תומאס גבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תומאס גבע
תומאס גבע, 2019
תומאס גבע, 2019
לידה 27 באוקטובר 1929 (בן 94)
שצ'צ'ין, גרמניה רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.thomasgeve.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תומאס גבע (27 באוקטובר 1929)[1] הוא מהנדס יהודי, סופר וניצול שואה ממוצא גרמני.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבע נולד בשצ'צ'ין וחי בילדותו בביטום, לפני שעבר לברלין עם אמו ב-1939.[2] בשנות מלחמת העולם השנייה והשואה עבד כמה חודשים כקברן בבית הקברות היהודי בווייסנזה.[3] ביוני 1943 גורש לאושוויץ עם אמו, שנספתה במחנה.[4] הוא נשאר באושוויץ עד פינויו בינואר 1945, שרד את צעדת המוות, מחנה הריכוז גרוס-רוזן ומחנה הריכוז בוכנוואלד, בו שוחרר באפריל 1945. עם שחרורו היה חלש מכדי לעזוב, ולכן נותר במחנה ותיעד את החיים במקום ב-82 רישומים.[2] אחרי המלחמה נסע גבע למחנה לניצולי שואה יתומים בשווייץ, ועם איתור אביו, התאחד עמו באנגליה. בשנת 1950 עלה לישראל והתיישב בחיפה.

חוויותיו של גבע מסופרות בשני ספרים ובשני סרטים דוקומנטריים.[5] ספרו הראשון, "נעורים בכבלים", בו תיאר את שנות המלחמה, יצא לאור באנגלית ותורגם לשש שפות, בהן עברית.[6] ספרו השני, בו סיפר על חוויותיו לאחר המלחמה, יצא לאור בגרמנית. ציוריו פורסמו בנפרד והיוו מקור לסרט תיעודי בצרפתית. הוא מרצה על השואה בבתי ספר בגרמניה ובמדינות אחרות.[3]

סרטים דוקומנטריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • W Rosing, "Thomas Geve - Nichts als das Leben", 1997, 36 minutes.
  • ECPAD, "Il n'y a pas d'enfants ici : Dessins d'un enfant survivant des camps de concentration", 2009, 75 min.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Geve, Thomas (1958), Youth in Chains, Jerusalem: Rubin Mass, p. 220; Geve, Thomas (1987), Guns & Barbed Wire: A Child Survives the Holocaust, Chicago: Academy Chicago Publishers, p. 220.
  • Geve, Thomas (1997), Es gibt hier keine Kinder - There are no children here; Zeichnungen eines kindliches Historikers - Drawings of a Child Historian (German - English - Hebrew), Göttingen: Wallstein Verlag, p. 151.
  • Geve, Thomas (2000), Aufbrüche. Weiterleben nach Auschwitz, Südverlag Geve, Thomas (2000), Aufbrüche. Weiterleben nach Auschwitz, Südverlag, p. 193.
  • Es gibt hier keine Kinder. Auschwitz, Groß-Rosen, Buchenwald. Zeichnungen eines kindlichen Historikers. Hrsg. von Volkhard Knigge (deutsch, engl., hebr.) Göttingen 1996, ISBN 978-3-89244-220-2

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ - תומאס גבע באתר יד ושם - כאב השחרור בראי האמנות
  2. ^ 1 2 "Wollheim Memorial". Wollheim-memorial.de. 1945-04-11. נבדק ב-2012-07-14.
  3. ^ 1 2 Konrad-Adenauer-Stiftung (2012-07-09). "Kindheit in der Hölle, Veranstaltungsbeiträge, Publikationen, Bildungswerk Freiburg, Konrad-Adenauer-Stiftung". Kas.de. נבדק ב-2012-07-14.(הקישור אינו פעיל)
  4. ^ "BBC: The survivor who brought the Holocaust to life". bbc.com. 2015-01-27. נבדק ב-2015-12-14.
  5. ^ "Wilhem Roesing DVDS". Roesingfilm.de. נבדק ב-2012-07-14.
  6. ^ נעורים בכבלים, בהוצאת יד ושם, 2003
ערך זה הוא קצרמר בנושא השואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.