תרצה טנאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תרצה טנאי
תרצה טנאי בגיל 18
תרצה טנאי בגיל 18
תרצה טנאי בגיל 18
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 2 ביולי 1920
הולנד, ממלכת ארצות השפלה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 ביולי 2009 (בגיל 88)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור, איור עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס יציב (1956) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תרצה טנאי (2 ביולי 19201 ביולי 2009) הייתה מאיירת וציירת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחית זיכרון לשלמה ותרצה טנאי

תרצה טנאי נולדה בהולנד ליהושע ברנדשטטר ורחל קטינקא. כשהייתה בת שנה וחצי חזרה המשפחה לארץ ישראל ועלתה על אדמת קיבוץ בית אלפא. בגיל 10 עברה עם משפחתה לתל אביב. היא למדה ציור אצל דוד הנדלר, משה קסטל ומשה מוקדי (בן-דודתה), וכן למדה פיסול אצל משה ציפר. משנת 1940 למדה בבצלאל במשך שנתיים ואחר כך למדה ציור בפריז באקדמיה ואצל דוֹבּרַנסקי (Dobrinsky).

החל משנת 1940 החלה לאייר ספרי ילדים, והמשיכה בעיסוק זה עד שנת 1990. איירה יותר מ-250 ספרי ילדים, וכן ציירה לעיתוני הילדים "דבר לילדים" ו"משמר לילדים".

טנאי איירה את ספריהם של הסופרים והמשוררים קדיה מולודובסקי, אהרן זאב, מרים ילן-שטקליס, אנדה עמיר-פינקרפלד, משה שמיר, שלמה טנאי, אוריאל אופק, אפרים תלמי, מיכאל דשא, בנימין טנא, מתתיהו שלם, זרובבל גלעד, דבורה עומר, גלילה רון־פדר-עמית ואחרים. פעמים רבות חתמה בשם "תרצה" בלבד.

הספר "פתחו את השער" של קדיה מולודובסקי, הוא אחד הספרים הראשונים והידועים אותו איירה. תחילה חששה לאייר את הספר, מכיוון שחשה שאינה האישה המתאימה לתאר שירים המבוססים על הווי החיים בפולין, בהיותה מעורה כל כך בנוף ובהוויה הישראלית. בסופו של דבר נאותה לכך, ולאחר שהחלה בעבודתה על הספר היא השתכנעה "שכל התמונות וההוויה של העולם היהודי הזה קיימים בי ואני חלק ממנו".[1]

בשנת 1956 זכתה בפרס יציב לספרות הילדים מטעם דבר לילדים. בשנת 1995 הנפיק השירות הבולאי סדרת בולי ספרי ילדים ובהם בול הכולל איור של תרצה טנאי לעטיפת הספר אצו רצו גמדים מאת מרים ילן-שטקליס.

טנאי הציגה שתי תערוכות יחיד של יצירותיה בצבעי שמן ובצבעי מים.

הייתה נשואה למשורר שלמה טנאי עד פטירתו בשנת 2000, ואיירה ספרים רבים משלו. הייתה אם לבת ובן.

אחותה הצעירה, הגר ברץ, נישאה לעמוס ברץ, בנם של מרים ויוסף ברץ. אחיה למחצה הצעיר, עמוס מוקדי (בנו של אביה ומרגוט קלאוזנר) הוא פעיל חברתי ויוצר. טנאי היא אחייניתה (בת אחיה) של הציירת רבקה ריגר קפלן ודודניתה של בתה, הציירת ויוצרת ההדפסים שלומית הבר-שיים; דודניתו (בת אחיו של אביו) של הצייר משה מוקדי; ודודנית שנייה (מצד אביה) של הצייר מיכאל ארגוב (זינגר) ומהנדס האווירונאוטיקה פרופ' יוסף זינגר.

תרצה טנאי נפטרה בתל אביב בשנת 2009. נקברה בבית העלמין ירקון. במסגרת מיזם הנצחת אמנים ואנשי תרבות בתל אביב, הוצבה בספטמבר 2017 לוחית זיכרון משותפת לתרצה טנאי ולבעלה המשורר שלמה טנאי בכניסה לבית בו התגוררו ברחוב דפנה 20 בתל אביב .

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דורית גני, תרצה טנאי: האישה שאיירה את ילדותנו, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 25 בפברואר 2019