פרס בגין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרס בגין
תיאור עבור תרומה לעם ישראל ועשייה ציונית
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הגוף המעניק מרכז מורשת מנחם בגין עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפרס 2002–הווה (כ־22 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם מנחם בגין עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרס בגין, על שמו של ראש ממשלת ישראל המנוח, מנחם בגין, מוענק מטעם מרכז מורשת בגין על תרומה לעם ישראל ועשייה ציונית. הפרס מוענק מדי שנה, החל משנת 2002, בחנוכה, במעמד ראש עיריית ירושלים והרמטכ"ל. בנוסף לפרס, מרכז מורשת בגין מעניק אותות הוקרה.

יו"ר ועדת הפרס הוא השר לשעבר משה נסים, חברי הוועדה הם סגנית השר לשעבר מרים גלזר-תעסה, רעיה יגלום ומאיר רוזן. עד לפטירתו נמנה גם יחיאל קדישאי עם חברי הוועדה.

זוכי הפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

2002[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשס"ג-2002 הוענק הפרס ל-:

נימוקי הוועדה: "בשנה זו, בה לצערנו הפך הטרור לחלק בלתי נפרד משגרת החיים, החליטה ועדת פרס בגין להעניק את הפרס לשלושת הארגונים אשר עשו למען הצלת חיים, שיקום וסיוע לנפגעי הטרור."

2003[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשס"ד-2003 הוענק הפרס לאל"ם אילן רמון, טייס החלל הראשון של ישראל. ועדת הפרס החליטה על הענקת הפרס בטרם נספה. הפרס הוענק בפועל לאחר מותו וניתן לאשתו רונה רמון.

נימוקי הוועדה: "על טיסתו לחלל והתנהלותו כאדם צנוע, יהודי גאה ולוחם אוויר ישראלי ועל השתתפותו בתקיפה שהביאה להשמדת הכור הגרעיני בעיראק בשנת 1981, פעולה שבוצעה בפקודתו של ראש הממשלה מנחם בגין."

2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשס"ה-2004 הוענק הפרס לארגון נפש בנפש

נימוקי הוועדה: "הפרס הוענק לארגון, אשר מעודד עליה מצפון אמריקה ומסייע לקליטתם המהירה של העולים בארץ. הארגון הגדיל באופן משמעותי את מספר העולים לישראל מצפון אמריקה ובכך מגשים בפועל את חזונו של מנחם בגין בדבר שיבת ציון."

2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשס"ו-2005 הוענק הפרס לרב אברהם אלימלך פירר מקים ארגון "עזרה למרפא".

נימוקי הוועדה: "הפרס הוענק לרב פירר אשר מעניק ייעוץ רפואי לכל הפונים אליו, ואשר ייסד את ארגון "עזרה למרפא" המפעיל מגוון שירותים לרווחת החולים ובני משפחותיהם וכל זאת ללא תמורה."

2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשס"ז-2006 הוענק הפרס לתושבי שדרות ולשני חללי צה"ל, עמנואל מורנו ורועי קליין.

תושבי שדרות, שהיו נתונים אז תחת הפגזה יומיומית של רקטות קסאם מרצועת עזה, קיבלו את הפרס על עמידתם ונחישותם למרות ההפגזות.

נימוקי הוועדה: "הפרס ניתן לתושבי שדרות על עמידתם האיתנה במשך כמעט שש שנים בירי בלתי פוסק של טילים הנורים על ידי ארגוני הטרור הפלסטינים מרצועת עזה. שדרות ותושביה הפכו לסמל של עמידה איתנה בפני התקפות המחבלים המאפיינת את עם ישראל מאז תקומתו. בעמידתם זו הם מהווים דוגמה ומופת לנחישות ולאחיזה איתנה בארץ ישראל."

סא"ל עמנואל מורנו מסיירת מטכ"ל שנפל קצת אחרי סיום מלחמת לבנון השנייה במבצע סודי בלבנון.

מנימוקי הוועדה: "איש חרב אשר ראה את בשירותו הצבאי שליחות גדולה, לה התמסר בכל מאודו, ומאידך, תלמיד שקדן, אשר הקדיש כל דקה פנויה ללימוד תורה ולמעשי חסד ועזרה לסביבתו. שימש מופת לחייליו בסיירת מטכ"ל, כשהלוחמים הולכים אחריו באש ובמים, וסומכים עליו שיחזירם בשלום".

רס"ן רועי קליין, בעל עיטור העוז, שהקריב את חייו והציל את חייליו כאשר זינק על רימון יד במלחמת לבנון השנייה.

