שיכון חב"ד (ירושלים)
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| תאריך ייסוד | שנות השישים |
| מייסדים | עזריאל זליג סלונים |
| על שם | חסידות חב"ד |
| קואורדינטות | 31°47′35″N 35°12′46″E / 31.79311389°N 35.212675°E |
| שכונות נוספות בירושלים | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   שיכון חב"ד | |
  | |
|
שיכון חב"ד היא שכונה חרדית בירושלים, מצפון לרחוב בר-אילן.
הקמת השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השכונה נוסדה בשנות השישים על ידי הרב עזריאל זליג סלונים (בהוראת רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר מלובביץ'), כשכונה של חסידות חב"ד בירושלים, במרכז השיכון נמצאים המוסדות העיקריים של החסידות בירושלים; ישיבת תורת אמת, תלמוד תורה, בית כנסת מרכזי עם חדרי ספח לתפילה, מקווה טהרה, סניף מרכזי של צעירי אגודת חב"ד וכולל אברכים.
בשיכון גרות כ-1500 משפחות. בין תושבי השיכון נמנים הרב שאול אלתר, חבר הכנסת בדימוס מנחם אליעזר מוזס, הרב שמעון אליטוב, הרב יקותיאל פרקש, הרב חיים שלום דייטש ועוד.
בעבר התגוררו בשיכון רבנים רבים ומפורסמים בהם הרבנים עובדיה יוסף, בן-ציון אבא-שאול, זלמן נחמיה גולדברג, חיים זייצ'יק, שמואל דויטש, יעקב יוסף, אליעזר ננס, ברוך שמעון שניאורסון, חנוך גליצנשטיין, יהושע מונדשיין ושלמה ניימן לשעבר רבה הראשי של משטרת ישראל.
השיכון נמצא בין הרחובות; פנינה, חנה, אלקנה, עלי הכהן, בר-אילן ויעקובזון. בין הבתים מקשר מעלה מדרגות הקרוי מעלות הרב ננס (על שם ר' אליעזר ננס)[1].
שיכון חב"ד גובל בתל ארזה, קריית צאנז, רוממה, ועזרת תורה.
בעבר השיכון גבל בגן החיות התנ"כי עד שהועתק למלחה ובמקומו נבנה רחוב מנחת יצחק.
מוסדות ואתרים בשכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הכנסת המרכזי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הכנסת המרכזי, ממוקם במורד רחוב חנה במפלס הרחוב, במקום ישנו בית מדרש אחד גדול ושלשה חדרי ספח (שטיבלאך), בבית הכנסת במקום מתפללים מכל העדות והזרמים. כמנהג חסידי חב"ד מתקיימים בו מנינים לתפילת שחרית עד חצות היום, דבר המושך למקום רבים מתושבי האזור המאחרים להתפלל.
ישיבת תורת אמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ישיבת תורת אמת (חב"ד)
ישיבת תורת אמת-חב"ד, היא מהישיבות הוותיקות בישראל, הישיבה נוסדה הישיבה בחשוון תרע"ב בחברון בשליחות האדמו"ר שלום דובער שניאורסון, בשנת תשכ"ד חנכה הישיבה את מבנה הישיבה גדולה הממוקם ברחוב אלקנה פינת רחוב ירמיהו בשיכון. במהלך השנים הוקמה על ידה ישיבה קטנה לבחורים צעירים הממוקמת ברחוב חנה מעל בית הכנסת המרכזי. במהלך השנים הוקם על ידה ת"ת תורת אמת הממוקם ברחוב חנה פינת ירמיהו.
ישיבת טשיבין[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – ישיבת טשיבין
במעלה רחוב חנה שוכנת 'ישיבת כוכב מיעקב-טשיבין' מהישיבות החסידיות הגדולות הוותיקות בישראל. אחד מראשי הישיבה הרב ברוך שמעון שניאורסון היה תושב השיכון עד פטירתו בשנת תשס"א.
בית המדרש של האדמו"ר מקאליב[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי שהקים מוסדות בראשון לציון ובבני ברק, בנה האדמו"ר מנחם מנדל טאוב מקאליב בית מדרש חדש ומפואר ברחוב חנה, הבניין נחנך בשנת תשס"ב, והאדמו"ר העתיק את מעונו לירושלים והתגורר מעל בית המדרש עד לפטירתו ב-2019.
