תותח מתנייע M-50

תותח M-50
	תותח מתנייע M-50 ביד לשריון, לטרון
מידע כללי
סוג	תותח מתנייע
מדינה מייצרת	ישראל
שנת ייצור	פותח ב-1965
מערכה מרכזית	מלחמת ההתשה, מלחמת יום כיפור
מידע טכני
משקל	34 טון
צוות	8 חיילים
מערכות נשק
קליבר	155 מ"מ
סוגי תחמיש	פגז נפיץ, עשן, תאורה, כרוזים, מצרר וחצים (פלאשט)
משקל פגז	45 ק"ג
קצב אש	3 פגזים לדקה
טווח מקסימלי	22.8 ק"מ

M-50 הוא תותח מתנייע ישראלי המבוסס על תובת טנק שרמן. ה-M-50 פותח על ידי חיל החימוש בשנות ה-60 בעקבות המחסור בתותחים מתנייעים. התומ"ת נכנס לשירות בשנת 1967 והשתתף במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים.

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-M-50 פותח בצה"ל בעקבות המחסור בתותחים מתנייעים. עד אז נבנה חיל התותחנים הישראלי בעיקר על בסיס תותחים נייחים הנגררים על ידי משאיות, אולם עם התפתחות חיל השריון כחיל היבשה העיקרי וכחלק מלקחי מלחמת סיני, נוצר הצורך במערך תותחים מתנייעים שיוכל להתקדם בעקבותיו.

ה-M-50 פותח על ידי חיל החימוש בשנות ה-60. הוא מבוסס על תובת טנק שרמן, עליה הוצב תותח 155 מ"מ מודל 50 (Obusier de 155 mm Modèle 50) מתוצרת צרפת, אשר היה בשימוש בצה"ל. תובת השרמן נחתכה כדי להתאים לתותח. התותח המותקן באחורי הכלי חייב הזזת המנוע לקדמת התובה.

ברשות צה"ל היו כ-150 תותחים מסוג זה.

שירות מבצעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-M-50 נכנס לשירות ב-1967 וסוללות M-50 השתתפו בירי על בתי הזיקוק בסואץ (מבצע אבוקה) באותה שנה. ה-M-50 שירת בחיל התותחנים במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים בכל החזיתות. ה-M-50 הוצא משימוש בצה"ל בשנת 1983.

ה-M-50 היווה את עמוד השדרה של חיל התותחנים הישראלי בשנות ה-70 עד כניסתם לשירות של התותחים המתנייעים האמריקאים המתקדמים, כדוגמת ה-M-109 ("רוכב").