גארי פאליסטר
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
30 ביוני 1965 (בן 58) ראמסגייט, מחוז קנט, אנגליה | |||
| שם מלא | גארי אנדרו פאליסטר | |||
| גובה | 1.93 מטר | |||
| עמדה | בלם | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
גארי אנדרו פאליסטר (באנגלית: Gary Andrew Pallister; נולד ב-30 ביוני 1965) הוא כדורגלן עבר אנגלי ששיחק בעמדת הבלם, וכיום פרשן ספורט.
פאליסטר שיחק לאורך מרבית הקריירה במדיה של מנצ'סטר יונייטד, וזכה עמה בתארים רבים ובהם גביע אירופה למחזיקות גביע, ארבע אליפויות אנגליה ושלושה גביעים. לזכותו של פאליסטר 22 הופעות במדי נבחרת אנגליה.
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידלסברו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאליסטר החל את הקריירה בקבוצת הנוער של בילינגהאם טאון. ב-1984, כשהיה בן 19, הצטרף לקבוצה אותה אהד מילדותו, מידלסברו. בתחילת עונת 1985/1986 הושאל לדרלינגטון מהליגה השלישית וערך במדיה שבע הופעות, אך בהמשך העונה חזר למידלסברו, ששיחקה אז בליגת המשנה. המאמן ברוס ריוק, שהגיע במהלך העונה, העניק לפאליסטר מקום משמעותי בסגל הקבוצה, והוא סיים את העונה עם 28 הופעות, אך הקבוצה שהייתה שקועה אז בחובות כלכליים כבדים לא הצליחה לשרוד ונשרה לליגה השלישית. כבר בעונה הבאה שמר פאליסטר על מקום קבוע בהרכב, רשם 44 הופעות וכבש שער אחד לזכות הקבוצה של ריוק, שהצליחה על אף המצב הכלכלי להעפיל מהמקום השני בחזרה לליגת המשנה. בעונת 1987/1988 רשמה מידלסברו עליית ליגה שנייה ברציפות והעפילה לליגה הבכירה, לאחר שסיימה שלישית בליגה אך גברה על ברדפורד סיטי ועל צ'לסי בפלייאוף ההעפלה. פאליסטר שוב רשם 44 הופעות ליגה, והוסיף שלושה שערים בדרכה של הקבוצה לליגה הראשונה. פאליסטר הפגין יכולת גבוהה ואף רשם הישג מרשים כאשר הספיק לשחק בשורות נבחרת אנגליה עוד בטרם רשם הופעה אחת בליגה הבכירה.
עונת 1988/1989 הייתה הראשונה של פאליסטר בליגה הבכירה. הוא החמיץ רק משחק ליגה אחד באותה העונה, אך לאחר ההצלחות בעונות החולפות, הסתיימה עונה זו במפח נפש ובירידה לליגת המשנה לאחר עונה אחת בלבד. מידלסברו ירדה למקום ה-18, המוביל לירידת ליגה, במחזור הנעילה, כשבאמתחתה נקודה פחות מאסטון וילה שניצלה מירידה. פאליסטר ביסס את מעמדו כאחד משחקני ההגנה הבולטים באנגליה, אך פתח את העונה הבאה עם מידלסברו בליגת המשנה, ואף הספיק לערוך שלוש הופעות ליגה בטרם נרכש על ידי מנצ'סטר יונייטד ב-29 באוגוסט 1989, תמורת כ-2.3 מיליון ליש"ט.