בית המדרש של חבורת נחלת יעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשבתות וימים טובים פועל במתחם "תלמוד תורה ויז'ניץ" ברחוב חנה בית כנסת בראשות המשפיע הרב צבי מאיר זילברברג, התפילות בראשותו אורכות שעות, לדוגמה תפילת שחרית של שבת אורכת כשלוש שעות. תפילת מנחה של שבת מתחילה בשקיעה ולאחר מכן נערכת סעודה שלישית במקום. מספר דקות לפני צאת הכוכבים לשיטת רבינו תם מתחיל הרב זילברברג בשיחתו שנמשכת יותר משעה. לשיחתו זו מגיעים מדי שבוע מאות שומעים, גם כאלה שאינם חסידים.
גן חנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשיפולי השכונה על צלע ההר בתוך חורשת אורנים עתיקה, ישנו גן שעשועים גדול בשם 'גן חנה', בעבר היה הגן מפורסם בשל המתקנים המיוחדים שהיו בו, בתי עץ גבוהים המחוברים ביניהם באמצעות גשרים העשויים מחבלים ומגלשה ארוכה ותלולה העשויה מאבן שיש. בראשית המאה העשרים ואחת עקב בעיות בטיחות הוחלפו כל מתקני הגן במתקנים חדשים העשויים ממתכת ופלסטיק.
רבני השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב גרשון חן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – גרשון חן
הרב גרשון חן (ה'תרמ"ח, 1888 - ו' בסיוון ה'תשל"ח, 1978) היה רב, דיין ופוסק חסיד חב"ד. כיהן כמשגיח בישיבת תומכי תמימים בלובביץ', רב העיר אולקסנדריה באוקראינה, מייסד וראש ישיבה בעיר, דיין בבית הדין הרבני בחיפה, ומעורכי האנציקלופדיה התלמודית.
כיהן כרב השיכון בין השנים תשכ"ב-תשל"ח.
הרב אריה לייב כהנוביץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב אריה לייב כהנוביץ (כ"ה בטבת ה'תרפ"ט, 7 בינואר 1929 - ו' באלול ה'תשס"א) נולד בתל אביב לרב יחיאל כהנוביץ, אמו הייתה בתו של האדמו"ר מקוז'ניץ-לודז'. בבחרותו למד בישיבות תפארת צבי וכנסת ישראל-חברון. היה מקורב לרבני הישיבה הרב יחזקאל לוינשטיין והרב אליהו לופיאן שאף למד עמו בחברותא. אשתו היא בתו של הרב אלקנה וייסנשטרן ששימש כרבה של שכונת בית ישראל בירושלים.
כיהן כרב שכונת תל ארזה ושיכון חב"ד בין השנים תש"כ-תשס"א.
הרב טוביה זילברשטרום[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב טוביה זילברשטרום מכהן כרב שיכון חב"ד בירושלים החל משנות התשעים[2]. היה שותף בשיפוץ בית הכנסת של חב"ד בשכונה ומקווה הטהרה הצמוד אליו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנימין ליפקין, 'הבית ברחוב אלקנה', עיתון בקהילה, י"ב באלול תשס"א.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ירושלים: "מעלה הרב ננס" נחנך במעמד מרשים אתר col אלול תשס"ז
- ^ כיכר בשיתוף למען ילמדו, אירועי "חג הסמיכה" לכ-120 רבנים .., באתר כיכר השבת, 2022-03-15
| שכונות חרדיות בירושלים | ||
|---|---|---|
| תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 | בית ישראל • בתי ויטנברג • מאה שערים | 
|
| בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 | בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ברוידא • בתי ראנד • כנסת ישראל • זיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה | |
| בנייה במנדט הבריטי | בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • בית וגן (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים | קריית אונסדורף • קריית מטרסדורף • קריית צאנז • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • רוממה (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים | גבעת משה • הר נוף • קריית איתרי • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמת אשכול (התחרדה) • רמות פולין • רמת שלמה • רמות אלון (התחרדה) | |