שרה שלום

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרה שלום
Sara Shalom
שרה שלום, סופרת ותסריטאית
שרה שלום, סופרת ותסריטאית
לידה 8 ביולי 1950 (בת 73)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלית
עיסוק תסריטאית, סופרת, משוררת, ואמנית רב תחומית
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת בר-אילן ולסלי קולג'
שפות היצירה עברית
תחום כתיבה לילדים, לנוער ולמבוגרים
יצירות בולטות סדרת: הטלוויזיה פרפר נחמד, הספרים: חגואל, אין גלים בים סלוניקי
תקופת הפעילות מ-1966
בן זוג יצחק שלום
צאצאים שתי בנות ובן ושמונה נכדים ונכדות
http://sarashalom.co.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שרה שלום (נולדה ב-8 ביולי 1950 בתל אביב) היא תסריטאית, סופרת, משוררת, ואמנית רב תחומית.[1] יצירותיה ראו אור בספרים, בתקליטורים, בקלטות אודיו ווידאו, במשחקי מחשב, בתוכניות טלוויזיה, בסרט ובעבודות אמנות בין תחומית. כיוצרת היא מכוונת את כישוריה למען הקהילה, למען אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ומגזרים שונים. בעבודתה במט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) פיתחה, כתבה וערכה תוכניות רבות עבור אוכלוסיות אלו. היא הייתה התסריטאית היחידה במספר תוכניות של סדרת הטלוויזיה "פרפר נחמד"[2] המקורית.

שרה שלום היא דור שני לשואה ואחד הנושאים הבולטים ביצירתה הוא הנצחת זכר השואה, נספיה ושורדיה גם מהפן האשכנזי של אמה (מפולין) וגם מהפן הספרדי של אביה (סלוניקי יוון).

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרה שלום למדה בתיכון עירוני א' בתל אביב עד שנת 1968 בהמשך החלה ללמוד ספרות באוניברסיטת תל אביב. לימודיה נקטעו עם לידת בנה השני, היא פנתה ללימודי רוח וחברה באוניברסיטה הפתוחה, וסיימה תואר ראשון בהצטיינות. לאחר הולדת הבת השלישית והיציאה המחודשת אל שוק העבודה עברה הכשרה בנחיית קבוצות בבית ברל, ורכזי חינוך מבוגרים במסגרת מחלקת החינוך של אוניברסיטת ת"א. כמו כן, למדה שלום לתואר שני בחינוך בלסלי קולג' במגמת שילוב אמנויות בתוכניות לימודים. בנוסף לכך למדה נושאים אמנותיים מגוונים כמו תסריטאות בהנחיית הבמאית ציפי טרופה באוניברסיטה הפתוחה. דרמטורגיה, בהנחיית אורי אגוז במאית, מחזאית ותסריטאית ממקימי איגוד במאי התיאטרון הישראלי, וחברת הוועד המנהל של ארגון השחקנים בישראל (שח"ם). שלום למדה, בסדנת מחול יצירתי "גילה" בהנחיית הכוריאוגראפית גלית ליס[3] ובחממת אופיר למדה בקורס "אנשים יוצרים אמנות", בהנחיית האמנית שולי בריסקין.[4]

עם צאתה לגמלאות למדה שרה כתיבה עיתונאית בהנחיית העורכת שוש ברקאי והשתתפה במערכת עיתון הגמלאים של הרצליה "כיוון חדש". היציאה לגמלאות אפשרה לשרה להתפנות אל מה שהיא קוראת "שפת הלב", לימודי תרבות הלאדינו ושפת הלאדינו במרכז לחקר הלאדינו באוניברסיטת בר-אילן. לימודים שתרמו רבות לכתיבת סיפורים ושירים נוסטלגיים בעברית מתובלת בלדינו ולפרסומם באתר שלה וכן בספר שכתבה "אין גלים בים סלוניקי"[5].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירותיה ראו אור בספרים, בתקליטורים, בקלטות אודיאו ווידאו, במשחקי מחשב, בתוכניות טלוויזיה, בסרט ובעבודות אמנות בין תחומית. כיוצרת היא מכוונת את כישוריה למען הקהילה, למען אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ומגזרים שונים. בעבודתה במט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) פיתחה תוכניות לימודים, כתבה וערכה תוכניות רבות עבור אוכלוסיות אלו ועבור מערכת החינוך. בנוסף עסקה בהנחיית כותבים בנושאים של הקניית השפה והלשון, הבנת הנקרא, עידוד קריאה וכתיבה יצירתית, הקניית עברית כשפה שנייה, ועוד.

