תיירות אופניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסע אופניים מסוג משלחת בקורדיירה דל פיינה
חופשות טיולי אופניים נתמכות, כמו רכיבת האופניים הוויקטוריאני הגדולה בת תשעת הימים באוסטרליה, יכולות למשוך אלפי רוכבים

תיירות אופניים מתייחסת לטיולי אופניים עצמאיים המשמשים לצורך הנאה, שוטטות, וחוויה, במקום ספורט, נסיעה לעבודה או פעילות גופנית. טיולי אופניים יכולים לנוע בין טיולים של יום בודד לנסיעות ממושכות של שבועות או חודשים, ואפילו שנים. סיורים עשויים להיות מתוכננים על ידי המשתתף או מאורגנים על ידי עסק תיירות, מועדון או ארגון אופנים מקומי, או ארגון צדקה כמיזם לגיוס כספים. יש להבדיל בין תיירות אופניים שמבוצעת לרוב בכבישים ובדרכי אפר סלולות, לבין תרמילאות אופנים שמבוצעת לרוב בשטח ונחשבת אתגרית יותר.

מסעות מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיולי אופניים יכולים להיות לכל מרחק ולמשך זמנים משתנים. התייר הצרפתי ז'אק סיראט מספר בהרצאותיו כיצד חש גאווה שרכב סביב לעולם במשך חמש שנים – עד שפגש באוסטרלי שכבר היה על הכביש 27 שנים.[1] הרוכב הגרמני, וולטר סטול, איבד את ביתו והתגורר בחבל הסודטים לאחר מלחמת העולם השנייה, התיישב בבריטניה ויצא מאסקס ב-25 בינואר 1959, לרכוב סביב העולם. הוא רכב דרך 159 מדינות ב-18 שנים, ונמנע רק מאלה עם גבולות אטומים.[2] בשנת 1974, הוא רכב דרך ניגריה, דאהומי, וולטה עילית, גאנה, לאונה, חוף השנהב, ליבריה וגינאה.[3] הוא נשדד 231 פעמים, הרס שש זוגות אופניים וחמישה זוגות נוספים נגנבו.[4]

קיימים מי שמנסים מסעות ארוכים בפרקי זמן קצרים במיוחד. שיא הקפת העולם הנוכחית באופניים הוא 78 ימים 14 שעות, ו-40 דקות מאת מארק בומונט.

סוגי טיולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופני תיור מתוצרת fahrradmanufaktur עם תיקים קדמיים מתוצרת Ortlieb ואחוריים מתוצרת Vaude, במהלך מסע אופניים בשווייץ.
שלישיית רוכבי אופניים עם שקיים בסיור בסלובניה.
אופני טיולים עמוסים, עם כידון מעוקל, גלגלי 700c, סבלים ותיקי צד.

המרחקים בתיירות אופניים משתנים במידה ניכרת. בהתאם לכושר, מהירות הרכיבה, ומספר העצירות, הרוכב עובר בדרך כלל בין 50–150 קילומטרים ליום. סיור קצר שאורך מספר ימים עשוי לארוך בסביבות 200 קילומטרים, וסיור ארוך עשוי לחצות מדינה או לעבור מספר מדינות. ישנם סוגים רבים ושונים של טיולי אופניים:

