תצפיתנית

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שדרוג מערך ההכשרה של התצפיתניות
סיכת תצפיתנית

תצפיתנית ובקרית איסוף יבשתית (בקא"סית) הם תפקידים בצה"ל שמטרתם היא למנוע ניסיונות פגיעה וניסיונות חדירה למדינת ישראל של גורמים הממוקמים בסמוך לגבולות המדינה, באמצעות שימוש במערכות מעקב ממוחשבות.[1][2] התצפיתניות הן חלק ממערך האיסוף הקרבי של חיל הגנת הגבולות. הבקא"סיות והתצפיתניות מבצעות את אותו התפקיד, ההבדל בשם הוא בגלל המערכות השונות אותן הן מפעילות. תפקידן כולל הפעלת מערכות לגילוי ולסיכול גורמים עוינים לאורך גבולות מדינת ישראל וביצוע מעקב על גדר המערכת באמצעות מכשירים טכנולוגיים שונים. התפקיד מבוצע על ידי נשים בלבד.[3]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצפית על האויב היא פעילות צבאית המתקיימת מאז העת העתיקה, שנעשתה תחילה באמצעות עיני הצופה בלבד, ובהמשך גם בעזרת משקפות. התצפית נעשתה בדרך כלל ממקום גבוה (גבעה, הר או מגדל תצפית), כדי לצפות על שטח רחב יותר. דוגמה לכך הן התצפיות ההדדיות של צה"ל וצבא מצרים משני עברי תעלת סואץ, בתקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים. בשלהי המאה העשרים, עם התפתחות הצילום הדיגיטלי ותקשורת המחשבים, הפכו מצלמות דיגיטליות המחוברות בתקשורת למסכי מחשב, לאמצעי תצפית עיקרי. המצלמות מוקמו על עמודי תצפית או על בלוני תצפית, ואפשרו תצפית ללא סיכון ישיר של הצופה. בעקבות התפתחות טכנולוגית זו ניתן בצה"ל תפקיד זה, שבעבר נעשה על ידי לוחמים, לחיילות בלבד.

תיאור התפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההכשרה לתפקיד תצפיתנית נערכת במחנה מגן סיירים ואורכת כחודשיים וחצי וכוללת טירונות ברמת רובאי 02 מורחב.[2]

במסלול זה ניתן להמשיך לקורס פיקוד על חמ"ל תצפיות בבית הספר להגנת הגבולות, שאורכו כשלושה חודשים ולקורס קצינים בבה"ד 1 במגמת "מעוז", עם השלמה חילית במגמת "חרמון" האורכת ארבעה חודשים. בוגרות קורס קציני איסוף קרבי (קקא"ס) "חרמון" מקבלות את דרגות הקצונה יחד עם מסיימי ההשלמות החיליות של לוחמי חילות היבשה ממגמת "להב", עקב אורך הקורס.[2]

המטרה העיקרית של תפקיד התצפיתניות והבקא"סיות היא להגן על תושבי ישראל ועל כוחות צה"ל הפועלים במרחב, לסכל הסתננויות וחדירות לשטחי מדינת ישראל ופעילויות חבלניות עוינות. תחום אחריותן: סקירת סדר כוחות האויב וזיהוי ניסיונות חדירה לשטחי מדינת ישראל. הן מעבירות דיווחים שוטפים לחמ"ל ועובדות מול גורמי מודיעין שונים, תוך הקפצת כוחות כוננות במידת הצורך לטיפול באירועי חירום. משמרת מול מסך מוגבלת בשגרה לארבע שעות רצופות שלאחריהן שמונה שעות מנוחה[3]. את תפקיד התצפיתנית מאיישות כיום רק נשים[3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית התפקיד של התצפיתניות הוא ב-2001, עם הקמת חיל מודיעין השדה, אז נוצרו תפקידי לוחמי האיסוף והתצפיתניות והם יועדו לשרת בשלושת גדודי החיל הפיקודיים.