מנצ'סטר יונייטד[עריכת קוד מקור | עריכה]
העברתו של פאליסטר למנצ'סטר שברה את שיא ההעברות לשחקן הגנה באנגליה, וכן את שיא ההעברות בין שני מועדונים בריטיים. כמו כן, הייתה זו ההעברה השנייה בגובהה למועדון אנגלי, אחרי העברתו של איאן ראש לליברפול עונה קודם לכן. פאליסטר הצדיק את ההשקעה כאשר השתלב היטב בחוליית ההגנה של אלכס פרגוסון. זכור במיוחד שיתוף הפעולה שלו במרכז ההגנה עם סטיב ברוס, שהיה לאחד משיתופי הפעולה ההגנתיים המוצלחים בתולדות המועדון. פאליסטר כבש את שער הבכורה שלו ב-12 בנובמבר 1989, בניצחון 0–1 על נוטינגהאם פורסט. כבר באותה העונה, על אף יכולת פושרת בליגה שהובילה את הקבוצה למקום ה-13 בלבד, זכה פאליסטר עם קבוצתו בגביע ה-FA, לאחר ניצחון במשחק גמר חוזר על קריסטל פאלאס בתוצאה 0–1 (שוויון 3-3 במשחק הגמר הראשון, לאחר הארכה). עונה לאחר מכן חזרה מנצ'סטר לחלק העליון של הטבלה וסיימה שישית בליגה, ובמקביל השיגה זכייה ראשונה בגביע אירופה למחזיקות גביע. פאליסטר סיים את המפעל עם שער אחד (בשלב שמינית הגמר מול רקסהאם הוולשית) ופתח בהרכב קבוצתו בניצחון 1–2 על ברצלונה בגמר המפעל. עונה לאחר מכן פתח פאליסטר בהרכב יונייטד לניצחון 0–1 על הכוכב האדום בלגרד במשחק הסופר קאפ האירופי, וסייע ליונייטד לסיים כסגנית האלופה עם ארבעים הופעות ליגה. הופעותיו הדומיננטיות של פאליסטר באותה העונה זיכו אותו בתואר כדורגלן השנה בליגה האנגלית מטעם התאחדות הכדורגלנים האנגלית. בעונת 1992/1993 בפרמייר ליג המתחדשת זכה פאליסטר בתואר האליפות הראשון בקריירה שלו, כאשר שותף בכל 42 משחקי הליגה של מנצ'סטר יונייטד, שזכתה בתואר בפער עשר נקודות מאסטון וילה. עונה לאחר מכן הגדילה יונייטד לעשות וזכתה בדאבל, כאשר פאליסטר פותח בהרכב בניצחון המרשים 0–4 על צ'לסי בגמר הגביע. היציבות של פאליסטר הייתה לגורם מכריע בהצלחתה של היונייטד באותן השנים, שכן בין 1992 ל-1995 החמיץ פאליסטר משחק ליגה אחד בלבד.
שיתוף הפעולה ההגנתי בין פאליסטר לברוס המשיך עד לתום עונת 1995/1996, בה זכתה מנצ'סטר בדאבל נוסף. עונה לאחר מכן זכה פאליסטר באליפות רביעית בחמש עונות עם היונייטד, כאשר הוא משתף פעולה במרכז ההגנה לסירוגין עם דייוויד מיי ועם רוני יונסן. ב-19 באפריל 1997, בשלהי אותה העונה, כבש פאליסטר צמד לרשתה של ליברפול באצטדיון אנפילד בדרך לניצחון 1–3, באחד מהמשחקים המרכזיים של אותה העונה, ומשחק שהפך למשחק מפתח בזכייתה של הקבוצה באליפות. היו אלו שעריו האחרונים במדי המועדון. עונת 1997/1998 הייתה התשיעית והאחרונה של פאליסטר במנצ'סטר, והוא סיים את דרכו במועדון בגיל 33, כאשר לזכותו 317 הופעות ליגה בהן כבש 12 שערים. כמו כן, זכותו של פאליסטר מגוון הצלחות עם המועדון. במדי היונייטד זכה פאליסטר בגביע אירופה למחזיקות, סופר קאפ אירופי, ארבע אליפויות ושלוש סגנויות, שלושה גביעים, זכייה אחת בגביע הפוטבול ליג וחמש זכיות במגן הצדקה.
