קורדוויינר סמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קורדוויינר סמית
Paul Myron Anthony Linebarger
קורדוויינר סמית, 1953
קורדוויינר סמית, 1953
לידה 11 ביולי 1913
מילווקי, ויסקונסין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באוגוסט 1966 (בגיל 53)
בולטימור, מרילנד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Paul Myron Anthony Linebarger עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום אמריקאי
מקום קבורה בית הקברות הלאומי ארלינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Cordwainer Smith, Carmichael Smith, Felix C. Forrest עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק איש ביון וסופר
מקום לימודים אוניברסיטת ג'ונס הופקינס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית
סוגה מדע בדיוני
יצירות בולטות נורסטריליה
בן או בת זוג Genevieve Linebarger עריכת הנתון בוויקינתונים
www.cordwainer-smith.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורדוויינר סמית' הוא שם העט של ד"ר פול מיירון אנתוני לינברגר [1][2] (11 ביולי 1913 - 6 באוגוסט 1966), דיפלומט, איש ביון אמריקאי ומהחשובים שבסופרי המדע הבדיוני במאה ה-20.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לינברגר בילה את ילדותו ביפן, בסין, בצרפת ובגרמניה, כשנלווה למסעות אביו הדיפלומט. בגיל 23 השלים תואר במדע המדינה ובאותה עת כבר ידע שש שפות על בוריין. הוא היה מומחה לענייני סין (סנדקו היה המנהיג הסיני הלאומני סון יאט-סן, שאביו של סמית שירת אצלו כיועץ בכיר), איש ביון (אחד מהאמריקאים שסייעו למשטר צ'יאנג קאי שק בסין לפני כיבושה בידי הקומוניסטים של מאו).

לינברגר ידוע בשל עבודתו בקהילת הריגול ובצבא האמריקאי. הוא נחשב מומחה לענייני לוחמה פסיכולוגית, והוא אף האיש שטבע את המונח. ב-1948 הוציא לאור את ספרו "מלחמה פסיכולוגית", שנחשב לאחד מהטקסטים המכוננים בתחום. בימי חייו, מעטים מעמיתיו של לינברגר ידעו שהוא כותב סיפורי מדע בדיוני תחת שם בדוי. לינברגר שימש בתפקידי מודיעין בכמה מהמלחמות והסכסוכים בתקופת המלחמה הקרה, אבל סירב לסייע לארצות הברית במלחמת וייטנאם.

לאחר שניסה את כוחו בכתיבת ספרים ריאליסטיים ובמותחן על רקע המלחמה הקרה, תחת שמות בדויים שונים וללא כל הצלחה (הוא אף לא הצליח, כאמור, לשמור את זהותו בסוד). החל לינברגר לכתוב סיפורי מדע בדיוני, אך גם בתחום זה נזקק לכמה שנים כדי להתפרסם, כיוון שסיפוריו היו יוצאי דופן. סיפורו הראשון (והמפורסם ביותר), "הסורקים חיים לשווא" (Scanners Live in Vain), לא התקבל לאף כתב עת מוביל במדע בדיוני. הסיפור, שנכתב בשנת 1945, ראה אור רק ב-1950, במגזין נידח בשם "Fantasy Book".

עם זאת, מזלו של לינברגר האיר לו פנים, כאשר פרדריק פול וג'ודית מריל קראו את סיפורו וכללו אותו באנתולוגיה בעריכתם. בכך הם פרסמו אותו מספיק על מנת לאפשר לו לכתוב ולפרסם עוד סיפורים.

כמעט כל סיפוריו של קורדוויינר סמית, כמו גם ספרו "נורסטריליה" (Norstrilia) התחוללו ביקום דמיוני אחד שהמציא, אך נפרשו על פני היסטוריה ארוכה ועשירה - ההיסטוריה של "ההשגחה" (The Instrumentality) - מעין מוסד השולט במין האנושי בעתיד הרחוק.

לינברגר נפטר בשנת 1966, ולא הספיק להשלים את ההיסטוריה העתידית שלו.

סגנונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפוריו של סמית מיוחדים במינם לא רק רעיונית אלא גם צורנית וטכנית, דבר שהקשה על קבלתם בשנות ה-50. הם מתארים עתיד מוזר וצבעוני במיוחד, ומושפעים מאגדות סין העתיקה. בחלקם מוצג סוף הסיפור כבר בתחילתו, ואחר כך מוסבר כיצד קרו הדברים באמת, או איך עוות הסיפור ושונה במשך אלפי השנים מאז שהתחולל והפך לאגדה. בנוסף לכך, בשנות החמישים והשישים ספרות המדע הבדיוני הטכני הייתה בשיא הפופולריות שלה, וסיפוריו החברתיים הרכים של סמית היוו אנטיתזה שלהם.

העולם שבנה הסופר מאופיין בעומק רגשות האדם כפרט אל מול העולם המורכב והגדול שמסביב. סמית משתף את הקוראים בבעיות האנושיות ובסוד ייחודיותו של האדם. גם כשהאדם מגיע להישגים מפליגים - חיי נצח, בריאות, וחוסר דאגה לקיום יום יומי, עומדים בפניו קשיים משמעותיים, שהמרכזי בהם הוא שמירה על אנושיותו. ההקצנה באובדן אנושיותו של האדם מתבלטת על רקע מאבקם של התתי-אדם (בעלי חיים שעברו שינוי גנטי להפיכתם לדמויי אדם, במטרה לשרת את האדם), לקבלת שוויון זכויות שישווה את מעמדם למעמד האדם.

לינברגר כתב ספר מדע בדיוני אחד וכמה עשרות סיפורים קצרים. חלק מהסיפורים תורגמו לעברית וראו אור בספר "כוכב ושמו שאול" (עם עובד, 1981 בתרגום עמי שמיר). הספר "נורסטריליה" תורגם גם הוא (1986, עם עובד, בתרגום מיכאל תמרי). וכן הספר "מסע אל שלושה עולמות" (2007, קדמת עדן, בתרגום יונתן בר), המהווה את גרסת המדע הבדיוני לאפוס ההודי המהאבאראטה. נכון ל-2007, אוסף הסיפורים המלא, The Rediscovery of Man, לא תורגם עדיין.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קורדוויינר סמית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קורדויינר סמית, כוכב ושמו שאול, הוצאת עם עובד, עמוד 7
  2. ^ מסע אל שלושה עולמות, הספרייה הלאומית של ישראל