לפני ההתנתקות, תצפיתניות שרתו גם בתוך רצועת עזה. בהן סמל שרית שניאור, שנרצחה על ידי מחבל בנצרים ב-2003.[4]

ב-2009 השתנה שם החיל לחיל האיסוף הקרבי.

ב-2011 דווח כי במשך שנתיים התרכזו אצל נציב קבילות החיילים יצחק בריק, תלונות של תצפיתניות על מחסור בשעות שינה, שגרת תורנויות מתישה ושוחקת, אי מימוש חופשות, עיכובים בקבלת טיפול רפואי ואי מימוש המלצות רפואיות.[5]

ב-2011 התצפיתניות חולקו לשלושה גדודים: גדוד "שחף" בגזרת לבנון-סוריה, גדוד "ניצן" בגזרת יו"ש ובקעת הירדן וגדוד "נשר" בגזרת עזה וגבול מצרים.[5]

ב-2013 בעקבות התקדמות טכנולוגית, התאפשרה הפעלת מערכות תצפית ומכ"ם משולבות שהביאה להגדרת המקצוע הצבאי החדש הקרוי בקרית איסוף יבשתית.[2]

ב-2020 עבר התפקיד תחת חיל הגנת הגבולות.

ב-2023 תצפיתניות משולבות בחמישה גדודי איסוף קרבי הפרוסים בכל הארץ: יחידת "שחף" (869) בגבול לבנון, גדוד "עיט" (595) ברמת הגולן וגבול סוריה, יחידת "ניצן" (636) באיו"ש ובקעת הירדן, יחידת "נשר" (414) בגבול רצועת עזה וגבול מצרים וגדוד "איתם" בגבול ירדן וגבול מצרים.[2]

בתחילת 2023 דווח כי יותר מ-50 חיילות נשלחו לבתי כלא צבאיים כי סירבו לשרת כתצפיתניות. עוד דווח כי תצפיתניות העידו על מצוקה, ניסיונות התאבדות, מחסור במזון וענישה מחמירה.[6][5][7]

תצפיתניות במתקפת הפתע על ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני המתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרפיטי בקריית המלאכה בתל אביב המותח ביקורת על ההתעלמות מאזהרות התצפיתניות טרם מתקפת ה-7 באוקטובר.
כתובת הוֹדָיָה של תצפיתניות חמ"ל כיסופים למציליהן ב-7 באוקטובר
ערך מורחב – אזהרות התצפיתניות (2023)

עד לפני מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, נתפס תפקידן בצה"ל לעיתים כנחות מבחינה מודיעינית.[8][9][10] יש הסבורים כי נתונים ותובנות מודיעיניות שהופקו ע"י התצפיתניות לא קיבלו את המשקל וההתייחסות המתאימה. מעדויות שהצטברו, התצפיתניות התריעו מספר רב של פעמים אך המפקדים לא התייחסו לכך כאל מתקפה בסדר גודל כפי שאכן עמדה להתרחש.[9][10][11] בנוסף, הקונספציה של צה"ל הייתה כי קיימים אמצעים לאיתור ומניעת חדירות של מחבלים דרך הגדר והחיילות מוגנות, כך שתצפיתניות הוצבו בחלק מהעמדות הקרובות לגבול ישראל–רצועת עזה, ללא נשק או מיגון.[12] בשבועות ובחודשים שלפני מתקפת הפתע הצטברו עדויות רבות לכך שמשהו חריג ומדאיג מאוד מתרחש על גבול רצועת עזה. התצפיתניות דיווחו כי הן ראו שיירות טנדרים, אימונים, תרגול השתלטות על טנק, ופיצוץ מטענים קרוב מאוד לגדר.[13]

במהלך מתקפת הפתע[עריכת קוד מקור | עריכה]

צה"ל הציב לאורך קו הגבול שורה של מצלמות מעקב שחוברו למרכז בקרה ושליטה שבו פעלו התצפיתניות. עם תחילת המתקפה ירו מחבלי החמאס במצלמות בטילים נגד טנקים, כבשו את בסיס התצפיתניות במוצב נחל עוז והחזיקו בו במשך שבע שעות, עד לשחרורו בידי סיירת צנחנים.[14][15] מספר תצפיתניות ננעלו בחמ"ל והמשיכו כל העת לתפעל את האירוע.[16]

