תל ביידר
תל ביידר (בערבית: تل بيدر) הוא אתר ארכאולוגי במחוז אל-חסכה בסוריה קרוב לגבול הטורקי. באתר שכנה עיר עתיקה בשם נאבאדה (Nabada).
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נאבאדה יושבה לראשונה בתקופה השושלתית הקדומה במסופוטמיה (אנ') בערך ב-2600 לפנה"ס. ב-2500 לפנה"ס לערך, התפתחה באתר עיר-מדינה בגודל בינוני. באותה עת היא הפכה לבירת פרובינציה של ממלכת נגר שמרכזה שכן בתל ברק. לאחר שאזור ג'זירה נכבש על ידי האימפריה האכדית, נאבאדה הפכה להיות מוצב מרוחק של האימפריה. בעקבות כך העיר ניטשה ואוכלסה מחדש על ידי החורים ב-1400 לפנה"ס לערך. היא יושבה מחדש גם בתקופה הנאו-אשורית ובתקופה ההלניסטית.
ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרכזו של התל משתרע על שטח של כ-250 דונם. בתקופות המאוחרות יותר החורית והנאו אשורית, האתר השתרע על שטח של 500 דונם. בראש התל נמצאו שרידים של התיישבות הלניסטית.
האתר נחפר במשך 16 עונות חפירה החל משנת 1992 על ידי משלחת משותפת סורית-אירופאית. החלק האירופי של המשלחת מקורו ב-European Centre for Upper Mesopotamian Studies. המשלחת הסורית הייתה של מחלקת העתיקות והמוזיאונים של סוריה (Directorate-General of Antiquities and Museums) המשלחת נוהלה על ידי מארק לבו (Marc Lebeau) ואנטואן סולימאן (Antoine Suleiman).[1] בנוסף בחלק מהזמן השתתפה בחפירות גם משלחת של המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו.
הממצאים באתר כללו אדריכלות כלי חרס. הממצא המיוחד היה 250 לוחות בכתב יתדות ושברי לוחות שתוארכו לתקופה שקמה לתקופתו של סרגון מאכד. הלוחות עוסקים בעיקר בנושאי חקלאות, אבל אפשרו גם לעשות סינכרוניזציה עם הממצאים בתל ברק. השפה בה נכתבו הלוחות היא אכדית, והשמות שצוינו היו שמיים. הממצאים כללו גם מספר חותמות חרס. הממצאים שנמצאו בתל מוצגים במוזיאון דיר א-זור.[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Marc Lebeau and Antoine Suleiman, Report on the Twelfth Season of Excavations at Tell Beydar (2004).
- ^ Bonatz, Dominik; Kühne, Hartmut; Mahmoud, As'ad (1998). Rivers and steppes. Cultural heritage and environment of the Syrian Jezireh. Catalogue to the Museum of Deir ez-Zor. Damascus: Ministry of Culture.
