קצין ציות
קצין ציות הוא מנהל בארגון שתפקידו לפקח על הציות של הארגון ועובדיו להוראות החוק והרשויות החלות על הארגון, ובפרט הוראות המשפיעות על התפקוד השוטף של רבים מעובדי הארגון. בנוסף לפיקוח עוסק קצין הציות בגיבוש מדיניות ציות, וביצירה ובהטמעה של נהלים שנועדו להבטיח את הציות הנדרש. תפקידו של קצין הציות אינו קשור באופן ישיר עם המבקר הפנימי של הארגון. ההבחנה בין תפקידו של קצין ציות לתפקידו של מבקר הפנים: קצין ציות - שעיקר תפקידו הוא בקרה שוטפת למניעת כשל; לעומת מבקר הפנים - שעיקר תפקידו הוא בביקורת לאחר מעשה (כולל ביקורת על עבודת קצין הציות).
תפקיד זה מאויש בעיקר בארגונים שפעילותם נתונה לרגולציה נרחבת, כגון ארגונים פיננסיים (בנק, חברת ביטוח), חברות ביטחוניות, ארגוני בריאות (קופת חולים, בית חולים) וחברות תשתיות וכרייה. כשל בציות של ארגונים אלה להוראות הרגולציה עלול לפגוע קשות בתפקודם. בארגונים אחרים בארצות הברית מונה קצין ציות בעקבות חקיקת חוק סרבנס-אוקסלי והאירועים שהביאו לחקיקתו.
הדיווח של קצין ציות ראשי הוא להנהלת הארגון ולדירקטוריון.
בישראל, החל מחודש אוקטובר 2022, מוצעת מסגרת לימודים אחת להכשרת לקציני ציות, מטעם החברה הכלכלית של לשכת עורכי הדין. התכנית מיועדת למחזיקים בתואר אקדמי, כתנאי קבלה לתכנית הלימודים, שמתפרשת על פני כחמישה חודשים.
בבנקאות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחודש יולי 2002 מונה קצין ציות לכל תאגיד בנקאי ולכל בנק בישראל, על פי הוראת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל[1]. הנימוק שניתן לחובת מינוי קצין ציות הייתה העובדה כי בעולם נוסחו החובות החלות על התאגיד הבנקאי ביחסיו עם לקוחותיו ולכך השלכות ניכרות – ארגוניות, נוהליות ועסקיות. תפקידו של הקצין, שהוא מנהל בכיר בבנק, לסייע לדירקטוריון ולהנהלה לקיים את אחריותם לציות לדרישות החוק בתחום השירות לצרכן ובתחום איסור הלבנת הון. החשיבות שיש לתת לאכיפה מלאה של חובות אלה ובראש וראשונה מניעת הלבנת הון הובהרה כאשר מדינת ישראל נכללה ברשימה השחורה של המדינות מלבינות ההון של ה-FATF [2].
דירקטוריון התאגיד בנקאי חייב לקיים דיון בתוכנית "ציות", לקבוע את מתכונתה ואפילו את אופן יישומה. קצין הציות אחראי ליישומה בבנק. הוא ידווח למנהל הכללי על הפעולות שעל הבנק לנקוט בטרם ייצא לציבור בהצעה לפעילות בנקאית חדשה וכן לפני שתקבע הוראה חדשה ביחס בנק-לקוח. הוא יגיש דוחות תקופתיים למנכ"ל ולדירקטוריון, אשר יכללו סיכום של פעולותיו והמלצותיו. בנוסף, הוא ידווח מיידית למנהל הכללי על כל הפרה מהותית של הוראה צרכנית.
מינוי קצין ציות נדרש במערכת הבנקאות גם במסגרת הניהול הכללי בתחום הנקרא ניהול סיכונים. מטרת המעקב אחרי עבודת הבנקאי, בעת ביצועה או בטרם הוצאתה לפועל, היא להקטין במידה משמעותית את ההסתברות להפרה של חוקים והוראות. במידה ויהיו הפרות חוקים והוראות הם יתגלו על ידי קצין הציות מוקדם ככל האפשר. כך תצומצם חשיפת התאגיד ומנהליו לתביעות, לרבות בגין הפרות של חובות הזהירות והאמונים המוטלות על נושאי המשרות הניהוליות בבנק. במקביל, לתאגיד הבנקאי יימנעו הפסדים כספיים ופגיעה במוניטין.
אכיפת הציות בבנקאות חלה על כל הפעילות הבנקאית, לרבות בתחומים שבהן העבודה נעשית על ידי עובדים רבים, כמו עובר ושב, מטבע חוץ וניירות ערך.
בנק ישראל מונה סדרה ארוכה של חוקים צרכניים בתחום הבנקאות שעל קצין הציות לטפל בציות וביניהם:
- חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981[3]
- חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995[4]
- חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994[5]
- חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019.
- חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981[6]
- חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982[7]
- חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1986[8]
- חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למלוות, התשט"ז-1956
- חוק הריבית, התשי"ז-1957[9]
- חוק הנאמנות, התשל"ט-1979
- חוק השליחות, התשכ"ה-1965[10]
- חוק הערבות, התשכ"ז-1967[11]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מינוי קצין ציות - בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים, (ניהול בנקאי תקין, הוראה מס' 308, 17 בינואר 2002)
- קצין ציות, באתר בנק ישראל
- התאגידים הבנקאיים ימנו קצין ציות לעניינים צרכניים , בנק ישראל
- דורית בר, גם מחלקת התה יכולה להתמנות לקצין ציות, באתר ynet, 6 בפברואר 2002
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הודעה לתקשורת: התאגידים הבנקאיים ימנו קצין ציות לעניינים צרכניים, אתר בנק ישראל, 22 בינואר 2002
- ^ The Financial Action Task Force
- ^ חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, באתר בנק ישראל
- ^ חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, באתר בנק ישראל
- ^ חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, באתר הרשות לניירות ערך
- ^ חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, באתר בנק ישראל
- ^ חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, באתר משרד המשפטים
- ^ חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1986, באתר הרשות לניירות ערך
- ^ חוק הריבית, התשי"ז-1957, באתר בנק ישראל
- ^ חוק השליחות, התשכ"ה-1965, באתר משרד המשפטים
- ^ חוק הערבות, התשכ"ז-1967, באתר בנק ישראל