14 תצפיתניות ובקריות איסוף יבשתי מגדוד 414 נרצחו במוצב נחל עוז ב-7 באוקטובר. שתיים נפצעו, ניצלו וחזרו לספר על המאורעות.[11].[14]

מתוך 7 החטופות, הצליחו צה"ל והשב"כ לשחרר, לאחר שלושה שבועות, במבצע ראשית האור, את אורי מגידיש, אחת התצפיתניות שנחטפה.[17] נועה מרציאנו, אחת מהתצפיתניות שנחטפו, נרצחה בשבי.[18] לפי הידוע לישראל נכון לסוף נובמבר 2023 חטופות בידי חמאס 5 תצפיתניות.[19][20] שתי תצפיתניות שנחשבו כנעדרות זוהו לאחר כחודש כנרצחות: רוני אשל[21] וים גלס.[22]

לאחר המתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המתקפה על ישראל נשמעו טענות כי התצפיתניות סבלו מיחס מזלזל, בין היתר בשל מיקום תפקיד התצפיתנית בשרשרת הכוחות בצה"ל ומגדרן[10]. נטען כי אם היו מקשיבים לתצפיתניות היה נמנע אסון.[20] מעט התצפיתניות שנותרו בחיים נדרשו תוך שלושה ימים לחזור לתפקידן באיום של נפקדות ו-10 שנות מאסר.[20] חודש אחרי הטבח, נחנך חמ"ל התצפיתניות החדש של גזרת נחל עוז במחנה רעים.[23][24] אך, למרות ההתחייבות של צה"ל לשנות את תנאי המיגון וההגנה על התצפיתניות כגון לצייד אותן בנשקים, חשף הכתב הצבאי כי למרות הטבח תצפיתניות בחמ"ל עזה לא יקבלו נשק[25].