חזרה למידלסברו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת עונת 1998/1999 רכשה מנצ'סטר יונייטד את הבלם יאפ סטאם מפ.ס.וו. איינדהובן, ופאליסטר בן ה-33 נמכר חזרה למידלסברו בסכום של כ-2.5 מיליון ליש"ט, כ-200 אלף ליש"ט יותר מהסכום בו נרכש על ידי היונייטד תשע שנים קודם לכן. את הקבוצה אימן אז בריאן רובסון, ששיחק עם פאליסטר במנצ'סטר עד לשנת 1994. תחת רובסון רשם פאליסטר 55 הופעות ליגה על פני שלוש עונות, וכבש שער בודד. ב-4 ביולי 2001, כחודש לאחר תום עונת 2000/2001 וכשלושה שבועות לאחר חתימתו של סטיב מקלארן כמחליפו של רובסון על הקווים, פרש פאליסטר ממשחק פעיל בגיל 36, לאחר סדרת פציעות שמנעה ממנו לשחק באופן סדיר.
נבחרת אנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יכולתו הגבוהה של פאליסטר הצעיר במדי מידלסברו מליגת המשנה צדה את עיניו של מאמן נבחרת אנגליה, שזימן אותו לסגל הנבחרת. עוד בטרם ערך הופעה ראשונה בליגה הבכירה, ערך פאליסטר את הופעת הבכורה שלו במדי הנבחרת, ב-27 באפריל 1988, במשחק ידידות מול הונגריה. פאלסיטר פתח בשורות האנגלים במשחק שהסתיים בשוויון 0-0. לאחר שערך שתי הופעות בנבחרת כשחקנה של מידלסברו, לא זומן עוד לנבחרת עד לפברואר 1991, תחת המאמן גרהאם טיילור.
על אף ששיחק לאורך שנים במנצ'סטר יונייטד כאשר זו הייתה דומיננטית בכדורגל האנגלית, והפגין יציבות ויכולת גבוהה, לא זכה פאליסטר לדקות מרובות במדי הנבחרת. הוא מעולם לא זומן לטורניר גמר של אליפות אירופה או של המונדיאל, וסיים את הקריירה הבינלאומית שלו ב-1996 עם 22 הופעות בלבד במדי הנבחרת, מתוכן שבע בלבד במשחקים רשמיים (טורנירי מוקדמות).
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מנצ'סטר יונייטד
- גביע אירופה למחזיקות גביע: 1990/1991
- אליפות אנגליה (4): 1992/1993, 1993/1994, 1995/1996, 1996/1997
- הגביע האנגלי (3): 1989/1990, 1993/1994, 1995/1996
- גביע הפוטבול ליג: 1991/1992
- הסופר קאפ האירופי: 1991
- מגן הצדקה (5): 1990 (משותף), 1993, 1994, 1996, 1997
סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עונה | קבוצה | ליגה | בליגה | |
|---|---|---|---|---|
| הופעות | שערים | |||
| 1985/1986 | דרלינגטון |  הליגה האנגלית השלישית |
7 | 0 |
| 1985/1986 | מידלסברו | ליגת המשנה האנגלית |
28 | 0 |
| 1986/1987 | הליגה האנגלית השלישית |
44 | 1 | |
| 1987/1988 | ליגת המשנה האנגלית |
44 | 3 | |
| 1988/1989 | ליגת העל האנגלית |
37 | 1 | |
| 1989/1990 | ליגת המשנה האנגלית |
3 | 0 | |
| 1989/1990 | מנצ'סטר יונייטד | ליגת העל האנגלית |
35 | 3 |
| 1990/1991 | 36 | 0 | ||
| 1991/1992 | 40 | 1 | ||
| 1992/1993 | פרמייר ליג |
42 | 1 | |
| 1993/1994 | 41 | 1 | ||
| 1994/1995 | 42 | 2 | ||
| 1995/1996 | 21 | 1 | ||
| 1996/1997 | 27 | 3 | ||
| 1997/1998 | 33 | 0 | ||
| 1998/1999 | מידלסברו | פרמייר ליג |
26 | 0 |
| 1999/2000 | 21 | 1 | ||
| 2000/2001 | 8 | 0 | ||
| סך הכל קריירה | 535 | 18 | ||
נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| נבחרת אנגליה | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 1988 | 2 | 0 |
| 1991 | 3 | 0 |
| 1993 | 7 | 0 |
| 1994 | 3 | 0 |
| 1995 | 5 | 0 |
| 1996 | 2 | 0 |
| סה"כ | 22 | 0 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
| כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות השחקנים) | |
|---|---|
|