2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשס"ח-2007 הוענק הפרס למכינה הקדם צבאית "בני דוד" בעלי.

נימוקי הוועדה: "המכינה הקדם צבאית הראשונה שהוקמה במדינת ישראל והגדולה שבמכינות הקדם צבאיות. המכינה נמצאה ראויה לפרס בזכות העמדת דור של תלמידים הפועלים באמונה ומסירות למען עם ישראל והגנת ארץ ישראל תוך שרות צבאי מלא ומשמעותי."

2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

נימוקי הוועדה: "הפרס הוענק לפרופ' אור בהוקרה על פעילותו הרפואית והמחקרית הענפה ועל הקמת שני פרויקטים לאומיים חשובים ומצילי חיים: מאגר תורמי מח עצם ובנק דם חבל הטבור הציבורי, לאומי."

2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תש"ע-2009 הוענק הפרס לארגון רבני צהר.

נימוקי הוועדה: "הפרס הוענק לארגון עבור פעילותם הענפה לטיפוח הזהות היהודית של מדינת ישראל, מתוך הידברות וחיפוש אחר מרכיבי זהות משותפים."

2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשע"א-2010 הוענק הפרס לשייטת 13 ואלן דרשוביץ ומרים פרץ קיבלו אות הוקרה.

שייטת 13 קיבלה את הפרס על תרומתה לביטחון המדינה והמבצעים המיוחדים בהם נטלה חלק.

נימוקי הוועדה: "הפרס הוענק לשייטת "עבור פעילות היחידה למען ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה."

מרים פרץ, אמם של חללי צה"ל אוריאל ואלירז פרץ. קיבלה אות הוקרה "על אשר מקדישה את חייה למען חינוך הדור הצעיר ומהווה סמל של מופת לחוסן לאומי ולאהבת המולדת."

פרופ' אלן דרשוביץ קיבל אות הוקרה "עבור פעילותו רבת השנים בחזית ההסברה הישראלית".

2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשע"ב-2011 הוענק הפרס לארגון "השומר החדש" עבור פעילותו הציונית לשמירה על אדמות המדינה וביטחון אזרחיה ועל היותו מודל מוביל לערבות הדדית ולאומץ אזרחי בחברה הישראלית.

זוכי אותות ההוקרה על שם מנחם בגין לשנת תשע"ב:

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכת פרס בגין לשנת ה'תשע"ג היא מועצת הקבוצות והקהילות המשימתיות - ארגון המאגד בתוכו עשרות גרעינים קהילתיים וחברתיים של משפחות וצעירים, דתיים וחילונים שפועלים להתיישב באזורים מוחלשים על מנת לחזקם.

זוכי אותות ההוקרה על שם מנחם בגין לשנת תשע"ג:

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכי פרס בגין לשנת ה'תשע"ד[1]:

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכת פרס בגין לשנת ה'תשע"ה היא העמותה לזכר שלושת הנערים - משפחות יפרח, פרנקל ושער, על היותן סמל לעמידה ולכידות לאומית אשר חיזקו את רוח העם בשעת משבר.

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכי פרס בגין לשנת ה'תשע"ו הם ארגון 'מסע', גלילה רון פדר עמית והאב גבריאל נדאף

2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכה פרס בגין לשנת ה'תשע"ז הוא פרויקט תגלית. שר החוץ לשעבר דוד לוי זכה באות הוקרה.

2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכי פרס בגין לשנת ה'תשע"ח הם מלקולם הונליין ויגאל כהן-אורגד.

2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכת פרס בגין לשנת ה'תשע"ט היא עמותת "אחריי!". אותות הוקרה הוענקו לרב חיים דרוקמן ולד"ר עינת וילף.

2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכי פרס בגין לשנת ה'תש"ף הם עמותת איילים. ברנאר-אנרי לוי ויהודה לפידות זכו באות הוקרה.

2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשפ"א, הענקת פרס בגין לא התרחשה, ככל הנראה בשל מגפת הקורונה.

2021[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכה פרס בגין לשנת ה'תשפ"ב היא מכינת צהלי ע"ש תמר אריאל.

2022[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכי פרס בגין לשנת ה'תשפ"ג הם יוסף חדאד, דוד עברי ועמותת אור למשפחות.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פורסמו שמות הזוכים בפרס בגין תשע"ד, באתר ערוץ 7, 10 בנובמבר 2013
  2. ^ פרס בגין, באתר מרכז מורשת מנחם בגין