כבאביר
 | |
| ג'אמע סיידנא מחמוד. מבט מנחל שיח | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | חיפה |
| תאריך ייסוד | 1850 |
| מייסדים | משפחת עודה |
| על שם | שיח צלף בערבית |
| קואורדינטות | 32°48′15″N 34°58′23″E / 32.804201805°N 34.97314585°E |
| שכונות נוספות בחיפה | |
|
(למפת חיפה רגילה)   כבאביר | |
  | |
כבאביר (בערבית: الكبابير) היא שכונה במערב העיר חיפה, אשר ראשיתה בכפר ששכן באותו מקום[1]. השכונה מזוהה עם בני הקהילה האסלאמית האחמדית. מסגד הקהילה וצריחיו הוא סימן ההיכר הבולט למרחוק. מקור שם השכונה במילה כובאר (וברבים כבאביר), שיח צלף בערבית. על פי סברה אחרת מקור השם הוא "כובברה" "בורות סיד", מקור פרנסתם של בוני הכפר[2].
הקמת הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית הכפר בהגירתה של משפחת עודה[3] מהכפר נעלין שבבנימין[4]. אבי המשפחה וחמשת ילדיו נמלטו ב-1850 מהשומרון, ככל הנראה בשל חובת הגיוס לצבא העות'מאני. המשפחה הייתה מוסלמית סונית והשתייכה לזרם הסופי השאזלי אשר מרכזו היה בעכו. תחילה גרה המשפחה בכפר טירה שם היו להם קרובי משפחה, אך לאחר מכן עברה לגור במערה ביחד עם עדר הצאן, בשלוחה של הר הכרמל סמוך למקורות מים, בין נחל שיח ונחל עמיק. על פי הסברה הרווחת בכפר השתרע הכפר על פני השלוחה כולה, אך במפת פון מולינן מופיע השטח כאתר התיישבות עונתי בדרך כלל[5]. בראשיתו, התנהל הכפר כקומונה, שבה כל אחד מהאחים עוסק במלאכתו ושכר עמלו נכנס לקופה משותפת. חלק מבני המשפחה התגייסו לצבא העות'מאני, חלקם עבד בבתי הזיקוק בחיפה ובבניית נמל חיפה. בתי הכפר נבנו סביב המערה שם הוקם ביתה הראשון של המשפחה. לפני הקמת מדינת ישראל התנגדו באופן פסיבי התושבים להקמתה, מחשש להשלכות על המיעוט הערבי, אך לאחר הקמתה השתלבו ואף ראו בה התגשמות נבואה בדבר גאולת העם היהודי[6].
רוב אדמות הכפר נרכשו (או הופקעו) במשך השנים והכפר נטמע בעיר חיפה. בסוף המאה העשרים החלו משפחות יהודיות להתגורר בכפר, וכיום ניכרת מצוקת דיור לדור החדש של בני הכפר.
בינואר 2024 החל להיסלל כביש גישה מכבאביר לרחוב שלמה המלך שבשכונת נווה דוד, כביש זה יאפשר יציאה נוספת מהכרמל לדרום חיפה. העבודות על הכביש מתוכננות להימשך שנתיים. הכביש יכלול מעבר אקולוגי בין נחל עמיק לנחל שיח[7].
הצטרפות לאחמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אחמדים בישראל
ב-1924 הגיע לחיפה הח'ליף מירזא בשיר א-דין מחמוד אחמד בנו של מייסד העדה האיסלמית האחמדית מירזא ע'ולאם אחמד אל-קאדיאני. בני משפחת עודה התפללו במסגד איסתיקלאל בעיר התחתית של חיפה ושם פגשו את ג'לאל א-דין שמס, המבשר האחמדי מהודו. בני המשפחה החליטו להצטרף לקהילה האחמדית[8]. ב־שנת 2018 נמנו בכפר כאלפיים נפשות; מהם כ-75% בני העדה האחמדית[4].
ב-17 במרץ 1928, הועבר "מרכז המשלחת האחמדית לארצות המזרח-התיכון" מדמשק לכבאביר. ב-1934 נחנך המסגד הראשון בכפר ובאותה שנה נפתח גם בית ספר (בהמשך ב-1978 נוסד גם בית ספר אלאחמדייה). ב-1979 נבנה מסגד חדש במקום הישן (שניהם נקראים ג'אמע סיידנא מחמוד - "אדוננו מחמוד" על שם הח'ליף השני של העדה). למסגד שני מינרטים שגובהם 35 מטרים והוא בנוי כמבנה מתומן המזכיר את צורת כיפת הסלע בירושלים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסי בן-ארצי, האחמדים ומרכזם בכבביר, בתוך: אריאל, גיליון 37–39: חיפה ואתריה, עמ' 141–144
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מפת חיפה (באנגלית) 1919, עם ציון מיקום הכפר, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ לדוגמה המחצבה הנמצאת בנחל עמיק הסמוך.
- ^ ישנם חוקרים הרואים את תחילתו של הכפר מיוצאי עזה. ראו הערה אצל אהרון גבע קלינברגר ויוסי בן-ארצי, עריכה ההדרה ותרגום, הכרמל של פון מולינן, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים 2013, עמ' 167
- ^ 1 2 עודה פלאח, האחמדים בארץ הקודש ובעולם, עמ' 5-4
- ^ יוסי בן-ארצי, חיפה - היסטוריה מקומית, עורך: יוסי בן-ארצי, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה וזמורה-ביתן 1998, עמ' 26
- ^ יוסי בן-ארצי, האחמדים ומרכזם בכבביר, בתוך אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - חיפה ואתריה, עורך - אלי שילר, תשמ"ה - 1985, גיליון 37, עמ' 142
- ^ סרטון בפייסבוק של עיריית חיפה המציג את תחילת העבודות על הכביש
- ^ מוחמד שריף עודה, ראש העדה האחמדית בכבאביר בהרצאה שנשא בעמותה לתולדות חיפה ב-18/3/2010.