שלום היא חברה באקו"ם – אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים. כמן כן, חברה בתל"י – תמלוגים ליוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל.

פרפר נחמד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום הייתה התסריטאית היחידה במספר תוכניות של סדרת הטלוויזיה "פרפר נחמד"[2] המקורית. הסדרה היא תוכנית של הטלוויזיה החינוכית הישראלית לילדים בגיל הגן. הסדרה דנה, באמצעות שיח בין מנחים לבובות, בדילמות וסוגיות שונות מעולמם של הילדים, וכן בתכנים חינוכיים כגון פרקים המוקדשים לחגי ישראל. הפקת התוכנית לטלוויזיה החינוכית החלה בינואר 1981, והפרק הראשון שודר ב־31 במרץ 1982. פרקי התוכנית שודרו פעמים רבות בשידורים חוזרים. הסדרה נמצאת כמעט בכל בית בישראל על גבי תקליטורים ובערוץ יוטיוב גם בשנת 2020 בישראל ומחוצה לה.

עבודה במט"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1986–2006 כעשרים שנה עבדה במט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) ופיתחה תוכניות לימודים מגוונות.

תוכניות לילדי עולים מרוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום הייתה חלק מצוות הפיתוח של התוכנית "הכל חדש"[6], הקניית עברית כשפה שנייה לילדים עולים חדשים שהעברית אינה שפת האם שלהם. התוכנית פותחה עם העלייה הגדולה מרוסיה בשנות התשעים, במהלך פיתוח התכנית כתבה שני ספרים.

תוכניות לילדים מהמגזר הערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1990–2004 פיתחה, ערכה, כתבה, הנחתה כותבים ועמדה בקשר עם מורים מהמגזר הערבי בתוכניות "עברית זה כיף".[7] במסגרת התוכנית שרה שלום כתבה עשר חוברות לתלמיד וכן חוברות למורה. התוכנית "עברית זה כיף" נועדה להקניית השפה לילדי המגזר הערבי, ולקרובם אל השפה והתרבות של האוכלוסייה היהודית. עבודתה נעשתה תוך שיתוף פעולה הדוק עם המפקח על לימודי העברית כשפה שנייה במגזר הערבי ועם מורים ומורות מבתי ספר ערביים. לאור הצלחת התוכנית הוחלט להרחיבה מכיתות ב'–ו', ולהמשיכה בחטיבות הביניים, בשם "עברית זה כיף למתקדמים".[8] במסגרת התכנית לחטיבות הביניים שרה פיתחה, כתבה, הנחתה כותבים וערכה ארבעה ספרים לתלמיד וחוברות עזר למורה. כתוספת לחומרי הלימוד היא תסרטה דיאלוגים לקלטות שמע "עברית זה כיף", המלוות את התוכנית ומעשירות אותה בהקניית הבנת הנשמע, במיומנויות שפה מדוברת וכן כללה קטעים מתוכנית הטלוויזיה החינוכית "בלי סודות", ושילובם בתוכנית "עברית זה כיף". עקב דרישת בתי הספר במגזר הערבי פיתחה שרה שלום תוכניות לקריאת העשרה שכללו את: 

  • "לקרוא בכיף" סידרה בת 80 ספרונים[6] לילדים בכיתות ב'–ו'. הסדרה בנויה ברמות קריאה ותוכן מדורגות, לפי גילאי הקוראים ומושאי התעניינותם, ומאוירת בסגנונות איור מגוונים.
  • גיליונות "כיף" לתלמידי חטיבות הביניים, במתכונת של מגזין, שבהם מידע מגוון המעודד קריאה, מקרב את הקוראים אל עולם כתבי העת, ומרחיב שפה וידע כללי.

