שרה (שרית) הלמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרה הלמן
שרה הלמן בכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית הישראלית פברואר 2020
שרה הלמן בכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית הישראלית פברואר 2020
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שרה (שרית) הלמן[1] (נולדה ב-12 בפברואר 1952) היא פרופסור חבר בדימוס במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כמו כן, שהתה במעמד של פרופסור אורח, במרכז ללימודים אירופאיים במכון למחקרים פוליטיים (SiencesPo) בפריז שבצרפת ובאוניברסיטת נורת'ווסטרן באילינוי שבארצות הברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרה (שרית) הלמן נולדה וגדלה בקורדובה, ארגנטינה. אמה, נטליה, הייתה בעלת חנות לבגדי ילדים ואביה, ארנסטו, היה ביוכימאי בהשכלתו ורוקח בעיסוקו. שני הוריה היו ילידי ארגנטינה, שהוריהם היגרו לארגנטינה ממזרח אירופה. חוץ ממנה, היו במשפחה עוד שתי אחיות ואח אחד. בנערותה למדה הלמן בבית ספר יהודי, שבו התנהלו הלימודים בשפה העברית. בשנת 1970, לאחר שסיימה את לימודיה התיכוניים, הגיעה הלמן לשנת לימודים ב"מכון למדריכי חוץ לארץ" בירושלים, ועם תום ההכשרה שנמשכה כשנה, חזרה לארגנטינה. עם חזרתה לארגנטינה עבדה שנתיים בתנועת נוער ציונית, והתחילה ללמוד סוציולוגיה באוניברסיטת בלגראנו (אוניברסיטה פרטית) בבואנוס איירס, אך לא הספיקה לסיים שם את התואר. בשנת 1973 הגיעה פעם שנייה לישראל כעולה חדשה, ושהתה בקיבוץ בחן. ב-1974 החלה את לימודיה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית ועברה להתגורר בירושלים.

למדה לתואר ראשון, שני ושלישי בסוציולוגיה באוניברסיטה העברית. בשנים 1975–1977 למדה לתואר ראשון. בשנים 1978–1984 למדה לתואר שני. את עבודת המ.א. שעסקה בתנועות מילנאריות (תנועות המאמינות כי מתקרבת אחרית הימים) באי ג'אווה באינדונזיה במאה התשע-עשרה, כתבה בהנחיית פרופ' ראובן כהנא.[2] בשנים 1986–1994 למדה לתואר שלישי. את עבודת הדוקטור, שעסקה בסירוב לשרת בצבא במלחמת לבנון הראשונה, כתבה בהדרכתו של פרופ' ברוך קימרלינג.[3] במקביל ללימודיה עבדה באוניברסיטה כעוזרת הוראה וכעוזרת מחקר במחלקה לסוציולוגיה ובבית הספר לחינוך.

עם סיום לימודיה התמנתה למרצה במחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (שהפכה מאוחר יותר למחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה). בשנת 2018 התמנתה לפרופ' חבר. בשנת 2021 פרשה לגמלאות.

במהלך השנים הדריכה הלמן בעבודות גמר ובעבודות דוקטור כ-25 סטודנטים לתואר שני, וכ-10 סטודנטים לתואר שלישי.

מתגוררת כיום בבאר שבע.

מחקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלמן מתמקדת במחקרה בסוציולוגיה פוליטית. היא עוסקת בסוציולוגיה של אזרחות, בסוציולוגיה של תנועות חברתיות ובסוציולוגיה של המדינה. חלק ממחקריה מתמקדים באופן שבו משטרי אזרחות מכוננים זהויות אשר מגויסות, מאותגרות ומנוסחות מחדש על ידי תנועות חברתיות. גישה זו הנחתה את מחקריה על הסרבנות לשרת בצבא ובמלחמה, תנועות מחאה של נשים נגד המלחמה ותנועות דתיות-אתניות, וכן בשינוי דפוסי המחאה של תנועות השלום בישראל, ממחאה המונית, למחאת עדות, וידוי וזיכרון.

הלמן עוסקת גם בשינויים שמתחוללים בזכויות החברתיות של האזרחות או בשינויים במדינת הרווחה. מחקריה בתחום זה מתמקדים במקומם של רעיונות בתהליכי שינוי מוסדי, ובאופן שבו רעיונות ופרקטיקות נאו-ליברליות מנסחים מחדש את היחסים בין האזרחים למדינה. במסגרת זו בחנה את הייבוא לישראל של תוכניות "מרווחה לעבודה" (workfare programs) כחלק מהמפנה הנאו-ליברלי והשלכותיו על הזכויות החברתיות של האזרחות. כמו כן היא עמדה על האופן שבו תוכניות אלו שואפות לפתח בקרב המובטלים והמובטלות את ה"עצמי היזמי".

