שרה העצני-כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרה העצני-כהן
העצני-כהן, 2016
העצני-כהן, 2016
לידה 18 באוגוסט 1983 (בת 40)
קריית ארבע, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה שרה העצני
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מפלגה הליכוד עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג אלקנה כהן
מספר צאצאים 4
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שרה העצני-כהן (נולדה ב-18 באוגוסט 1983) היא פעילה חברתית ישראלית, יו"ר תנועת "ישראל שלי" העוסקת בקידום הציונות ובהסברה ישראלית.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימין: שרה העצני-כהן, גלעד שר, יגאל דילמוני, טליה ששון ואטילה שומפלבי, 2020

העצני נולדה וגדלה בקריית ארבע, לקדמיאלה, קצינת ביקור סדיר[1], ובועז העצני. סבה מצד אביה אליקים העצני היה מראשוני מתיישבי קריית ארבע וחבר הכנסת. התחנכה בבית ספר חילוני שבעיר הולדתה, ובכיתה ט' עברה ללמוד בתיכון בויאר שבירושלים.[2]

בוגרת תואר ראשון במנהל עסקים ותקשורת, ותואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ובוגרת המחזור הראשון של המכללה למדינאות. שימשה מנהלת חינוכית של תנועת בית"ר העולמית.[3] חברת מרכז הליכוד.

ב-2012, בעקבות הצטרפותם של איילת שקד ונפתלי בנט למפלגת הבית היהודי, התמנתה העצני-כהן לראשות "ישראל שלי",[4] יחד עם שחר קוטינסקי (שפרש כעבור כשנה). בפעילותה בתנועה שמה דגש על מאבק ב-BDS ומאבק בקמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל. במסגרת פעילותה רואיינה לתוכניות טלוויזיה ורדיו וכתבה מאמרי דעה לעיתונות.

ב-2016 זכתה העצני-כהן בפרס "רוח ציון ליזמות צעירה" של פרס מוסקוביץ' לציונות על פעילותה ב"ישראל שלי".[5]

החל מ-2017 כותבת טור שבועי ב"מקור ראשון" וב"ישראל היום".

ב-2023 מונתה לחברה בוועדת ההיגוי של המשמר הלאומי של ישראל.[6]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתגוררת בירושלים, נשואה לאלקנה כהן ואם לארבעה.[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הודיה כריש-חזוני, "ישראל שלה", מגזין נשים, 12 בספטמבר 2014

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרה העצני-כהן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אגף חינוך וחברה - צוות המחלקה, באתר מועצה מקומית קרית ארבע חברון
  2. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד הילו גלזר, מה רוצים הימנים? ריאיון עם שרה העצני־כהן, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2016
  3. ^ ישראל שלה, מקור ראשון, 12 בספטמבר 2014
  4. ^ הודיה כריש חזוני, ישראל שלה, מקור ראשון, מוסף נשים
  5. ^ נימוק ועדת הפרס באתר פרס מוסקוביץ' לציונות, 2016.
  6. ^ מוטי קסטל, המשמר הלאומי של בן גביר יוצא לדרך: אלו שמות חברי הוועדה, באתר עכשיו 14, 30 במאי 2023.