תוכניות לילדי המגזר החרדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרה שלום פיתחה וכתבה מספר חוברות במסגרת התוכנית "אשכולית"[9][10] להקניית לשון ושפה לילדים שעברית היא שפת האם שלהם. ניסיונה בתוכנית זו תרם להסבת החומר ולהתאמתו להקניית לשון ושפה במגזר החרדי. במסגרת התוכנית ששמה "רימון"[11] נכתבו חוברות, בהן עסקה שרה בהנחיית כותבים מהמגזר החרדי ובעריכה.

תוכניות מתואמות ללומדים ברמות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללומדים ברמות שונות, דוברי עברית כשפת אם, כתבה שרה מספר תוכניות לפיתוח מיומנויות קריאה והבנת הנקרא. במסגרת התכנית "צעד צעד" היא כתבה סדרת סיפורים לכיתות הנמוכות בבית הספר היסודי, שבה כל סיפור מעובד ומדורג לשלוש רמות, לשם הנגשה אל תלמידים ברמות שונות.

במסגרת התוכנית "מובן מאליו" (שח"ק, שיפור חיזוק הקריאה), שרה שלום כתבה סדרת חוברות המיועדת לבני נוער המתקשים בקריאה שבה התכנים מתאימים לבני נוער. שפת הכתיבה, ואוצר המילים נועדה לעידוד קריאה. אחת החוברות נקראה "על כלבים ואנשים" שמופיעה בספריה הלאומית.[12]

תוכנית לבעלי פיגור שכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסיונה הרב בפיתוח וכתיבה עבור קהלי יעד בעלי צרכים מיוחדים גרם לשרה שלום ליזום בהתנדבות את פיתוח התכנית "סיפור בשבילכם" עבור מבוגרים בעלי פיגור קל ובינוני. התכנית כוללת סיפורים ששרה כתבה במיוחד עבור אנשים אלו לאחר הכרות איתם ולמידת צורכיהם מאנשי מקצוע. הסיפורים הוקראו להם על ידה בספריה העירונית בהרצליה, ועודדו אותם לקריאה, להאזנה, לשיחה, ויותר מכל לשילובם בקהילה. לאחר הצלחת הפיילוט פיתחה שרה דפי עבודה שמלווים את הסיפורים ונועדו לחיזוק הבנת הנשמע, הבנת הנקרא, הבנת הקשר בין איור לתמונה, כתיבה, הבעה בעל פה, שילוב בקהילה ועוד, וכן דף פעילויות נלוות למטפל, כלי עבודה להעברת הסיפורים ולפעילויות נוספות. הפיילוט לדפי עבודה אלו נעשו בהנחייתה בהתנדבות. התוכנית כולה הוצגה על ידי שרה שלום וזכתה להתעניינות רבה, בכינוס הארצי הרביעי בנושא "הטיפול באדם עם פיגור שכלי" שנערך על ידי מדינת ישראל, משרד הרווחה, האגף לטיפול באדם המפגר. במלון דויד אינטרקונטיננטל תל אביב מאי 2005.

עבודה עם פרופסור שלמה הרמתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום עבדה עם פרופסור שלמה הרמתי ותרמה מניסיונה לפיתוח הסדרה "שלום קריאה" שפותחה על ידו בשיטת השכתוב הדידאקטי. מטרתה להקל על קוראים צעירים שמתחילים דרכם בקריאה ולעודדם באמצעות הקפדה על משפטים קצרים, בהירות טקסט ועימוד גרפי. הסדרה הוצאה לאור ב"מסדה" וב"מודן". עבור סידרה זו כתבה את ספריה "רוני קטשופ"[13] ו"חגואל"[14]. בספרה "חגואל" השתתפה בניסוי נוסף של בדיקת התאמת ניקוד חלקי בספר וכיצד הוא משפיע על רהיטות הקריאה של תלמידים בכיתות הנמוכות ועל הבנת הנקרא. סדרת ההמשך לגילאים גבוהים יותר נקראת "שעת קריאה" ועבורה כתבה שרה את הספרים "מה רע להיות סקרן", "ג'מבו" ו"לא יודע להפסיד בכבוד".