  • טיול קל משקל – מכונה באופן לא רשמי "סיור בכרטיס אשראי", בו הרוכב נושא מינימום ציוד והרבה כסף. הלינה היא באכסניות נוער, בתי מלון, פנסיון או צימרים. הרוכב קונה אוכל בבתי קפה, מסעדות או שווקים.
  • סיור קל במיוחד (אולטראלייט) – שונה מסיורים בכרטיס אשראי בכך שהרוכב הוא עצמאי אך נושא רק את הדברים החיוניים בלבד וללא מותרות.
  • סיור במטען מלא – ידועים גם בתור טיולים "בתמיכה עצמית", בהם נושא הרוכב את כל מה שהוא צריך, כולל אוכל, ציוד בישול ואוהל לקמפינג. יש רוכבי אופניים שממזערים את העומס שלהם, נושאים רק אספקה בסיסית, מזון ומקלט Bivouac או אוהל קל משקל.
  • סיור משלחת – טיול ארוך, שמבוצע לעיתים קרובות דרך מדינות מתפתחות או אזורים מרוחקים. האופניים עמוסים במזון, חלפים, כלים וציוד מחנאות כך שהנוסע עצמאי במידה רבה.
  • בייקפאקינג (תרמילאות אופניים) – מכונה גם רכיבת שטח, בה רוכבי אופניים נוסעים על פני מגוון משטחים וטופוגרפיה במסלול בודד, עם זוג אופניים בודד. ההתמקדות היא בחופש הנסיעה ויעילותה, על פני נוחות רכיבה. רוכבי אופניים מאמצים לעיתים קרובות גישת קמפינג קלה במיוחד ונושאים ציוד מינימלי.
  • סיור נתמך – רוכבי אופניים נתמכים על ידי כלי רכב, הנושא את רוב הציוד. טיול מסוג זה יכול להיות מאורגן באופן עצמאי על ידי קבוצות של רוכבי אופניים, או חברות נופש מסחריות. חברות אלה מוכרות מקומות בסיורים מודרכים, כולל לינה שהוזמנה, העברות מזוודות, תכנון מסלול ולעיתים קרובות ארוחות והשכרת אופניים.
  • סיורי יום – טיולים אלו משתנות מאוד בגודל הקבוצה, באורך, במטרה ובשיטות התמיכה. הם עשויים לכלול רוכבי אופניים בודדים, רכיבות קבוצתיות או רכיבות מאורגנות גדולות עם מאות עד אלפי רוכבים. אורכם יכול לנוע בין קילומטרים ספורים לרכיבות של 100 ק"מ או יותר. מטרתם יכולה לנוע בין רכיבה לשם הנאה או כושר, ועד לגיוס כספים לארגון צדקה.

אופני תיור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופני שכיבה עם מטען מלא
נגרר דו גלגלי

טיולי אופניים שנמשכים למשך של יותר מטיול יום עשויים לדרוש אופניים המסוגלים לשאת משקל כבד. אף על פי שניתן להשתמש בסוגים רבים של אופניים, אופני תיור (מכונים גם אופני טיולים או אופני טורינג) בנויות במיוחד לשאת עומסים כבדים, לצורך רכיבה נוחה יותר למרחקים ארוכים. אופניים טיפוסיים יהיו בעלי בסיס גלגלים ארוך יחסית שמאפשר יציבות, ויגיעו עם אביזרים נוספים כדוגמת סבלים קדמיים ואחוריים לתיקים, תושבות נוספות לבקבוקי מים, מגני בוץ מעל לגלגלים הקדמי והאחורי, מגוון רחב יותר של הילוכים כדי לאפשר התמודדות טובה עם המשקל המוגבר, וצמיגי כביש או שטח רחבים יותר כדי לספק יותר נוחות בדרכי עפר.[5]

מסלולי טיול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינות רבות מציעות מסלולי אופניים מובנים אשר יכולים להכיל מסלולים שלמים מופרדים או לחלופין שילוט והכוונה בכבישים קטנים. לרוב מסלולים אלה יהיו בנוים סביב נקודות עניין במדינה. קיימים גם מסלולים שמאפשרים חציה של כמה ארצות, כאשר באיחוד האירופי יש מספר מסלולים שמאפשרים את חצייתו לאורכו ולרוחבו. רוכבים אחרים יטיילו באופן עצמאי על כבישים קטנים ללא תלות במסלולים מובנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תיירות אופניים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sirat, Jacques (2005), Cyclo-nomade, Éditions du Touergue, France
  2. ^ Stolle, Walter (1978), The World Beneath My Bicycle Wheels, Pelham, London
  3. ^ Woodland, Les (1976), Cycle Racing and Touring, Pelham, UK
  4. ^ People, USA, 17 January 1977
  5. ^ Barry, Michael (2005). "What Makes a Good Touring Bike – Mike Barry's Herse "Camping"". Vintage Bicycle Quarterly. 3 (3): 8. נבדק ב-2013-02-02.