צבי ענבר
 | |||||||||
| לידה |
29 במרץ 1935 כ"ד אדר ב ה'תרצ"ה תל אביב, פלשתינה (א"י) | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
31 באוגוסט 2009 (בגיל 74) י"א אלול ה'תשס"ט ישראל  | ||||||||
| מקום קבורה |
בית הקברות סגולה | ||||||||
| מדינה |
ישראל | ||||||||
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||||||
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל | ||||||||
| תקופת הפעילות | 1953–1979 (כ־26 שנים) | ||||||||
| דרגה |
 תת-אלוף | ||||||||
| תפקידים בשירות | |||||||||
| הפרקליט הצבאי הראשי | |||||||||
| תפקידים אזרחיים | |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
צבי ענבר (29 במרץ 1935 - 31 באוגוסט 2009) היה הפרקליט הצבאי הראשי והיועץ המשפטי הראשון של הכנסת. לאחר פרישתו מהכנסת עסק בעיקר בנושאי משפט ציבורי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ענבר נולד וגדל בתל אביב והתחנך בגימנסיה גאולה. התגייס לצה"ל ביולי 1952, שירת בתפקידי ביטחון שדה במחלקת המודיעין. בהמשך שירת כקצין מטה בפיקוד הצפון עד 1961. במקביל לשירותו הצבאי למד משפטים בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה וב-1960 קיבל תואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. שירת בממשל הצבאי, ב-1965 עבר ליחידת הפרקליטות הצבאית, בה שירת כסניגור צבאי בפיקוד הדרום ותובע בפיקוד המרכז. לאחר מלחמת ששת הימים מונה ליועץ המשפטי של מפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה ובצפון סיני. ב-1971 התמנה לפרקליט פיקוד המרכז ובשנת 1973 לפרקליט הצבאי הראשי[1]. ב-1976 הועלה לדרגת תת-אלוף, הפרקליט הצבאי הראשון בדרגה זו. לאחר פרישתו מצה"ל הקים את המחלקה המשפטית של הכנסת בתפקיד היועץ המשפטי לכנסת בין השנים 1980 ל-2001. בשנת 2005, ליום הולדתו ה-70, העניקה לו לשכת עורכי הדין את אות "יקיר המקצוע".
ענבר כיהן בתפקידים ציבוריים רבים, ביניהם כיושב ראש ועדת השלושה לענייני צנזורה מכוח מינוי שר הביטחון ויושב ראש ועדת העורכים החל מיום 1 במרץ 2003. כמו כן עמד בראש הוועדה המייעצת לשר הפנים בדבר ביטול אשרת ותעודת עולה בהתייחס לכאלה שרכשו את אזרחותם הישראלית לפי חוק השבות על ידי מתן ידיעות כוזבות לכאורה מיום 10 ביולי 2003 ועד ליום 6 באוגוסט 2008 - מועד כניסתו לתוקף של תיקון מס' 9 לחוק האזרחות. ב-4 בפברואר 2008 הודיעה פרקליטות המדינה לבג"ץ כי צבי ענבר יכהן כיושב ראש הוועדה לבדיקת קבלת ההחלטות בחיסול בכיר החמאס סלאח שחאדה[2]. ואכן ענבר עמד בראש הוועדה שפעלה עד פטירתו.
ענבר כתב את הספר "מאזניים וחרב, יסודות המשפט הצבאי בישראל" (הוצאת מערכות - משרד הביטחון – ההוצאה לאור) שזכה בציון מיוחד מטעם פרס יצחק שדה לספרות צבאית לשנת תשס"ו- 2006.
צבי ענבר נפטר מסרטן בגיל 74, ב-31 באוגוסט 2009. הותיר אחריו את אשתו, סמדר, בן, שתי בנות ונכדים.
ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערכים על שיפוט ב"הגנה" אצל מרדכי נאור בלקסיקון כח המגן – ההגנה, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1992
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורי דרומי, משקל לעניין, לא לבעל העניין, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2009
- ביוגרפיה ותמונה, באתר צה"ל
- עדות אל"ם צבי ענבר - פרקליט צבאי ראשי, באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
- עו"ד שמרית רגב, הכנס השנתי החמישי - יקירי המקצוע - מקבלי האות
- עדות אל"מ צבי ענבר, הפצ"ר, ישיבה קי"א 16/07/1974 בפני ועדת אגרנט, באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
- עדות אל"מ צבי ענבר, הפצ"ר, בפני אוספי החומר של ועדת אגרנט, באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
צבי ענבר (1935-2009), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חילופים בראשות הפרקליטות וח"ן, דבר, 25 ביוני 1973
- ^ יובל יועז, 3 בעלי רקע ביטחוני יבדקו הרג שחאדה, באתר הארץ, 5 בפברואר 2008
| יועצים משפטיים לכנסת | ||
|---|---|---|
|