כתיבה עבור נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 במרס 2010 שרה שלום השתתפה וגם הנחתה את אירוע האמנות "אישה 10". תערוכה קבוצתית בתחומי יצירה ציור, פיסול, צילום, כתיבה יוצרת, אופנה ועוד. התערוכה ארחה רב שיח "בשביל זה היה שווה לשרוף את החזיות?" בהשתתפות אמנים אורחים.[15]

ביוני 2019 התפרסם הספר "כיס הסודות"[16] בו שרה שלום שתפה פעולה עם ורד כתר בכתיבת הספורים בספר המשותף שלהן. הספר נכתב כדי לתת מענה לדילמות אופייניות בחיי נשים מבוגרות המתוארות על ידי שרה שלום בחריזה קלילה והומוריסטית. בתקליטור המצורף לספר, הצעות לטיפול בכל דילמה בשיטה הוליסטית של ורד כתר שהיא מורה מומחית לתנועה, מודעות וצמיחה.

פיתוח חוגי יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכון לקידום נוער ליצירתיות ולמצוינות מיסודה של ד"ר אריקה לנדאו פיתחה שרה שלום חוגים עבור בני נוער בנושאי "חשיבה יצירתית" ו"כתיבה יצירתית - גם אני יכול", והדריכה בהם. במסגרת מתנס"ים וספריות ערכה סדנאות לקבוצות הורים וילדים בנושאים של "שילוב אמנויות בשילוב דורות", "יום המשפחה שלי", "בנות מצווה - אמהות ובנות" ועוד. כמו כן פיתחה והנחתה סדנאות לקבוצות מבוגרים בנושאים שונים, בהם כל מפגש החל ביצירה אישית שהיוותה טריגר להכנסת העיניים אל העולם הפנימי, ויציאה אל שיחה קבוצתית ושיתוף.[17]

התנדבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "זיכרון בסלון" שרה מספרת את הסיפור האישי של הוריה ושלה כדור שני לשואה, במפגשים למבוגרים, לבני נוער בחטיבת הביניים, בתיכון ולנוער "כנפיים של קרמבו". מפגשים הכוללים הצגת ציורים ועבודות אמנותיות.
  • כתיבת עמודי הנצחה באתר "דורות ההמשך ממוריאליין".[18]
  • שרה שלום עסקה בהתנדבות, בפיתוח תוכנית "סיפור בשבילכם" עבור מבוגרים בעלי פיגור בינוני וקל.
  • "ניצוצות - לעוף רחוק", מפגשים עם בני נוער בנושא "איך מפתחים הקשבה של אמן יוצר".[19]
  • "אור לדור", עריכת ספרי חיים של קשישים שנכתבו בשיתוף עם בני נוער.[20]
  • "בית פוסטר", ערוץ הסרטים של הרצליה.
  • "כיוון חדש", חברת מערכת וכותבת במגזין למען אוכלוסיית הקשישים בהרצליה.[21]

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים, תוכניות לימודים, טלוויזיה, רדיו, שירים ועבודות אמנות שהוצגו בתערוכות ובגלריות, בספרה "אין גלים בים סלוניקי", ובאנתולוגיות של הוצאות ספרים שונות.[22] שרה שלום היא דור שני לשואה ואחד הנושאים הבולטים ביצירתה הוא הנצחת השואה, נספיה ושורדיה גם מהפן האשכנזי של האם (מפולין) וגם מהפן הספרדי של האב (מסלוניקי יוון).

