שרה זלוור אורבך
 | |
| לידה |
1923  |
|---|---|
| פטירה |
2014 (בגיל 91 בערך) |
| מדינה |
ישראל |
  | |
שרה זלוור אורבך (9 במאי 1923 - 20 בנובמבר 2014) הייתה סופרת ישראלית שעסקה בעיקר בשואה ותקומה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורבך נולדה בלודז' שבפולין. אביה, יליד פיוטרקוב, ממשפחה מיוחסת לרב ממוהילב, עבד בבית מסחר גדול ובהנהלת חשבונות, אמה הייתה עקרת בית. אורבך גדלה בבית דתי. בשנות השואה נפטרו אביה ואחותה ממחלות בגטו לודז' ושאר בני המשפחה - אמה וארבעת אחיה נרצחו במחנות ההשמדה. שרה הוחזקה בתחילה באושוויץ, לאחר מכן עבדה בעבודות כפייה במחנה עבודה בעיירה מיטלשטיינה ובסוף המלחמה הועברה למחנה בגראפענאורט, שם שהתה עד ששוחרר על ידי הצבא הרוסי. היא הצטרפה לקיבוץ הכשרה שארגנה שרה שטרן בלודז', שם פגשה את בעלה, יצחק אורבך, ניצול שואה אף הוא. לאחר תקופת הכשרה באשבך עלתה לארץ במסגרת עליה ב' באוניית המעפילים לטרון שנתפסה על ידי הבריטים. שרה, ביחד עם כל נוסעי האנייה גורשו לקפריסין והגיעו לארץ רק לאחר 8 חודשים. היא ובעלה התיישבו בעיר תל אביב. יצחק נפטר בשנת 2002. לשרה זלוור אורבך 2 ילדים. אחד מנכדיה הוא הסטנדאפיסט הדתי יאיר אורבך.
זלוור אורבך עסקה בספריה בעיקר בסיפורים ותיאורים אוטוביוגרפיים מילדותה טרום השואה, מחוויותיה וחוויות מקורביה בימי השואה ובהתמודדות בשנות התקומה שלאחריה. נחשבת לאחת מכותבות האוטוביוגרפיות הראשונות על השואה. קטעים מספריה נקראים ונלמדים במכונים לחקר השואה מכיוון שהם מהווים זווית ראייה משמעותית על השואה בראייה נשית-דתית. בשנת 1994 הדליקה משואה בטקס הממלכתי ביד ושם בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מבעד לחלון ביתי, הוצאת יד ושם, 1964
- לו יהי בוקר, הוצאת מורשת והוצאת אות ועד, 1981
- כיון שניצלתי - שירים, הוצאת במות לספרות לאמנות, 1989
- נכתב בציפורן האצבע, הוצאת רשפים, 1992
- תנועת בני עקיבא בלודז' בתקופת השואה, הוצאת מורשת בסיוע יד ושם, 1999
- את אחיי אנכי מבקש, הוצאת מורשת, 2005
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת הפרסומים של שרה זלוור אורבך, בקטלוג הספרייה הלאומית
- סרט לזכרם של שרה ויצחק אורבך, אולפני אתרוג
שרה זלור-אורבך (1923-), דף שער בספרייה הלאומית
