תעלת קוש טפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תעלת קוש טפה
מידע כללי
סוג תעלת מים עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ג'וזג'אן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אפגניסטן עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
אורך 285 ק"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 36°55′00″N 68°04′00″E / 36.9166°N 68.0666°E / 36.9166; 68.0666
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תעלת קוִֹש טפּה (פרסית: کانال قوش تپه, אוזבקית: Qoʻshtepa kanali) היא תעלה שנבנית בצפון אפגניסטן כדי להסיט מים מהאמו דריה.[1] אורך התעלה הראשית צפוי להיות 285 ק"מ והיוזמה הכוללת שואפת להפוך 550,000 דונם של מדבר לאדמות חקלאיות פוריות.[2]

ממשלת הטליבאן הפכה את התעלה לפרויקט בראש סדר העדיפויות והבנייה החלה בתחילת 2022.[1] תמונות שסופקו על ידי Planet Labs מראות כי מאפריל 2022 עד פברואר 2023, נחפרו יותר מ-100 ק"מ של תעלה בקצב מסחרר.[2] יש מומחים ומהנדסים שהביעו ספקנות לגבי הפרויקט, באשר להאם לממשלת הטליבאן יש את הידע להשלים ביעילות את התעלה וכי מימון הפרויקט יהיה קשה.

משטר השימוש במים באמו דריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משטר רשמי לחלוקת מי אמו דריה בין ארבע הרפובליקות לשעבר של ברית המועצות של קירגיזסטן, טג'יקיסטן, טורקמניסטן ואוזבקיסטן נעשה בתקופה הסובייטית. בהיותם פנימיים לברית המועצות, הסכמים אלה לא שיקפו את האינטרסים של אפגניסטן.[3]

החל משנת 2022, אמנות בינלאומיות הוצבו במקום הסכמים אלה. עם זאת, אפגניסטן עדיין לא הייתה צד לאמנה אזורית או בינלאומית על שימוש במי נהרות חוצי גבולות. לפיכך, לא היו נוהלי יישוב סכסוכים שנקבעו מראש כדי לתת מענה לדאגות האחרות של מדינות אגן אמו דריה.

ממשלת הטליבאן טענה כי למדינה יש זכות (גנרית) להשתמש במימי האמו דריה, ללא קשר לקיום הסכם רשמי.[4]

תגובה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוזבקיסטן, המדינה העיקרית במורד הנהר שעלולה להיות מושפעת, הביעה דאגה כי לתעלה תהיה השפעה שלילית על החקלאות שלה.[5] ב-2023 קיימו גורמים אוזבקיים שיחות עם הטליבאן בנושא, אם כי לא הושגו הסכמות רשמיות.

דאגות סביבתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה מומחים לאיכות הסביבה העלו חשש שהתעלה תחמיר את מצב ימת אראל על ידי הסטת מים נוספים מהאמו דריה.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תעלת קוש טפה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Uzbekistan pursues dialogue with Afghanistan on fraught canal project". Eurasianet. 24 במרץ 2023. נבדק ב-26 במרץ 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 "The Taliban are digging an enormous canal". The Economist. 16 בפברואר 2023. נבדק ב-26 במרץ 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Kamil, Ikramuddin (2021). "Afghanistan, the Amu Darya Basin and Regional Treaties". Chinese Journal of Environmental Law. 5: 37–62. doi:10.1163/24686042-12340063. נבדק ב-18 במאי 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Qooyash, Habib Rahman (19 בפברואר 2023). "Mujahid: Afghanistan Has Right to Use Amu River Water". TOLOnews. נבדק ב-18 במאי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Safarov, Ilyos (10 בפברואר 2023). ""Толибон"ни Ўзбекистон учун фожиали канални қуришдан тўхтатиб бўладими? — экспертлар билан суҳбат" (באוזבקית). Kun. נבדק ב-26 במרץ 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Duffy, Seamus (19 באפריל 2023). "What Afghanistan's Qosh Tepa Canal Means for Central Asia". The Diplomat. נבדק ב-18 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)