית ממרכז השליטה בכדור הארץ לטיאנגונג 1 ששוגרה לחלל באותה שנה. ב-16 ביוני 2012 שוגרה החללית שנג'ואו 9 ועליה שלושה אנשי צוות שכלל גם טייקונאוטית סינית ראשונה, ליו יאנג , וב-16 ביוני 2013 שוגרה שנג'ואו 10 שהתחברה באופן אוטומטי על ידי מרכז השליטה בכדור הארץ ובאופן ידני על טייס החללית אל תחנת החלל הסינית הראשונה, טיינגונג 1. בספטמבר 2016 סין שיגרה את טיינגונג 2, תחנת החלל השנייה שלה, אליה שוגרה ב-17 אוקטובר 2016 החללית שנג'ואו 11 עם שני טייקונאוטים.

התוכנית לחקר הירח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תוכנית החלל הסינית לחקר הירח

בפברואר 2004 החלו הסינים ליישם באופן מעשי את הנחיתה הבלתי מאוישת שלהם על הירח במסגרת פרויקט לחקר הירח.

התוכנית כוללת ארבעה שלבים:

השלב הראשון: מקפות סביב הירח
השלב השני: נחיתה רכה על פני השטח
השלב השלישי: משימות להחזרת דוגמיות קרקע מהירח
השלב הרביעי: מעבדה רובוטית לחקר הקוטב הדרומי של הירח.

השלב הראשון החל ב־24 באוקטובר 2007 כששוגרה הגשושית צ'אנג-אה 1, שמיפתה את כל הירח בתצלומיו ועלותו הסתכמה ב-170 מיליון דולר. לאחר פעילות מוצלחת סביב הירח הגשושית ביצעה התרסקות יזומה על פני הירח ב-1 במרץ 2009.

ב-6 באוקטובר 2010 שוגרה החללית צ'אנג-אה 2 להמשך מחקר סביב הירח כחלק מההכנות לשלב השני של הנחיתה על הירח. ב-2 בדצמבר 2013 שוגרה החללית צ'אנג-אה 3 לנחיתה רכה על הירח.^[1]^[2] ב-14 בדצמבר 2013 נחתה החללית בהצלחה על פני הירח במפרץ הקשתות.

השלב השלישי של איסוף דגימות הקרקע מפני הירח צפוי היה להסתיים לפני 2020. עם זאת, סדרת תקלות טכניות שאירעו ברכב האיסוף במהלך חודש ינואר 2014 הביאו לניתוק הקשר עמו ולהכרזה על השבתתו הסופית ב-13 בפברואר אותה שנה.^[3]

ב-3 בינואר 2019 הנחיתה סין את הגשושית צ'אנג-אה 4 במכתש פון קרמן בצד הרחוק של הירח. זוהי הנחיתה הרכה הראשונה אי-פעם בצד הרחוק של הירח.

תוכנית לחקר מאדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בנובמבר 2011 שוגרה הגשושית הסינית יינגהו-1 (גחלילית) יחד עם הגשושית הרוסית פובוס-גרנט מבייקונור על גבי משגר זניט ותוכננה להקיף את מאדים במשך שנתיים. זמן קצר לאחר השיגור חל כשל בשלב במנוע של פובוס-גרנט, ושתי הגשושיות (פובוס-גרנט ויינגהו-1) נותרו במסלול סביב כדור הארץ. לאחר עשרה ימים של ניסיונות לפתור את הבעיה, הודיעה סוכנות החלל הסינית ב-17 בנובמבר 2011 כי היא מגדירה את המשימה ככישלון.

מאז הכישלון של יינגהו-1, סוכנות החלל הסינית יצאה למשימת טיאנוֶון-1. ב-23 ביולי 2020, שיגרה סין את טיאנוֶון-1, חללית המורכבת ממקפת, נחתת ורכב חלל (רובר), על רקטה ארוכה למאדים. טיאנוֶון-1 הוכנס למסלול מאדים בפברואר 2021 לאחר מסע של שישה חודשים, ולאחר מכן נחיתה רכה מוצלחת של הנחתת ורכב החלל ג'וז'ונג ב-14 במאי 2021.