יורו 1980

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יורו 1980
מארחת איטליהאיטליה איטליה
תקופת התחרות 11 ביוני 1980 – 22 ביוני 1980 (12 ימים)
מספר משתתפות 8
(מתוך 31 משתתפות שנרשמו)
הזוכה נבחרת גרמניה המערבית בכדורגל גרמניה המערבית
מספר משחקים 14
מספר שערים 27 (1.93 בממוצע למשחק)
מספר צופים 345,463 (24,676 בממוצע למשחק)
מלך השערים גרמניה המערביתגרמניה המערבית קלאוס אלופס
(3 שערים)

אליפות אירופה בכדורגל 1980, הידועה גם בשם יורו 1980 היא אליפות אירופה בכדורגל השישית שמארגנת אופ"א. הטורניר נערך באיטליה בין ה-11 ביוני ל-22 ביוני 1980.

לראשונה בתולדות האליפות, כלל טורניר הגמר שמונה נבחרות. איטליה הייתה המארחת הראשונה שמעפילה באופן אוטומטי לטורניר הגמר, ואליה הצטרפו שבע נבחרות מטורניר המוקדמות.

אל משחק הגמר העפילו גרמניה המערבית ובלגיה. צמד של החלוץ הגרמני הורסט הרובש, השני שבהם שתי דקות בלבד לסיום המשחק, העניקו לגרמניה המערבית את אליפות אירופה השנייה בתולדותיה. בפעם האחרונה עד כה בתולדות היורו שוחק משחק על המקום השלישי, ובו הפסידה המארחת לצ'כוסלובקיה בדו-קרב פנדלים.

מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מוקדמות יורו 1980

הגרלת מוקדמות יורו 1980 התקיימה ב-30 בנובמבר 1977 ברומא. לאחר ההחלטה להרחיב את טורניר הגמר לשמונה משתתפות, התחלקו 31 הנבחרות החברות באופ"א לשבעה בתי מוקדמות בני ארבע או חמש נבחרות כל אחד, והנבחרות שסיימו כראשי בתים הצטרפו לאיטליה המארחת לטורניר הגמר.

בפעם הראשונה בתולדות היורו, ניתן למארחת כרטיס אוטומטי לטורניר הגמר, ללא צורך להשתתף במוקדמות. יוון, שהעפילה מטורניר המוקדמות, הבטיחה את ההשתתפותה בטורניר לראשונה בתולדותיה.

הנבחרות המעפילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת כרטיס תאריך העפלה הופעות קודמות ביורו 1
נבחרת איטליה בכדורגל איטליה נבחרת מארחת 12 בנובמבר 1977 1 (1968)
נבחרת אנגליה בכדורגל אנגליה מנצחת בית 1 21 בנובמבר 1979 1 (1968)
נבחרת בלגיה בכדורגל בלגיה מנצחת בית 2 19 בדצמבר 1979 1 (1972)
נבחרת ספרד בכדורגל ספרד מנצחת בית 3 9 בדצמבר 1979 1 (1964)
נבחרת הולנד בכדורגל הולנד מנצחת בית 4 21 בנובמבר 1979 1 (1976)
נבחרת צ'כוסלובקיה בכדורגל צ'כוסלובקיה מנצחת בית 5 24 בנובמבר 1979 2 (1960, 1976)
נבחרת יוון בכדורגל יוון מנצחת בית 6 31 באוקטובר 1979 0
נבחרת גרמניה המערבית בכדורגל גרמניה המערבית מנצחת בית 7 22 בדצמבר 1979 2 (1972, 1976)

1 במודגש: זכתה בטורניר, בנטוי: מארחת הטורניר

אצטדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורניר הגמר נפרש על פני ארבעה אצטדיונים בארבע ערים שונות באיטליה. האצטדיון שנבחר לארח את משחק הפתיחה ואת משחק הגמר של הטורניר היה סטאדיו אולימפיקו ברומא.

טורינו
מילאנו
רומא
נאפולי
רומא מילאנו
סטאדיו אולימפיקו אצטדיון ג'וזפה מאצה
תכולה: 66,341 תכולה: 83,141
נאפולי טורינו
אצטדיון סאן פאולו סטאדיו קומונאלה
תבולה: 81,101 תכולה: 71,180
  • תכולת האצטדיונים נכונה לזמן הטורניר.

תוצאות הטורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמונה הנבחרות שהעפילו לטורניר חולקו לשני בתים בני ארבע נבחרות כל אחד. שתי הנבחרות שסיימו ראשונות בכל בית התמודדו ביניהן במשחק הגמר, והסגניות נפגשו למשחק על המקום השלישי, ששוחק בפעם האחרונה עד כה בטורניר. כל ניצחון בשלב הבתים זיכה את הנבחרת המנצחת בשתי נקודות, ולא בשלוש כפי שנהוג כיום, וההפעלה במקרה של שוויון בנקודות הוכרעה לפי פער שערים.

