פאני לוביץ'
 | |
| פאני לוביץ' בסרט "לאט יותר" (1967) | |
| לידה |
18 בספטמבר 1903 חרקוב, אוקראינה |
|---|---|
| פטירה |
15 בספטמבר 1988 (בגיל 84) קריית אתא, ישראל |
| מדינה |
ישראל  |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
פאני לוביץ' (גם פניה ליוביץ') (18 בספטמבר 1903 - 15 בספטמבר 1988) הייתה שחקנית ומורה ישראלית למשחק, מראשוני שחקני התיאטרון הלאומי הבימה.
קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאני לוביץ' נולדה בדבינסק שבלטביה, אז חלק מן האימפריה הרוסית. למדה משחק בסטודיו הדרמטי העברי "הזמיר" בחרקוב שבאוקראינה. למדה ריקוד בפריז. ב-1921 נסעה למוסקבה במטרה להצטרף לתיאטרון הבימה. שיחקה בהדיבוק בתפקיד קטן. ב-1928 עלו "הבימה" ולוביץ' לארץ ישראל. לוביץ' שיחקה בהצגות "פרופסור מנהיים", "מעשה כשפים", "שומרים", "אבות ובנים", "האם", "מיכל בת שאול", החטא ועונשו, "בת יפתח", "לא אמות כי אחיה", המלט, "שאול", בית ברנרדה אלבה. ב-1952 עברה ממשחק להוראת המשחק. היא ניהלה ולימדה במשך שנים ב"בית הספר הדרמטי" של תיאטרון הבימה יחד עם צבי פרידלנד. כשבית הספר נסגר, בשנת 1960, המשיכה ללמד במסגרות שונות, בבית הספר לאמנות הבמה בית צבי ברמת גן. בין תלמידיה היו יוסי בנאי, לבנה פינקלשטיין, שושנה רביד, יונה עטרי, שרגא פרידמן, אורנה פורת, שמואל סגל, פאני פנינה פרח, אלישבע מיכאלי ואחרים.
בשנות השישים שיחקה בהצגות "המשרתות" (התיאטרון הקטן), "האב" (תיאטרון חיפה), "מאי - ערב לילה ושחר" (תיאטרון בימות), ובהבימה בהצגות "אדון פונטילה ומאטי משרתו", "קוורטט" ו"בילי בדאי". העלתה הצגת יחיד, "תהילה" מאת ש"י עגנון בצוותא ב-1971.
לוביץ' שיחקה בסרטים לאט יותר (1967), פנטסיה על נושא רומנטי (1975), טרנזיט של דניאל וקסמן (1980) והמאהב (1986). פאני לוביץ' נפטרה ערירית אצל אחייניתה בקריית אתא.
כיום מחולקת לזכרה מלגת פאני לוביץ' מטעם אגודת ידידי הבימה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאני לוביץ', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- פאני לוביץ', בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- פאני לוביץ', בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