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהל היעד – ילדים, נוער ומבוגרים

  • "החבורה בעקבות השודד", הוצאת שוקן[23][24]
  • "מה רע להיות סקרן", הוצאת מסדה[25][26]
  • "ג'מבו", הוצאת מסדה[27][28]
  • "לא יודע להפסיד בכבוד", הוצאת מודן[29]
  • "חברי", הוצאת דוד רכגולד[30]
  • "רוני קטשופ", הוצאת מסדה מודן[13]
  • "חגואל", הוצאת מסדה מודן[14]
  • "על כלבים ואנשים", הוצאת מט"ח[12]
  • "מעבר לקיר: טכנולוגיה חומרים ותהליכים", הוצאת מט"ח[31]
  • "פלסטיק לפי הזמנה", הוצאת מט"ח[31]
  • "נא לשבת", הוצאת מט"ח[32]
  • "רימון", הוצאת מט"ח[11]
  • "אשכולית", הוצאת מט"ח[9][10]
  • ספרי "צעד צעד", הוצאת מט"ח
  • "מי יושב על העץ" הוצאת מט"ח[33]
  • "טכנולוגיה: סיפורי בדים: טכנולוגיה חומרים ותהליכים" הוצאת מט"ח[34]
  • "מילוני החדש", הוצאות מט"ח ודוד רכגולד,[35][36] עדכון המילון שרה שלום.
  • "לקרוא בכיף", הוצאת מט"ח[37]
  • "מציאות או חלום?", הוצאת מט"ח[38]
  • "הייתי ילד חדש", הוצאת מט"ח[39]
  • "למי אספר את הסודות שלי?", הוצאת מט"ח[40]
  • "מה זה שם בולט בים?", הוצאת מט"ח[41]
  • "איך הצלתי את כיפה אדומה?", הוצאת מט"ח[42]
  • "הצרצר קופץ! הצרצר קופץ!", הוצאת מט"ח[43]
  • "אין גלים בים סלוניקי" בהוצאת ספרי ניב[5][44][45]
  • ספר ותקליטור "כיס הסודות" בהוצאת ורד כתר[46]

סרטים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסריטאית בתוכנית של הטלוויזיה החינוכית (טח"י) "פרפר נחמד"[47]

יוצרת סרט על אמה "אם לא אני מי יחיה?!" חלינה חגואל שורדת שואה[48][49]

ראיונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • וידאו, "סופרים קוראים", מרכז הספר והספריות בישראל[50]
  • ערוץ 98, " רציתי לשאול"[51]
  • רדיו, בערוץ 11 כאן תרבות (כאן לאדינו) מ-2 באוגוסט 2019 ומ-3 ביולי 2020

ביקורת על יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרופסור שמואל רפאל[44] העומד בראש "המרכז לחקר תרבות הלאדינו באוניברסיטת בר-אילן"

שרה שלום כותבת, כפי שהאימהות שלנו הכינו אורז ושעועית. פשוט, נקי, בלי שום תבלין מיותר. היא מספרת בגוף ראשון סיפורים מהלב של הבית היהודי-הספרדי, דובר הלאדינו – הבית שעלה בלהבות הכבשן ונבנה מחדש על גגות תל – אביב. או ליתר דיוק גגות דרום תל אביב.

  • גרשון ברגסון,"ספרי קריאה לילדים" קטלוג מנומק ומפתחות (מספר 6–1992) משרד החינוך והתרבות המזכירות הפדגוגית, המדור לסיפרות ילדים, "החבורה בעקבות השודד" עמ' 22[52][53]
  • גרשון ברגסון, "מצא את הנושא" נושאים ייחודיים בספרות הילדים והנוער, קרן הספריות לילדי ישראל, "החבורה בעקבות השודד" עמ' 152[54][55]
  • ספרים חדשים בהוצאת שוקן עיתון "הארץ", 7.12.90[56]
  • יאיר ברק, "משוגע על ספרים", "משהו", גיליון 89, דצמבר 1991
  • נעמי גבעון, תופסים ראש בלשי, "הד הקריות", 1.2.91[57]
  • דליק ווליניץ, "החבורה, מקומית דווקא", צומת השרון, 8.3.91[58]
  • העיתון לילדים פילון מראיין את שרה שלום, "פילון" מס' 336 מיום, 15.2.91[59]

