ניפור
 | |
| מידות | |
|---|---|
| שטח |
150 הקטאר  |
| היסטוריה | |
| תקופות |
התקופה האכדית, תקופת אור 3, מסופוטמיה |
| מאורעות |
|
| אתר ארכאולוגי | |
| ארכאולוגים |
John Punnett Peters, Donald E. McCown, Hermann Volrath Hilprecht, ג'ון הנרי היינס, אוסטן הנרי לייארד |
| מיקום | |
| מדינה |
עיראק |
| קואורדינטות | 32°07′34″N 45°13′51″E / 32.126111111111°N 45.230833333333°E |
  | |
  | |
ניפּוּר (Nippur) הייתה עיר שוּמֶרִית קדומה, ששכנה בדרום מסופוטמיה על גדת הפרת, כ-70 ק"מ דרומית-מזרחית לבבל (כ-150 ק"מ דרומית-מזרחית לבגדאד של היום, בעיראק). היא אחת מהערים העתיקות ביותר בשומר; כבר באלף ה-3 לפנה"ס נודעה כמרכז דתי ראשי, מרכז פולחן לאחד האלים החשובים בפולחן השומרי, אנליל. אשר היה שליט התבל והיה כפוף אך ורק לאל אנו אל השמים ומנהיג כל האלים באסיפות האלים. האל של העיר היה נינורתה בנו של אנליל.
חשיבות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניפור לא הגיעה מעולם למנהיגות פוליטית בעולם השומרי. העולם השומרי היה מורכב ממספר ערי מדינה כאשר בתקופות שונות הגיעו חלק מהערים למנהיגות פוליטית על האזור. שליטי הערים שאבו את מקור סמכותם מאנליל ולכן הייתה חשובה לשליטי הערים אשר ידעו ששליטה בניפור תיתן להם לגיטימציה בשלטונם באזור. גם מלכי אכד ואור וכן ממלכת בבל בתקופה הכשית הדגישו את קדושת העיר, דאגו לעיר ומקדשיה. תושבי העיר נהנו מזכויות יתר, הם שוחררו משירות צבאי ומתשלום מיסים. פגיעה בתושבי העיר נחשבה לחטא.
ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניפור נחפרה לראשונה ב-1851 על ידי סר אוסטן הנרי לייארד. חפירות בקנה מידה גדול נעשו על ידי אוניברסיטת פנסילבניה; בין השנים 1889–1900 נחפר האתר במשך 4 עונות חפירה. 19 עונות חפירה נוספות נערכו בין השנים 1948–1990 על ידי אוניברסיטת פנסילבניה בשיתוף המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו.
העיר שכנה משני צידיה של תעלת מים שנקראה שט אנ-ניל (אנ'), שהייתה אחד הנתיבים העתיקים של הפרת בין הגדה הנוכחית של הנהר, ונהר החידקל. בחלק מהמקורות מזוהה תעלה זאת עם נהר כבר, המופיע במקרא.
הממצאים כללו מקדש גדול זיגוראת, המקדש נבנה על גבי פירמידה, כן נמצא ארמון. אחד הממצאים החשובים היה ארכיון המקדש, הכולל עשרות אלפי לוחות חרס בכתב יתדות (הערכה היא שנמצאו למעלה מ-40,000 לוחות ושברי לוחות). הארכיון נמצא מחוץ למקדש בערימה מרוחקת מדרום מזרח לרובע המקדש. הארכיון כלל טקסטים שומריים פולחניים וספרותיים. תעודות כלכליות אכדיות מכל התקופות. בין הממצאים, נמצא גם קודקס שכונה חוקי אור-נאמו, קודקס החוקים הקדום ביותר בעולם.
חשיבות מיוחדת נודעת לארכיון בית מורשו מן התקופה הפרסית, במאה ה-5 לפנה"ס. בית מורשו הייתה משפחה של אנשי עסקים בבליים. הארכיון התגלה ב-1893. בחלק מהתעודות הוזכרו שמות של יהודים בני גולת בבל, שישבו בניפור מאז ימי נבוכדנצר השני.
בחלק הגבוה של התל נמצאה עיר יהודית המתוארכת לתחילת התקופה הערבית. בתוך הבתים נמצאה כמות גדולה של קערות השבעה. על חלק מהקערות הופיע טקסט בארמית, אשר כלל שמות יהודיים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ניפור (עיר קדומה), דף שער בספרייה הלאומית- ניפור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- עידית פינטל גינסברג, קערות ההשבעה של ניפור, במדור "דמונולגיה יהודית בראי הסיפור העממי" באתר אוניברסיטת חיפה
- אתר העוסק בקערות ההשבעה
- האתר הרשמי של החפירות בניפור - תמונות מהאתר
| מסופוטמיה | ||
|---|---|---|
| ממלכות בתקופת הברונזה | ||
| שומר | אומה • אור • ארידו • ארך • אשנונה • באד-טיבירה • בורסיפה • דיר • לגש • מלגיום • נגירסו • ניפור • סיפר • כיש • שדופום • שורופק | 
|
| עילם | שושן • אנשאן | |
| אכד | אכד • מארי • גותים | |
| אמורים | אמר • תותול • איסין • ארך • לרסה • בבל • כיש • מרי • תרקה • ימחֿד • אכלתום | |
| בבל | התקופה הבבלית הקדומה • כשים • האימפריה הבבלית החדשה • כשדים • דור-כוריגלזו | |
| אשור | אשור • כלח • דור שרוכין • נינוה • חרן • אימגור-אנליל • האימפריה האשורית החדשה | |
| חור | מיתני • אורקש • נוזי • אוררטו | |
| נושאים מרכזיים | ||
| ממשל | מלכי שומר • מלכי אשור • מלכי בבל | |
| מיתולוגיה | מיתולוגיה מסופוטמית • הוראות שורופק • אנומה אליש • עלילות גילגמש • מרדוך • קינת ניפור • הדת הבבלית אשורית | |
| שפה | כתב יתדות • אלפבית ארמי • שומרית • אכדית • אמורית • עילמית • חורית • ארמית | |
| נהרות | פרת • חידקל • חבור • בליח • דיאלא • הזב הגדול • הזב הקטן | |