אידנא
 חותם אידנא | |
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | חברון |
| ראש העיר | מחמוד סלימיה |
| שטח | 25.5 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 19,012 (2007) |
| קואורדינטות | 31°33′31″N 34°58′34″E / 31.558611111111°N 34.976111111111°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
אִדְנָא (בערבית: إذنا; בתעתיק מדויק: אד'נא) היא עיירה פלסטינית בנפת חברון, שברשות הפלסטינית, הסמוכה לעיירה תרקומיא ולמחסום תרקומיא. נכון לשנת 2007 חיו בה כ-20,000 תושבים. כל תושבי העיירה הם מוסלמים. העיירה שוכנת בשטח A.
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
אידנא שוכנת במערב יהודה, 13 ק"מ מערבית לחברון, בסמוך לקו הירוק בצד הפלסטיני. העיירה צופה על כביש 35 (כביש קריית גת-חברון) שמהווה גם את הכניסה הראשית אליה, וממנה גם נוף לכל אורך שפלת יהודה ומישור החוף הדרומי. דרומית לה נמצאת חורבת אלכום, מזרחית לה היישובים אדורה ותלם, וצפון-מזרחית לה תרקומיא. העיירה נחלקת לשני חלקים: חלק צפוני וחלק דרומי, המופרדים ביניהם על ידי ואדי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש שהציעו לזהות את אידנא עם העיר המקראית דַנָּה הנזכרת בספר יהושע ברשימת ערי הר חברון.[1][2][3]
בצפון הכפר מצוי תל גדול, בשטח 30–40 דונם, עם חרסים החל מהתקופה הישראלית, ואשר בו נמצאו מטבעות קדומים רבים.[4] בסקר ארכאולוגי שנערך במקום לאחר מלחמת ששת הימים, נמצאו חרסים מהתקופה הישראלית (שפע רב מן המאות ה-11 וה-10 לפנה"ס ואילך), הפרסית, ההלניסטית והרומית (משתי האחרונות נתגלו חרסים רבים), הביזנטית וימי הביניים. הסוקרים ציינו כי התושבים מצאו מטבעות מהתקופה החשמונאית, המרד הגדול, ומן התקופות הרומית והביזנטית.[5]
היישוב נזכר בשם Iedna בתחילת המאה ה-4 לספירה, באונומסטיקון של אוסביוס, כאחד היישובים היהודיים בהר חברון, תוך שמצוין כי הוא שוכן בסמוך לאבן המיל השישית בדרך מבית גוברין לחברון (תואם בדיוק למיקומו של הכפר בימינו).
במאה ה-13 צורף הכפר לווקף של חברון בידי הסולטאן הממלוכי ביברס, ובמהלך המאה ה-19 נהרס כתוצאה ממלחמות שבטי קייס וימן.[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק מ"ט.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, כרך ג', עמ' 685.
- ^ Conder and Kitchener, 1881, SWP III, p. 305
- ^ מדריך ישראל - אנציקלופדיה שימושית לידיעת הארץ, כרך יהודה, 251.
- ^ משה כוכבי (ע), יהודה, שומרון וגולן: סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים: כרטא ירושלים, 1972, עמ' 50
- ^ מדריך ישראל - אנציקלופדיה שימושית לידיעת הארץ, כרך יהודה, 251.
 | ||
|---|---|---|
| ערים | חברון • דורא • חלחול • יטא • דאהרייה | 
|
| מועצות מקומיות | בני נעים • בית עווא • בית אולא • בית אומר • דיר סאמת • אידנא • ח'אראס • נובא • סעיר • א-סמוע • צוריף • תרקומיא • תפוח | |
| כפרים | אום אל-ח'יר • אל-בקעה • בית עמרה • בית ענון • בית כאחיל • בית א-רוש אל-פוקא • אל-בורג' • דיר אל-עסל אל-פוקא • א-דווארה • חדב אל-פוואר • אל-חילה • חוריז • אמריש • ג'בעה • ח'ירבת כרמה • אל-כרמל • ח'אלת אל-מאיה • חֻ'רסא • אל-כום • ח'ירבת סאפא • ח'רבת זנוטה • ח'ירבת א-סימיא • מג'ד • קַלְקַס • קילה • רמאדין • א-ריחייא • א-שויוח' • שיוח' אל-ערוב • א-סורה • א-טבקה • אל-עודייסה • זיף • ראבוד • קורייסה | |
| מחנות פליטים | אל-ערוב • אל-פוואר | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים ברשות הפלסטינית ובנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.