תנועת הרוח הקדושה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תנועת הרוח הקדושה היה ארגון מורדים אוגנדי בראשות אליס אומה, מדיום אשר טענה כי היא מודרכת בעזרת הרוח לקוונה. אליס, אוגנדית ממוצא אצ'ולי, טענה כי באוגוסט 1986 לקוונה הדריכה אותה להקים את הארגון. באופן רשמי קיימת הבחנה בין תנועת הרוח הקדושה שהיא הזרוע הפוליטית של ארגונה של אליס ו"הכוח הנייד של הרוח הקדושה" שהוא הזרוע הצבאית - אך למעשה אין הבדלה ביניהם.

בנובמבר 1986, לאחר שאספה סביבה קבוצת מאמינים, שכנעה אליס את הצבא הדמוקרטי של אזרחי אוגנדה להעביר חלק מחייליו תחת פיקודה. בנובמבר ודצמבר 1986, גברה התנועה על כוחות צבא ההתנגדות העממי בשני ניצחונות לא צפויים. הניצחונות הללו הרחיבו את התמיכה בתנועה בשבט האצ'ולי בפרט ובשבטים צפוניים בכלל ומשכו לתנועה מצטרפים חדשים. התנועה הייתה ידועה בכך שאיננה פוגעת ומתעללת בחייליה (בניגוד לממשלה ולארגוני המורדים האחרים) ועובדה זו הקנתה לה תמיכה ציבורית.

תנועת הרוח הקדושה נלחמה כמו כל צבא - באמצעות כיבוש שטח ושליטה עליו וניהול קרבות - אך היו לה מספר תחומי פעילות אשר נתפסו כחריגים. "שליטים" רוחניים שולבו בכל יחידה. חברי התנועה נדרשו לשפוך שמן מבורך על חיילים במטרה למנוע מכדורים לפגוע בחייל (אם נפשו טהורה). אבנים בורכו כך שהם יתפוצצו כרימונים וחיילים צעדו לקרב בתצורה המזכירה צלב, תוך שירת תפילה. למרות שהיו לתנועה הפסדים קשים, בייחוד כאשר הארגון תקף חיילים המצוידים במקלעים, חלק מהשיטות בהן השתמשה הוכחו כיעילות.

יחסי הידידות אשר שררו בין הצבא הדמוקרטי של אזרחי אוגנדה וארגון הרוח הקדושה לא שרדו לאורך זמן. בתחילת 1987, ניסה הצבא הדמוקרטי לכבוש את בסיס האספקה האזרחי של הארגון. חרף הסכסוכים עם שאר ארגוני המורדים, התנועה החלה במהלך צבאי נרחב באוגוסט 1987 שמטרתו הסופית הייתה כיבוש הבירה קמפלה והקמת "גן-עדן עלי אדמות", לדברי אליס אומה.

בנובמבר 1987, כוחותיו של הארגון התקדמו לאזורים בהם לא הייתה לו תמיכה והשפעה. לאחר סדרת הפסדים, התנועה הובסה באופן סופי במהלך קרב אשר בו השתמשו כוחות צבא ההתנגדות בנשק ארטילרי כבד. הקרב התרחש ביער המרוחק כ-70 ק"מ צפונית לקמפלה.

לאחר התפרקות התנועה, מספר קבוצות ששרדו ממנה ניסו לשמר את מטרתה. רוב הקבוצות הללו הפכו לקבוצות שודדים, אך התפרקו לאחר שרבים מחבריהן פרשו או הובסו בידי הממשלה או ארגוני מורדים אחרים. למרות זאת, אחת מן הקבוצות הללו הפכה לצבא ההתנגדות של האל אשר פועלת עד היום באזור אצ'ולילנד.