שפמנון מצוי

שפמנון מצוי
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	מקריני סנפיר
מחלקה:	מקריני סנפיר
סדרה:	שפמנונאים
משפחה:	שפמנוניים
סוג:	שפמנון
מין:	שפמנון מצוי
שם מדעי
	Clarias gariepinus; ‏ברצ'ל, 1822
תחום תפוצה

השפמנון המצוי (שם מדעי: Clarias gariepinus) הוא מין השייך למשפחת השפמנוניים, כינויו בישראל הוא "ברבוט". השפמנון המצוי הוא הדג הגדול ביותר בקרב דגת ישראל.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפמנון המצוי נפוץ בחלקים נרחבים של יבשת אפריקה והמזרח התיכון, בישראל נפוץ השפמנון המצוי במערכת הירדן, באגם הכנרת ובנחלי החוף (כגון: נחל התנינים, נחל הירקון והחולה). השפמנון המצוי עשוי להמצא בנחלים ובאגמים בהם זרימת המים איטית, וכן במקורות מים עכורים, רדודים וחמימים, בהם ריכוז החמצן המומס במים נמוך למדי, לרוב בקרקעית מקור המים.

השפמנון המצוי מתאפיין במערך בן 8 בינים המצויים בקדמת פיו (4 בינים בכל צד). בינים אלו מסייעים לשפמנון המצוי להתמצא במקורות מים עכורים (עד כדי בוץ) וכן לאתר את מזונו. צבע גופו של השפמנון אפור כהה, ואורך גופו עשוי להגיע לכ-2.5 מטר, בשל כך נחשב דג זה כדג הגדול בקרב דגת ישראל. משקלו המרבי של השפמנון המצוי הוא 150קילוגרם, ראשו משוטח ונוטה מטה, פיו גדול ביחס לממדי גופו. עור השפמנון המצוי נטול קשקשים.

השפמנון המצוי הוא "אוכל-כול" וניזון. ממגוון מזונות ובניהם: דגים קטנים, דו-חיים, חסרי חוליות (כגון רכיכות ופרוקי-רגליים, בהם סרטנים) ועופות קטנים הטובלים במים. לשם איתור המזון, נעזר הדג במערך ביניו המאפשרים לו לחוש במזונו במים עכורים.

הנשימה של השפמנון יוצאת דופן. סביבת המחיה של השפמנון המצוי לרוב דלת חמצן (מים עכורים וחמימים שזרימתם איטית), בשל כך מצויד חלקו העליון של לוע השפמנון המצוי ב"חדר נשימה", בו מצויות בליטות הקרויות "עץ נשימה". בליטות אלו מאפשרות לשפמנון לבלוע אוויר אטמוספירי (מחוץ למים), ובכך להעשיר את ריכוז החמצן בדמו. למעשה, כ-60% מצריכת החמצן של השפמנון המצוי נעשית באמצעות בליעת אוויר, כאשר יתר צריכת החמצן נעשית באמצעות זימים, המאפשרים לו לקלוט חמצן שמומס במים.

דג השפמנון המצוי אינו כשר לאכילה על פי ההלכה, בגלל היותו נטול קשקשים, שהם אחד מסימני הכשרות של דגים.