שרקייה (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרקייה
בימוי עמי ליבנה
הופק בידי אייל שיראי- גולדן סינמה, אלי מאירוביץ'- אי.זי. פילמס, איתי תמיר - לילה סרטים
תסריט גיא עפרן
עריכה זוהר סלע עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה אסיף צחר
צילום בועז יהונתן יעקב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קופרודוקציה ישראלית-גרמנית-צרפתית
הקרנת בכורה פברואר 2012 (פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין)
שפת הסרט עברית, ערבית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שַׁרְקִייה הוא סרט קולנוע מאת ובבימויו של עמי ליבנה. הסרט יצא לאקרנים בשנת 2013.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאמל נאג'ר מתגורר בכפר בלתי מוכר הממוקם לצד הכביש שבין באר שבע לדימונה ועובד כמאבטח בתחנה המרכזית של באר שבע.

את הכפר מנהל אחיו חאלד, אשר עובד לפרנסתו בעבודות בניין ונשוי לנאדיה שמתכוננת ללימודים באוניברסיטה.

באחד הימים, חוזר קאמל מהעבודה ומגלה שעל דלת אחד הצריפים בכפר הודבק צו הריסה. הדבר מכניס למתח רב את כל המשפחה. חאלד מפסיק לעבוד, נשאר בכפר על מנת לשמור ולהיות מוכן לכוחות הפינוי העתידים להופיע. קאמל מנסה להסדיר את העניין במשרדי הרשויות אך ללא המסמכים המתאימים כל שמוצע לו הוא לקבל פיצוי ולפנות את האדמה. קאמל יודע שגורל הכפר מצוי בידיו, הוא מחליט לקחת סיכון ולעשות מעשה.

אודות ההפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו המקורי של התסריט היה "תחנה מרכזית", החלפת השם ל"שרקייה" הגיע בעקבות רוח השרקייה שהגיחה בבוקר יום הצילומים האחרון והעניקה לסרט אפקט רוח טבעי וגם את שמו.

הסרט צולם במשך 12 יום ולאחר עריכת ראף קאט צולמו עוד יומיים השלמות.

תהליך הליהוק נמשך תקופה של כשנתיים וכלל חיפוש נרחב אחר שחקנים בדואים לא מקצועיים עד אשר אותרו עדנן אבו ואדי (שמגלם את קאמל), ועדנן אבו מוחרב (שמגלם את חאלד).

הסרט צולם בתחנה המרכזית בבאר שבע ולצורך סצנת המטען קיימה הנהלת התחנה תרגיל ביטחוני. בפזורת תל ערד הוקם במיוחד לצורך הצילומים כפר בדואי לא מוכר וסצנת הריסתו מופיעה בסרט.

היוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מפיקים שותפים: דיטייל פילם - פביאן גסימה, הניג קאם
  • עריכת פסקול: אלכס קלוד
  • קרנות: קרן הקולנוע הישראלי, קרן גן (צרפת), קרן המבורג (גרמניה), קרן ישראל אחרת

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדנן אבו ואדי, עדנן אבו מוחרב, מאיסה עבד אלהאדי, אלי מנשה, סבטלנה דמידוב, אנטון אוסטרובסקי-קלין, יוסף אבו עמר, עמית רוזנברג, ג'וש שגיא, ליאון נונין, עמר זיאדנה ותמר רוזנבלט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]