סיקור מיוחד בתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתונאית קרן נויבך הקדישה בתוכנית סדר יום (תוכנית רדיו) ראיון לכל אחד ואחת מהורי התצפיתניות שנרצחו בשבעה באוקטובר. זאת לאחר שראיינה לראשונה את אמה של ים גלס. ים הייתה בין האחרונות שגופתן זוהתה, יחד עם רוני אשל. מדבריה של קרן נויבך בנושא: "הריאיון הזה הרעיד את עולמי. הבנתי שאני רוצה ולא פחות מכך צריכה, לדבר עם כל מי שאפשר על הסיפור הזה. על מה שקרה באותו יום במוצב נחל עוז. וזה מה שעשינו בחודשים האחרונים. עברנו משפחה אחר משפחה. וראיינו אותם בתוכנית #סדריום" . כך נחשפנו לעולמן של התצפיתניות נכון לאותו היום, אך לא רק. תצפיתניות והוריהן מוצאים אוזן קשבת ומדווחים על הנעשה בעניין שירות התצפיתניות לאחר ה-7 באוקטובר[26].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיטב, בקר/ית איסוף יבשתית שח"ם (בקא"סית), באתר mitgaisim.idf.il
  2. ^ 1 2 3 4 5 מה זה אומר להיות תצפיתנית או בקא"סית?, באתר צה"ל, 7 באפריל 2022
  3. ^ 1 2 3 מאיה ליבני, תפקיד התצפיתנית: האם הסטיגמות באמת נכונות?, באתר www.idftweets.co.il, ‏25 באוגוסט 2019
  4. ^ אמיר בוחבוט‏, סיפורה של התצפיתנית שנרצחה, ושזכרונה עדיין חי, באתר וואלה!‏, 24 באפריל 2012
  5. ^ 1 2 3 אחיקם משה דוד, מחאת התצפיתניות: "התפקיד הפך לסיוט", באתר nrg‏, 5 ביוני 2011
  6. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, עשרות חיילות שמסרבות לשרת כתצפיתניות נשלחו למעצר: "מפעילים עלינו לחץ ואיומים", באתר הארץ, 25 בינואר 2023
  7. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, מאות נאלצות לשרת בתפקיד שצה"ל מתקשה לאייש - רבות מהן מעדיפות להיכלא, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2022
  8. ^ בת-חן אפשטיין אליאס, מרב סבר, "הבסיס הפך מהבית השני שלי לבית קברות": התצפיתניות מגבול עזה פותחות את הלב, באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
  9. ^ 1 2 אלי אשכנזי‏, הורי התצפיתניות מנחל עוז: "הן הכירו את השטח הכי טוב, אבל אמרו להן - 'אתן המודיעין הכי נחות'", באתר וואלה!‏, 3 בנובמבר 2023
  10. ^ 1 2 3 נטע סרוסי, ‏מוכשרות, חדות ומקצועיות: למה לא הקשיבו לתצפיתניות, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2023
  11. ^ 1 2 אתר כאן, זמן אמת 7 | התצפיתניות שראו ודיווחו הכול, באתר כאן 11, ‏25.10.23
  12. ^ נטעלי שם טוב, חמישה שבועות בלעדיהם: הקהילות שנמחקו והשאלות שנותרו פתוחות, באתר חדשות 13, 10 בנובמבר 2023
  13. ^ חדשות הבוקר, ‏"דיברו על זה שעומד לקרות משהו, כתבתי הכל במחשב והעברתי הלאה. לא יודעת מה קרה עם זה", באתר ‏מאקו‏, 26 באוקטובר 2023
  14. ^ 1 2 לי נעים, ‏"אם לא תשלחו כוחות – נמות": עדויות התצפיתניות שנותרו לספר על רגעי האימה, באתר ‏מאקו‏, 10 באוקטובר 2023
  15. ^ עידן אבני, 20 תצפיתניות נעלמו מבסיס נחל עוז, ההורים לא מקבלים תשובות, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2023
  16. ^ חזקי ברוך, מיכל הרצוג במפגש עם תצפיתניות: "תודה מכל הלב - על התפקוד יוצא הדופן", באתר ערוץ 7, 6 בנובמבר 2023
  17. ^ מערכת ישראל היום, אמה של אורי מגידיש שחולצה על ידי צה"ל מעזה: "מודים לכולם, ומתפללים לחזרת שאר החטופים", באתר ישראל היום, 31 באוקטובר 2023
  18. ^ אוהדת מכבי ת"א נועה מרציאנו ז"ל נרצחה בשבי, באתר ONE‏, 14 בנובמבר 2023
  19. ^ יעל צ'כנובר, המשפחה של לירי, שנחטפה לעזה: "הציגו אותה כמו שלל", באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
  20. ^ 1 2 3 אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, "מי שיגיד שאי אפשר היה לדעת - משקר": התצפיתניות ראו את חמאס נערך לטבח, אך דבר לא נעשה, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2023
  21. ^ ירון דורון, "כשלתי כאבא": סמל רוני אשל הובאה למנוחות, באתר ישראל היום, 12 בנובמבר 2023
  22. ^ מאיר תורג'מן, התצפיתנית סמ"ר ים גלס נפלה בבסיס נחל עוז: "קיווינו לנס שלא קרה", באתר ynet, 5 בנובמבר 2023
  23. ^ חמ"ל תצפיתניות נחל עוז נפתח במיקום חדש: "נמשיך להילחם לזכר חברותינו", באתר ‏מאקו‏, 6 בנובמבר 2023
  24. ^ קורין אלבז-אלוש, התצפיתניות חזרו לחמ"ל שבו נהרגו חברותיהן: "באנו לטרוף - בשבילן", באתר ynet, 7 בנובמבר 2023
  25. ^ איתי בלומנטל קרן נויבך, למרות הטבח - תצפיתניות סמוך לגבול עזה לא יקבלו נשק, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 בינואר 2024
  26. ^ כרמלה מנשה קרן נויבך, מפקד האוגדה להורי התצפיתניות: "שילחמו כתף אל כתף עם הלוחמים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 בפברואר 2024
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תצפיתנית&oldid=38534275"