שרה בץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרה בץ
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1923
יבנאל, פלשתינה (א"י)
פטירה 2010 (בגיל 87 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שרה בץ רבינוביץ' (19232010) הייתה אשת חינוך ישראלית, ממפתחי מערכת החינוך בבאר שבע, ומיסדת בית הספר התיכון ראשון בעיר (כיום מקיף א'), מו"לית, יקירת באר שבע (2000),[1] על שמה ייקרא רחוב בבאר שבע.

תולדות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בץ רבינוביץ נולדה במושבה יבנאל בשם שרה אגסי (בירנבאום), לאם דור שלישי בירושלים ולאב שלמד בבית ספר לרבנים בבודפשט, הונגריה ועלה לארץ ישראל לירושלים, "לחפש כלה". ילדותה עברה עליה בעוני. בשל מצבה הכלכלי הקשה של המשפחה, עברו הוריה ליבניאל ומשם למצרים. לאחר כמה שנים חזרה המשפחה לשכונת הבוכרים בירושלים, ובהמשך ירד אביה לאמריקה בגלל העוני הכבד. ב-6 בספטמבר 1937, נהרג אחיה הבכור אהרן בנופלו ממצדה[2] והיא הפכה למשענת לאמה החולה ולאחיה ואחיותיה הקטנים. היא למדה בבית הספר לבנות ע"ש חנה שפיצר.[3]

ב-1948 היא שרתה בשירות הידיעות של ההגנה (ש"י), שם צותתה לעבד אל-קאדר אל-חוסייני. מפקדה, לימים הנשיא מדינת ישראל יצחק נבון, כינה אותה בשל חריצותה "כספית רותחת". בעת לימודי המזרחנות באוניברסיטה העברית בירושלים התבקשה ללמד ערבית את מאיר בץ (רבינוביץ), שיהיה לבעלה ואבי חמשת ילדיה. היא בוגרת תואר שני בחינוך מהאוניברסיטה העברית בירושלים.[3]

בשנת 1952 עברה בץ לגור בבאר שבע. ראש העירייה, דוד טוביהו, ביקש ממנה שתנהל את בית הספר התיכון הראשון בעיר, אך היא סירבה. במקום זאת נתנה את הסכמתה לנהל את בית הספר היסודי "אחווה", בשל מספרם הגבוה במיוחד של עולים חדשים מקרב תלמידי בית הספר, ועל מנת להקנות להם ולהוריהם את השפה העברית. לאחר כשנתיים פתחה ביחד עם חיים נוי את בית הספר התיכון מקיף א' באר שבע בעיר העתיקה בבאר שבע (ברחוב אנילביץ', היום המרכז לאמנויות) ולימדה שם.

בשנת 1957 פתחה בץ את האולפן האקדמאי הראשון לעולים אקדמאים בבית יציב, ולאחר מכן באולפן מצדה היום אלטשול, אותו ניהלה במשך כ-25 שנה.

במקביל לימדה בשעות אחר הצהריים בסמינר למורים, בקורסים לעולים באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי.

בשנת 1959 נבחרה בץ למועצת העיר, מטעם מפא"י ובכך הייתה לאישה הראשונה שנבחרה למועצת העיר באר שבע.[4] בשנת 1961 בשיאה של מתיחות פוליטית במפלגתה, אף הועלה הרעיון לבחור בה לראשות העירייה. כחברת מועצה היא פעלה למען החינוך בעיר.

בץ ומשפחתה הקימו את "בית מאיר בץ", על שם בעלה מאיר בץ, ברחוב הפלמ"ח, במקום בו עמד הצריף שבו התגוררה המשפחה. המשכן משמש לקמפוס של "מכללת עתיד". בעבר שימש את "המכללה למנהל".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא נישאה למאיר בץ, מפקד בפלמ"ח, מהנדס, ממפתחי הנגב וממתכנני תעלת הימים. לזוג נולדו חמישה ילדים, אוריחזאי), ניצן, אהובה, רותי ויגאל. היתה אחותו של הפילוסוף יוסף אגסי.

ספרים וחוברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיעדר ספרי לימוד מתאימים לעולים חדשים, היא הקימה בביתה הוצאת ספרים פרטית, שבה היא הייתה המו"ל. היא חיברה ספרים וחוברות לעולים חדשים, ששימשו את האולפנים: סדרת ״הכיתה שלנו״ שנכתבה יחד עם מונה אפשטיין, הכוללת סיפורים נבחרים מהתנ״ך, תקופת בית שני, המשנה והתלמוד, הרצל, מלחמת העצמאות ועוד, ספרי דקדוק, חוברות לחגי ישראל, חוברות על ירושלים ועוד. כמו כן, חיברה חוברות הדרכה להורים. במשך כל השנים המשיכה שרה לתת בהתנדבות שיעורים בעברית לעולים חדשים.[5]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 2000 הוענק לה תואר יקירת העיר באר שבע.[1]
  • בשנת 2006 העניק לה מועדון ה״ליונס״ את תואר ״אשת השנה״ על פעילותה ההתנדבותית למען עולים חדשים, על ההיענות לצרכיהם ועל הוראת השפה העברית.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הרחובות בבאר שבע, בשכונת הכלניות, שכונת חדשה של בתים צמודי קרקע בצפון מערב העיר באר שבע, יקרא על שם שרה בץ (בשכונה זו כל הרחובות קרויים על שמות נשים).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]