בית א'

גרמניה המערבית סיימה בראש הבית וללא הפסד, מה שזיכה אותה במקום בגמר. במחזור השני, בניצחון 3-2 על הולנד, כבש קלאוס אלופס שלושער שהציב אותו בראש טבלת כובשי הטורניר, מקום אותו שמר עד לסיומו של הטורניר למרות שלא הוסיף עוד לכבוש. צ'כוסלובקיה, שהייתה עדיפה על הולנד רק בפער שערים, סיימה כסגנית הבית וקיבלה את הכרטיס למשחק על המקום השלישי, בעוד יוון סיימה את הופעת הבכורה שלה עם נקודה בלבד וללא ניצחון.

נבחרתנקודותמשחקיםניצחונותתיקוהפסדיםשערים
זכותחובההפרש
גרמניה המערבית גרמניה המערבית53210422
צ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה33111431
הולנד הולנד33111440
יוון יוון1301214-3
צ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה01גרמניה המערבית גרמניה המערבית
הולנד הולנד10יוון יוון
גרמניה המערבית גרמניה המערבית32הולנד הולנד
יוון יוון13צ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה
הולנד הולנד11צ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה
יוון יוון00גרמניה המערבית גרמניה המערבית


בית ב'

בבית צמוד, שכלל גם את ספרד, אנגליה והמארחת איטליה, הצליחה בלגיה לסיים במקום הראשון ולהעפיל לגמר. לבלגיה ולאיטליה היה בסיום השלב מאזן זהה של ארבע נקודות והפרש שערים חיובי של שער אחד, וההכרעה נפלה לטובת בלגיה עקב כמות שערי הזכות (שלושה של הבלגים לעומת שער איטלקי אחד). איטליה, שסיימה את השלב ללא הפסדים וללא שערי חובה, קיבלה את הכרטיס למשחק על המקום השלישי. ספרד נפרדה מהטורניר ללא ניצחון.

נבחרתנקודותמשחקיםניצחונותתיקוהפסדיםשערים
זכותחובההפרש
בלגיה בלגיה43120321
איטליה איטליה43120101
אנגליה אנגליה33111330
ספרד ספרד1301224-2
בלגיה בלגיה11אנגליה אנגליה
ספרד ספרד00איטליה איטליה
בלגיה בלגיה21ספרד ספרד
אנגליה אנגליה01איטליה איטליה
ספרד ספרד12אנגליה אנגליה
איטליה איטליה00בלגיה בלגיה


המשחק על המקום השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

21 ביוני 1980 נבחרת צ'כוסלובקיה בכדורגל צ'כוסלובקיה 1–1ה נבחרת איטליה בכדורגל איטליה אצטדיון סאן פאולו, נאפולי
לדיסלב יורקמיק הובקע שער בדקה ה- 54' 54' (סיקור) פרנצ'סקו גרציאני הובקע שער בדקה ה- 73' 73'
    תוצאת פנדלים  
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים מריאן מאסני
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים זדנק נהודה
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים אנטון אונדרוש
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים לדיסלב יורקמיק
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים אנטונין פננקה
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים קולומן גוך
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים מירוסלב גאידושק
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים יאן קוזאק
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים יוזף בארמוש
9–8 הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים פרנקו קאוזיו
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים אלסנדרו אלטובלי
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים ג'וזפה בארזי
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים אנטוניו קבריני
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים רומאו בנטי
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים פרנצ'סקו גרציאני
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים גאטאנו שיראה
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים מרקו טארדלי
החטיא בעיטה בדו-קרב פנדלים פולביו קולובאטי
 

גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

22 ביוני 1980 נבחרת גרמניה המערבית בכדורגל גרמניה המערבית 2–1 נבחרת בלגיה בכדורגל בלגיה סטאדיו אולימפיקו, רומא
הורסט הרובש הובקעו שערים בדקות ה- 88', 10' 88', 10' (סיקור) רנה ואנדרייקן הובקע שער בדקה ה- 75' (פ) 75' (פ)
אלופת אירופה 1980
גרמניה המערביתגרמניה המערבית
גרמניה המערבית
זכייה שנייה

טבלת מלכי השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

3 שערים
2 שערים

נבחרת הטורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוערים הגנה קשרים חלוצים
איטליהאיטליה דינו זוף איטליהאיטליה קלאודיו ג'נטילה
איטליהאיטליה גאטאנו שיראה
גרמניה המערביתגרמניה המערבית קרלהיינץ פרסטר
גרמניה המערביתגרמניה המערבית הנס-פיטר בריגל
איטליהאיטליה מרקו טארדלי
בלגיהבלגיה יאן קולמנס
גרמניה המערביתגרמניה המערבית ברנד שוסטר
גרמניה המערביתגרמניה המערבית הנזי מילר
גרמניה המערביתגרמניה המערבית קרל היינץ רומניגה
גרמניה המערביתגרמניה המערבית הורסט הרובש

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יורו 1980 בוויקישיתוף