תסביך מדונה
בספרות הפסיכואנליטית, תסביך מדונה-זונה (באנגלית:"Madonna–whore complex") זה השם שנתן זיגמונד פרויד לחוסר היכולת להמשיך להיות עם עוררות מינית בתוך מערכת יחסים מחויבת ואוהבת.[1] פרויד קרא לתסביך אימפוטנציה נפשית,[2] תסביך פסיכולוגי שאומרים שהוא מתפתח אצל גברים שרואים בנשים מדונות קדושות או זונות טמאות ומושפלות. גברים עם מורכבות זו חושקים בפרטנר מיני שהושפל (זונה) בעוד שהם לא יכולים לרצות את בן הזוג המכובד (מדונה).[3] פרויד כתב, "כשגברים כאלה אוהבים אין להם תשוקה, וכשלגברים כאלה יש תשוקה הם לא יכולים לאהוב."[4] הפסיכולוגית הקלינית אוה הרטמן כתבה ב-2009 כי התסביך "עדיין שכיח מאוד בקרב המטופלים של היום".[3]
מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרויד טען שתסביך ה"קדושה (מדונה)-זונה" נגרם מפיצול בין זרם החיבה והמיני בתשוקה הגברית. חרדה אדיפלית וחרדת סירוס אוסרות על חיבה כלפי אובייקטים שאליהם נמשכים מינית, וחווה אותם כגילוי עריות. תחום האהבה אצל אנשים בנוי על הערצה לאישה הנחווית כאם מופנמת (פנימית). גילוי של משיכה מינית כלפי המדונה הקדושה נחווה כבר חולני ומאיים. על מנת למזער את החרדה, הגבר מחלק נשים לשתי קבוצות דיכוטומיות: נשים שהוא יכול להעריץ ונשים שהוא מוצא מושכות מינית. בעוד שהגבר אוהב נשים בקטגוריה הראשונה, הוא מתעב ומפחית מערכה של הקבוצה השנייה. הפסיכואנליטיקאי ריצ'רד טוץ' מציע שפרויד הציע לפחות הסבר חלופי אחד לתסביך המדונה-זונה. לפי עמדתו, תיאוריה זו מבוססת לא על חרדת סירוס מבוססת אדיפלית אלא על שנאתו העיקרית של הגבר לנשים, מגורה על ידי תחושתו של הילד, שגרמו לו לחוות תסכול בלתי נסבל ו/או פגיעה נרקיסיסטית בידי אמו. על פי תיאוריה זו, בבגרותו מבקש הנער שהפך לגבר לנקום את ההתעללות הללו באמצעות התקפות סדיסטיות על נשים העומדות בפני האם.
גבר כזה יחזר לרוב אחרי מישהי בעלת תכונות אימהיות, בתקווה לספק צורך באינטימיות אימהית שלא נענה בילדות, אלא שהרגשות המודחקים מהקשר הקודם יחזרו וימנעו סיפוק מיני במערכת היחסים החדשה. תיאוריה אחרת טוענת שתסביך מדונה-זונה נובע מהקשר חברתי, מהתיאורים לכאורה של נשים כמדונות או כזונות במיתולוגיה ובתאולוגיה היהודית והנוצרית, ולא בהכרח מלקויות התפתחותיות של גברים בודדים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Kaplan, Helen Singer (1988). "Intimacy disorders and sexual panic states". Journal of Sex & Marital Therapy. 14 (1): 3–12. doi:10.1080/00926238808403902. PMID 3398061.
- ^ W. M. Bernstein, A Basic Theory of Neuropsychoanalysis (2011) p. 106
- ^ 1 2 Hartmann, Uwe (2009). "Sigmund Freud and His Impact on Our Understanding of Male Sexual Dysfunction". The Journal of Sexual Medicine. 6 (8): 2332–2339. doi:10.1111/j.1743-6109.2009.01332.x. PMID 19493285.
- ^ Freud, Sigmund (1912). "Über die allgemeinste Erniedrigung des Liebeslebens" [The most prevalent form of degradation in erotic life]. Jahrbuch für Psychoanalytische und Psychopathologische Forschungen. 4: 40–50.