על הסדרה "לקרוא בכיף"

  • לאה איני, לילדים ולנוער, "הד החינוך", גיליון 9, מאי 1998[60]
  • טלי בן סירא, "הורים וילדים אתגר לקטנים" גיליון 112, מאי 1997
  • "לקרא בכיף", עיתון "את", מאי 97[61]
  • מארק רייך, "לקרוא בכיף", ידיעות חיפה, 18.4.97[62]
  • שרית פרקול, "להיות משפחה", גיליון דצמבר 1997
  • שרית פרקול, מעריב מוסף "סגנון ", מדור "חדר משפחה", מיום 26.3.97[63]

על הספר "חגואל"

  • שרית פרקול, גאוות יחידה, מעריב מוסף "סגנון"[64]
  • בזכות השם, צב"ש, "על המשמר" 21.3.95[65]

על "מה רע להיות סקרן"

  • בינה אופק, ספרים חדשים, "ידיעות אחרונות לילדים", 20.3.1991[66]
  • מרי רייזל, "מעריב " מוסף לספרות טחנת רוח", 27.7.90[67]

על "רוני קטשופ"

  • בינה אופק, ידיעות אחרונות לילדים, 10.6.1992[68]

על הסרט "אם לא אני מי יחיה – חלינה חגואל שורדת שואה"

  • ליהי לאופר, "המסע של חלינה", הדור השלישי "ידיעות השרון", 20.4.2012[69]
  • בילי בסרגליק, "אם לא אני", מקומון "קול הרצליה", מיום 20.4.2012[70]
  • יהודה אטלס, "שיר שאני אוהב" על ילדים ספרים ואנשים", שבועון 7 ימים, ידיעות אחרונות, 19.5.1989[71]
  • "כיס הסודות", מקומון "קול הרצליה", גיליון 784, מיום 12.3.2019[72]
  • נירית צוק, "היא הייתה מתחילה לספר, והדמעות היו זולגות", באתר עשר פלוס, מיום 4.4.2021[73]

