מרצאן

מרצאן
Marzahn

מידע
עיר	ברלין
שטח	19.54 קמ"ר
אוכלוסייה	106,640 (30 ביוני 2015)
קואורדינטות	52°32′45″N 13°33′45″E
שכונות נוספות בברלין
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה

מרצאן (בגרמנית: Marzahn) הוא רבוע בצפון-מזרח ברלין, בירת גרמניה. הרובע גובל בהוהנשנהאוזן (Hohenschönhausen) בצפון, בהלרסדורף (Hellersdorf) במזרח, בקפניק (Köpenick) בדרום, בליכטנברג בדרום ובמדינת ברנדנבורג בצפון-מזרח.

בשנת 2001 אוחד הרובע רשמית עם הלרסדורף במסגרת רפורמת הרבעים של ברלין לכדי יחידה מנהלתית אחת והרובע המאוחד נקראת מרצאן-הלרסדורף, אך בפי התושבים ההפרדה נשמרת.

השם מרצאן הוא כנראה ממוצא סלבי, מהמילה more, שפרושה אגם או marcana שפירושה בפולנית ביצה.

היסטוריה

צילום פנורמי של הרובע וסביבתו

בתקופת הנאציזם

באזור מרצאן הוקם ב-1936 על ידי הנאצים, זמן קצר לפני המשחקים האולימפיים "מחנה ריכוז ברלין-מרצאן" - מחנה מעצר לצוענים. רובם הוגלו מאוחר יותר לאושוויץ וברגן-בלזן ורק מעטים מהם שרדו.

החברה האסה את ורדה (Hasse & Wrede), המייצרת עד היום כלי עבודה, הקימה מפעל בו הועסקו עובדי כפייה ובשטחה היו שני מחנות לאכסון העובדים. בחברה הייתה גם תנועת התנגדות קומוניסטית. גם החוואים באזור העסיקו עובדי כפייה רבים, על מנת להחליף עובדים גרמנים שנקראו לקרב.

ב-30 במרץ 1943 נערכה התקפה אווירית על מרצאן, בה נהרגו חמישה בני אדם ונהרסו בתים רבים. בין 1943 ו-1945 החביאו אריך שפלר (Erich Scheffler) ואשתו שרלוטה בביתם יהודים רבים והצילו בכך את חייהם.

כיבוש ברלין על ידי הצבא האדום הביא חיילים סובייטיים ב-21 במאי 1945 קודם כל אל מרצאן.

לאחר תום מלחמת העולם השנייה

ב-30 באוקטובר 1945 הוציא המנהל הסובייטי צו סגירה לחברת האסה את וורדה וב-1950 החברה הפכה להיות קואופרטיב קומוניסטי. ב-1976 נמצאו במסגרת חפירות ארכאולוגיות במקום שרידי יישובים סלאביים וגרמניים עתיקים.

עד 1979 היה האזור חלק משכונת ליכטנברג והיה מאוכלס יחסית בדלילות (בשנת 1978 גרו בשכונה 4,089 תושבים בלבד). במחצית השנייה של שנות ה-80 בנתה ממשלת גרמניה המזרחית עשרות אלפי יחידות דיור בצורת בניינים גבוהים וחסרי ייחוד (הקרויים Plattenbauten, בנייני פלטות, כיוון שהבניין עשוי מפלטות המיוצרות במפעל) ברובע וגם בהלרסדורף ובהוהנשנהאוזן ושיכנה מאות אלפי בני אדם בשכונות. לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי התרוקנו בניינים רבים מיושביהם. חלק מהם הפכו להיות בנייני רפאים, חלקם נהרסו וחלקם שופצו והם מאוכלסים גם היום.

אוכלוסייה

תושבי הרובע שייכים בעיקר למעמד הפועלים הבינוני-נמוך. ברובע גרים תומכים רבים יחסית במפלגות הימין הקיצוני.