שרון רשב"ם פרופ

שרון רשב"ם פרופ
לידה	25 בפברואר 1967 (בת 57); גבעת חיים איחוד, ישראל
מקום לימודים	מכון אבני
	אתר האינטרנט הרשמי של שרון רשב"ם פרופ https://www.sharon-prop.com/

שרון רשב״ם פרופ (נולדה ב-25 בפברואר 1967) היא אמנית ישראלית, זוכת פרס הצטיינות מכון אבני לשנת 1993^[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרון רשב"ם פרופ נולדה וגדלה בקיבוץ גבעת חיים איחוד. כשהייתה בת 12 נסעה עם הוריה לשליחות בפורט אליזבת, דרום אפריקה. שם נחשפה לראשונה לאפרטהייד, מה שהשפיע על מוטיבים ביצירה האמנותית שלה. בגיל 18 עזבה את הקיבוץ. לאחר סיום שירותה הצבאי בחיל המודיעין ביחידה המסונפת ל8200, למדה עיצוב גרפי ואמנות במכון אבני. היא סיימה את לימודיה בהצטיינות. בשנת 1999 החלה בלימודי ציור בשמן בסדנא לאומני הקיבוצים בתל אביב ולאחר מכן בסדנא לאומנות ברחובות.

בשנת 2005 החלה להתמחות אצל האמן ידיד רובין. לטענתה העבודה לצידו נתנה לה את המרחב הנחוץ לחיפוש והרהור פנימי ולגיבוש טביעת האצבע הייחודית לה בתחום^[2].

בשנת 2018 הוציאה את ספרה הראשון, הזמן שכח^[3], ספר אמנות ושירה המוקדש לחוויית אנושיות בתחומי האהבה, יחסים בין אנשים, בין הורים לילדים, זיכרונות ילדות, החשש להתבגר ועוד. הספר מכיל שירים ועבודות אמנות של רשב"ם פרופ מ-15 שנות יצירה שלה וכולל עבודות של הצלמים יגאל פרדו ואבי אמסלם^[4].

בשנת 2022 ראה אור ספרה השני, אישה ותיקה. הספר במתכונת של אלבום אמנותי מוקדש לסבים שלה, דב ודבורה רשב״ם, ממייסדי גבעת חיים. בספר חושפת דבורה, במונולוגים הכתובים בגוף ראשון, את חייה לאחר שהתאלמנה מבעלה דב.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתה של רשב"ם פרופ היא מצאצאי שמעון בן מאיר, נכדו של הרב והפרשן רש"י. מתגוררת במושב גאליה^[5].

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשב"ם פרופ יוצרת עבודות המתמקדות בביטויים של המציאות, נופי ארץ ישראל, הגוף האנושי ועוד. היא מתמקדת לעיתים קרובות בקצוות מעגל החיים: ילדות וזקנה.

היא עובדת כמעט באופן מוחלט מול תצלומים ישנים כמקור ליצירה. תצלומי ילדות אישיים שלה, תצלומים מתוך מגזינים ועיתונות ועוד. היצירה שלה מושפעת מילדותה בקיבוץ ומחוויות שונות שעברה במהלך חייה^[1].

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

2023 - מטא מתה, הגלריה העירונית לאמנות רחובות. אוצרת: טל קובו. התערוכה מציגה עבודות העוסקות במערכת היחסים בין סבתא לנכדה, כולל מערכת היחסים בין השתיים לאחר מות הסבתא. דמות הסבתא הייתה משמעותית מאוד עבור רשב"ם פרופ בשנות ילדותה בקיבוץ. הסבתא סיפקה לה מסגרת ותחושה של בית במרחב. היא מוצגת בתערוכה דרך פעולה של היזכרות והנכחה: באמצעות הפעולה האמנותית- בוידאו ארט וביצירה פלסטית וכתובה משחזרת רשב"ם פרופ רגעים מחיי הסבתא^[6].

2019 - טופוגרפיה של ילדות, גלריה גבעת חיים איחוד.

2018 - מסמנת גבולות, בית האמנים תל אביב. אוצרים: ורה פלפול ואריה ברקוביץ. בתערוכה שילוב של תקופות חיים שונות: ציורי נוף לצד סצנות ילדות שנלקחו מגלויות משפחתיות ישנות, וביניהן, לראשונה היא חשפה סדרת דיוקנאות של ילדים אפריקאים^[2].

2017 - לסובב את הראש לקיר, בית האמנים תל אביב.

2016 - לגעגוע אין שפה, בית האמנים ע"ש זריצקי, תל אביב.

2016 - When I am little again, אקדמיית ינוש קורצ'אק, מינכן, גרמניה.

2014 - אהבה כחולה, בית יד לבנים רחובות.

2013 - אנטיטבע, משכן אמני הרצליה.

2012 - סימני דרך, גלריה שטרן תל אביב.

2011 - ילדה, של מי את? גלריה הקצה נהריה.

2011 - מה שאת לא מספרת, בית האומנים ראשון לציון.

2011 - לסובב את הראש לקיר, גלריה ציאורים קיבוץ אורים.

2010 - ילדה כללית, הגלריה בקיבוץ נען.

2010 - תכף אשוב, תיאטרון ירושלים.

2007 - נופים צרובים, בית העיתונאים על שם סוקולוב.