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום נולדה ב־8 ביולי 1950 בתל אביב להורים ניצולי שואה. אמהּ מוורשה, פולין, ואביהּ מסלוניקי, יוון. שירתה בצבא בחיל המודיעין. נישאה ליצחק שלום במרץ 1970, ועברה להתגורר בהרצליה. לשרה וליצחק, שלושה ילדים: נירית צוק (מנכ"לית אתר עשר פלוס),[74][75] שי שלום, עו"ד חן כהן שלום[76] ושמונה נכדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרה שלום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שרה שלום, באתר ספרי ניב
  2. ^ 1 2 פרפר נחמד – טובים השניים מן האחד, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 21:45)
  3. ^ סדנאות גילה – תנועה ואמנות הבמה לנשים בגיל הבוגר, באתר "גלית ליס"
  4. ^ בשביל אופיר ב-Facebook Watch, נבדק ב-2021-01-04
  5. ^ 1 2 אין גלים בים סלוניקי / שרה שלום ; עריכה: הלנה מגר-טלמור | שלום, שרה מחבר (מגר טלמור, הלנה (עורך ) ) | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  6. ^ 1 2 לקרא בכיף / [כתיבה – שרה שלום | שלום, שרה (ישראל. משרד החינוך והתרבות. המרכז לתוכניות לימודים ) | הספרייה הלאומית], באתר www.nli.org.il
  7. ^ כותרים במטח ינואר 97.jpg, באתר Google Docs
  8. ^ שרה שלום, עברית זה כיף: למתקדמים, מטח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית), 1998. (בiw)
  9. ^ 1 2 אשכולית: תכנית בלשון ובהבנת הנקרא / [פיתוח וניהול הסדרה – עפרה רזאל | המרכז לטכנולוגיה חינוכית (ליפקין, שרה ) | הספרייה הלאומית], באתר www.nli.org.il
  10. ^ 1 2 שרה שלום, שמות גוף, CET מטח, 1989. (בiw)
  11. ^ 1 2 מרים קציר, רימון: במשפט אחד, CET מטח, 1993. (בiw)
  12. ^ 1 2 על כלבים ואנשים / פיתוח החוברת, כתיבה ועיבוד שרה שלום | שלום, שרה | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  13. ^ 1 2 שרה שלום, רוני קטשופ, באתר מודן הוצאה לאור
  14. ^ 1 2 חגואל, או, הסיפור על סוליקה היפה / שרה שלום ; איורים – הלה חבקין | שלום, שרה | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  15. ^ אתר טיולי, 'אישה עשר' | טיולי, באתר טיולי
  16. ^ "כיס הסודות", סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:49)
  17. ^ סדנאות, מפגשים, ואיך יוצרים קשר?, באתר שרה שלום
  18. ^ דף הבית, באתר דורות ההמשך
  19. ^ איך מפתחים הקשבה של אמן יוצר? – ניצוצות
  20. ^ עמותת אור לדור, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:57)
  21. ^ כיוון חדש – עיתון הגמלאים של הרצליה, באתר www.facebook.com
  22. ^ לילדים ולנוער, באתר שרה שלום
  23. ^ החבורה בעקבות השודד / שרה שלום | שלום, שרה | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  24. ^ החבורה בעקבות השודד – מאת שרה שלום – הוצאת שוקן – Schocken, באתר www.schocken.co.il
  25. ^ מה רע להיות סקרן? / שרה שלום ; [ציורים – מיכל ברגפרוינד | שלום, שרה | הספרייה הלאומית], באתר www.nli.org.il
  26. ^ אתר הוצאה לאור מודן, באתר www.modan.co.il
  27. ^ ג'מבו / שרה שלום ; איורים: דגנית שמי | שלום, שרה (שמי, דגנית ) | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  28. ^ ג'מבו – שרה שלום
  29. ^ לא יודע להפסיד בכבוד / שרה שלום ; [ציורים – ענת חנית | שלום, שרה | הספרייה הלאומית], באתר www.nli.org.il
  30. ^ חברי לכיתה ג – ספר לימוד בעברית, באתר דוד רכגולד
  31. ^ 1 2 נעמי געש, מעבר לקיר: טכנולוגיה חומרים ותהליכים, CET מטח, 1996. (בiw)
  32. ^ נעמי געש, טכנולוגיה: נא לשבת: טכנולוגיה חומרים ותהליכים, CET מטח, 1996. (בiw)
  33. ^ שרה שלום, מי יושב על העץ, CET מטח, 2000. (בiw)
  34. ^ טכנולוגיה: סיפורי בדים: טכנולוגיה חומרים ותהליכים, CET מטח, 1995. (בiw)
  35. ^ מלוני החדש: מלון ישראלי לילדים עברי-אנגלי / [עדכון המלון – שרה שלום ; ייעוץ דידקטי – נעמי לימור ; עריכה גרפית ואיורים – אודי טאוב | שלום, שרה | הספרייה הלאומית], באתר www.nli.org.il
