ניות

ניות
	רחוב בורלא, רחובה הראשי של השכונה
	רחוב בורלא, רחובה הראשי של השכונה
מידע
עיר	ירושלים
תאריך ייסוד	1960
קואורדינטות	31°46′9.6″N 35°12′16.31″E / 31.769333°N 35.2045306°E
	שכונות נוספות בירושלים
	(למפת ירושלים רגילה) ניות

נָיוֹת היא שכונה בדרום-מרכז ירושלים, שהוקמה בשנת 1960. השכונה ממוקמת בסמוך לגבעת רם ולעמק המצלבה, בין השכונות רחביה, רסקו, גבעת מרדכי ונווה שאנן. היא בנויה ממבנים מוארכים דו-קומתיים, "בלוקים".

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השכונה, "נָיוֹת", נגזר מהמילה "נווה" ומוזכר שש פעמים בתנ"ך. בספר שמואל א' הוא מוזכר כחלק מהסמיכות "ניות ברמה", כפר שהיה ממוקם ככל הנראה מצפון לירושלים. השם הוצע על ידי פרופ' שלמה מורג אשר התגורר בשכונה שנים רבות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניות הייתה הפרויקט הראשון שהוקם בירושלים עבור עולים אנגלו-סקסים מארצות הברית וקנדה, באמצעות "התאחדות עולי ארצות הברית וקנדה" (AACI). עד שקיבלה השכונה את שמה הרשמי בשנת 1963, היה שמה ידוע כ"שיכון האנגלו-סקסי". קבוצת עולים דוברי אנגלית אשר חיפשו דיור בירושלים בשנות ה-50, הקימו ועדה בשנת 1957, וחכרו 16 דונם של אדמה מקרן קיימת לישראל, למרגלות האזור ההררי בו ממוקמים כיום מוזיאון ישראל, קריית הממשלה והכנסת- מחוץ לגבולות ירושלים דאז. הארכיטקט שנבחר להקים את הפרויקט היה דוד רזניק, כשהמדינה סייעה כספית לרוכשי הדירות.

כמה שנים לאחר סיום בנייתה של שכונת ניות, נבנתה מעליה שכונה נוספת הקרויה נווה גרנות. בתודעה הציבורית, ההבדל בין שתי השכונות הסמוכות הוא מטושטש, ותושבי ירושלים נוטים לבלבל בין שתי השכונות.

שמות הרחובות בשכונה נקראו על שם סופרים ומשוררים: בורלא, שמי, אלזה, דוידזון, ועוד.

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמוד לרחוב יהודה בורלא בשכונה ממוקם הגן הבוטני האוניברסיטאי של האוניברסיטה העברית. בשכונה שני מרכזי מסחר, הכוללים תחנת דלק, בתי קפה ומסעדות.

בשולי השכונה, בצמוד לעמק המצלבה, מצויים מבנים של תנועות הנוער בני עקיבא, הצופים (שבט מצדה ושבט מודיעין) ובית"ר, וכן מרכז עפרון למחול. כמו כן בשכונה גן שעשועים רחב ידיים, הקרוי "גן ניות".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דן פרייס, נחלת הכלל: השיכון החברתי והציבורי בישראל 1945-1967, רעננה, האוניברסיטה הפתוחה ומכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2023 (בעיקר הפרק "שכונת ניות בירושלים", עמ' 234-236).