אל-כום
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | חברון |
| תאריך ייסוד | תקופת הברונזה הקדומה |
| גובה | 432 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 2,568 (2007) |
| קואורדינטות | 31°31′52″N 34°57′38″E / 31.531233333333°N 34.960641666667°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
אל-כום (בערבית: الكوم) הוא כפר פלסטיני השוכן כ-13 ק"מ ממערב לחברון, וכ-2 קילומטר ממזרח לקו הירוק. בשנת 2007 נמנו בו 2,568[1]. מועצת הכפר אל-כום הוקמה בשנת 1995 כאיחוד של הכפרים: אל-כום והכפרים הסמוכים אל מורק, בית מקדום, חומסה (חומצה)[2].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חורבת אל כום
סמוך לגרעין העתיק של הכפר נמצאת "תל אל כום" (או "ח'רבת אל-קום"), לפי עדויות ארכאולוגיות הכפר היה מיושב כבר מתקופת הברונזה הקדומה. בצדו הדרומי של התל מספר מערות קבורה. בחפירות במקום נמצאו שתי כתובות בעברית מהמאות 7–8 לפני הספירה, באחת מהן שתוארכה למאה ה-7 לפני הספירה נכתב: ”לְעוֹפַי בֶּן נְתַנְיָהוּ [הַ]חֶדֶר הַזֶּה“[3].
התקופה הרומית והביזנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכפר מספר אתרים מהתקופות הרומית והביזנטית: "ח'רבת חומס'ה" ("ח'רבת חומצה"), "ח'רבת בית מקדום" ו"ח'רבת אל מורק" (נקרא גם "אל-מוורק"), בה נשתמרו שרידי מבנה מפואר מוקף חומה מהתקופה ההרודיאנית המכונה "ארמון חלקיה". האתר כולל שרידי מבנה ששטחו 40x40 מ' ובו בית מרחץ, מערכת של תעלות מים וחדרים מצופים טיח צבעוני. באתר נמצאו מטבעות, שהמאוחרים שבהם משנת 68 לספירה[4].
התקופה העותמאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכפר מוזכר בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1883[5].
לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, אל-כום נמצאת תחת שלטון ישראלי. לאחר הסכם אוסלו, השטח הבנוי של אל-כום והכפרים הסמוכים אל מורק ובית מקדום סווג כשטח A[דרוש מקור].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מפקד אוכלוסין 2007, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ Al Kum, Al Muwarraq, Beit Maqdum, Humsa Village Profile. Applied Research Institute-Jerusalem (ARIJ). 2009.
- ^ רות, ישראלי, יעל, משורר, יעקב, איתן, אברהם, כתובות מספרות: ימי הבית הראשון ותקופת התלמוד, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1973
- ^ עמנואל דמתי, ארמון חלקיה, קדמוניות טו, 4 (תשמ"ג) 117-120
- ^ Conder and Kitchener, 1883, SWP III, p. 358
 | ||
|---|---|---|
| ערים | חברון • דורא • חלחול • יטא • דאהרייה | 
|
| מועצות מקומיות | בני נעים • בית עווא • בית אולא • בית אומר • דיר סאמת • אידנא • ח'אראס • נובא • סעיר • א-סמוע • צוריף • תרקומיא • תפוח | |
| כפרים | אום אל-ח'יר • אל-בקעה • בית עמרה • בית ענון • בית כאחיל • בית א-רוש אל-פוקא • אל-בורג' • דיר אל-עסל אל-פוקא • א-דווארה • חדב אל-פוואר • אל-חילה • חוריז • אמריש • ג'בעה • ח'ירבת כרמה • אל-כרמל • ח'אלת אל-מאיה • חֻ'רסא • אל-כום • ח'ירבת סאפא • ח'רבת זנוטה • ח'ירבת א-סימיא • מג'ד • קַלְקַס • קילה • רמאדין • א-ריחייא • א-שויוח' • שיוח' אל-ערוב • א-סורה • א-טבקה • אל-עודייסה • זיף • ראבוד • קורייסה | |
| מחנות פליטים | אל-ערוב • אל-פוואר | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