  36. ^ מלוני החדש – מלון ישראלי לילדים – שרה פלס ושרה שלום
  37. ^ לקרא בכיף / [כתיבה – שרה שלום | שלום, שרה (ישראל. משרד החינוך והתרבות. המרכז לתוכניות לימודים ) | הספרייה הלאומית], באתר www.nli.org.il
  38. ^ שרה שלום, נירית צוקרברג, דני קרמן, מרכז לטכנולוגיה חינוכית (רמת אביב ישראל), מציאות או חלום?, מטח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1997. (בiw)
  39. ^ שרה שלום, נירית צוקרברג, ליאת בנימיני אריאל, מרכז לטכנולוגיה חינוכית (רמת אביב ישראל), הייתי "ילד חדש", מטח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1997. (בiw)
  40. ^ שרה שלום, יעל הר-לב, בריכה לחסד-גרומר, מרכז לטכנולוגיה חינוכית (רמת אביב ישראל), למי אספר את הסודות של?, מטח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1997. (בiw)
  41. ^ שרה שלום, אהוד טיוב, יוחנן לקיצביץ, מרכז לטכנולוגיה חינוכית (רמת אביב ישראל), מה זה שם בולט בים?, מטח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1997. (בiw)
  42. ^ שרה שלום, יעל הר-לב, פפי מרזל, מרכז לטכנולוגיה חינוכית (רמת אביב ישראל), אך הצלתי את כפה אדומה?, מטח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1997. (בiw)
  43. ^ שרה שלום, לאה צור, נורית צרפתי, מרכז לטכנולוגיה חינוכית (רמת אביב ישראל), הצרצר קופץ! הצרצר קופץ!, מטח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1997. (בiw)
  44. ^ 1 2 למבוגרים, באתר שרה שלום
  45. ^ אין גלים בים סלוניקי, באתר ספרי ניב
  46. ^ "כיס הסודות" – YouTube, באתר www.youtube.com
  47. ^ פרפר נחמד – טובים השניים מן האחד – YouTube, באתר www.youtube.com
  48. ^ Halina Haguel- holocaust survivor "If not me- who shall live?!" (Hebrew & English) – YouTube, www.youtube.com
  49. ^ Next Generation to Holocaust&Heroism-עמותת דורות ההמשך, באתר www.facebook.com
  50. ^ "סופרים קוראים" – שרה שלום – YouTube, באתר www.youtube.com
  51. ^ רציתי לשאול – שרה שלום מרואיינת ע"י רותי ויגיסר – YouTube, באתר www.youtube.com
  52. ^ ספרי קריאה לילדים קטלוג מנומק – גרשון ברגסון
  53. ^ ברגסון החבורה בעקבות השודד.jpg, באתר Google Docs
  54. ^ מצא את הנושא: נושאים יחודיים בספרות הילדים והנוער – גרשון ברגסון
  55. ^ גרשון ברגסון-מצא את הנושא-החבורה בעקבות השודד.jpg, באתר Google Docs
  56. ^ שוקן 7-12-90.jpg, באתר Google Docs
  57. ^ נעמי גבעון-תופסים ראש בלשי-הד הקריות-1-2-91.jpg, באתר Google Docs
  58. ^ דליק-צומת השרו8-3-91 .jpg, באתר Google Docs
  59. ^ פילון מראיין את שרה.jpg, באתר Google Docs
  60. ^ לאה איני.jpg, באתר Google Docs
  61. ^ לקרא בכייף עיתון את.jpg, באתר Google Docs
  62. ^ מארק רייך 18-4-97.jpg, באתר Google Docs
  63. ^ שרית פרקול מעריב סגנון 26-3-97.jpg, באתר Google Docs
  64. ^ שרית פרקול-גאוות יחידה-מעריב מוסף-סגנון.jpg, באתר Google Docs
  65. ^ בזכות השם-צבש-על המשמר- 21-3-95.jpg, באתר Google Docs
  66. ^ בינה אופק מה רע להיות סקרן.jpg, באתר Google Docs
  67. ^ תוצאות1 ל20 מ 38 עבור ⁨" שרה שלום"⁩ | חיפוש כתבות באוסף העיתונות של הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  68. ^ בינה אופק ידיעות לילדים.jpg, באתר Google Docs
  69. ^ המסע של חלינה – ליהי לאופר.jpg, באתר Google Docs
  70. ^ אם לא אני בסרגליק-1.jpg, באתר Google Docs
  71. ^ יהודה אטלס-1.jpg, באתר Google Docs
  72. ^ כיס הסודות.pdf, באתר Google Docs
  73. ^ נירית צוק, "היא הייתה מתחילה לספר, והדמעות היו זולגות", 4 באפריל 2021, באתר עשר פלוס
  74. ^ נירית צוק, ערוץ עשר פלוס https://www.eserplus.net/host/
  75. ^ ynet – נירית צוק, באתר ynet
  76. ^ בראש – סומך משרד עורכי דין, באתר www.barash-somech.co.il
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שרה_שלום&oldid=37828657"