כיום עוסקת במחקר (עם פרופ' דני פילק וד"ר רמי אדוט) בנושא של צמיחת מעמדות ביניים חדשים, תוך התמקדות ביחסים בין ניעות חברתית (ניידות חברתית) לבין ניעות מרחבית.

פרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר בעריכתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחר ממאמריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלמן פרסמה כ-35 מאמרים ופרקים בספרים. להלן מבחר מהם:

  • יוליה שבצ'נקו ושרה הלמן, מחאה אנטי-נאו-ליברלית ותוצאות נאו-ליברליות: ניכוס ותרגום "מחאת האוהלים" על ידי ועדת טרכטנברג, סוציולוגיה ישראלית, כרך 19, 1, 2017, עמ' 145–168. https://www.jstor.org/stable/26389647?seq=1#metadata_info_tab_contents
  • שרה הלמן, כיצד קופאיות, מנקות ועובדות סיעוד הפכו ליזמות: סדנאות מרווחה לעבודה וכינון העצמי הנאו-ליברלי, סוציולוגיה ישראלית, כרך 15, 2, 2014, עמ' 312–335. https://www.jstor.org/stable/26234125
  • שרה הלמן, הגמשה וחסימה: על מצבה של האזרחות בישראל בעידן הגלובליזציה, בתוך: חנה הרצוג, טל כוכבי, שמשון צלניקר (עורכים), דורות, מרחבים, זהויות: מבטים עכשוויים על חברה ותרבות בישראל (לשמואל נח אייזנשטדט בהגיעו לגבורות), שער שני, בין הגלובלי ללוקלי: מהלכים במרחב ובזמן, מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 125–150.
  • Helman, S. and Maron, A., (2019) "Episodes of Translation and Network Resilience: Lessons from Israel’s Attempted Institutionalization of Workfare", Journal of Social Policy 48,1: 63-82
  • Helman, S., "Turning Welfare Reliant Women into Entrepreneurs Employment Readiness Workshops and the Constitution of the Entrepreneurial Self in Israel", Social Politics, 26,1, 2019. https://doi.org/10.1093/sp/jxy020
  • Helman, S., "The rise, demise, and rebirth of a workfare programme in Israel", Journal of International and Comparative Social Policy, 2021, 37: 1, 62–75
  • Helman, S. (2021), "The making of a work ready individual: the political economy of time in a workfare program", Critical Sociology, 47,3: 407-424

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אתר האינטרנט הרשמי של שרית הלמן (דף אישי) באתר אקדמיה (באנגלית)
  • אתר האינטרנט הרשמי של בחברת האדם/ אנתרופולוגיה בישראל ובעולם - דברים שנשא אורי רם בכנס לכבוד פרישתה לגמלאות של פרופ' שרית הלמן, 24 בנובמבר 2021

שרה הלמן, "תנועות חברתיות והמשוואה ההפוכה שבין פיקוח אזרחי על הצבא לבין פיקוח על הצבאיות" (הרצאה במסגרת יום עיון באוניברסיטה הפתוחה בנושא מיליטריזציה ופיקוח על הצבא), סרטון באתר יוטיוב, 4.09.2011

שרית הלמן, "חיילות בצבא: תבניות משתנות של אזרחות ומגדר - מאימהות לאזרח בוגר עובד", הרצאה במסגרת יום עיון באוניברסיטת בר-אילן על ספרן של עדנה לומסקי-פדר ואורנה ששון-לוי ב-22 בנובמבר 2017, סרטון באתר יוטיוב, 4.01.2018

אירוע לרגל יציאתה לגמלאות של פרופ' שרית הלמן (באוניברסיטת בן-גוריון בנגב), סרטון באתר יוטיוב, 28.12.2021

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הלמן קרויה במקור שרה, אבל עם הגעתה לישראל החלה להשתמש בשם שרית. יש לשים לב, כי עד היום בחלק מפרסומיה והרצאותיה היא קרויה שרה הלמן, ובחלק אחר, שרית הלמן.
  2. ^ Sara Helman, Millenarian Movements in Java in the Nineteenth Century, Jerusalem: The Hebrew University, Department of Sociology and Social Anthropology (M.A. thesis), 1984
  3. ^ שרית הלמן, הסירוב לשרת בצבא כניסיון להגדרה מחודשת של האזרחות (בהדרכת ברוך קימרלינג), ירושלים: האוניברסיטה העברית, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה חברתית, 1993