שעריים (עיר מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שעריים היא עיר המוזכרת בתנ"ך בתקופה שלפני מלכות דוד. לעיר ניתנה מספר זיהויים, בהם חורבת קייאפה ותל חרסים בכפר מנחם.

במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

שעריים מוזכרת עד שלוש פעמים במקרא:

  • ברשימת הערים של שבט יהודה, אחרי סוכה ועזקה. על פי פסוק זה שעריים נמצאת בעמק האלה.

בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה. וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם. יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם שׂוֹכֹה וַעֲזֵקָה. וְשַׁעֲרַיִם וַעֲדִיתַיִם וְהַגְּדֵרָה וּגְדֵרֹתָיִם עָרִים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן.

  • אחרי שדוד הורג את גָּלְיָת, הפלשתים נסוגו בדרך שעריים:

וַיָּקֻמוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיָּרִעוּ, וַיִּרְדְּפוּ אֶת הַפְּלִשְׁתִּים, עַד בּוֹאֲךָ גַיְא, וְעַד שַׁעֲרֵי עֶקְרוֹן; וַיִּפְּלוּ חַלְלֵי פְלִשְׁתִּים, בְּדֶרֶךְ שַׁעֲרַיִם, וְעַד-גַּת וְעַד-עֶקְרוֹן.

ישנם הטוענים ששעריים בפסוק זה אינו מתייחס למקום אלא לשערים, על פי תרגום השבעים[1].

זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שעריים אינה מוזכרת אצל אוסביוס מקיסריה והירונימוס וגם לא בספרות התלמודית. אדולף נויבאואר הציע לזהות את שעריים בתרעין שליד אשקלון. שארל קלרמון-גנו זיהה את שעריים בח'רבת סעירה (חרבת א-צירה)[1].

גרפינקל וגנור שחפרו בחורבת קייאפה זיהו אותה עם שעריים. הזיהוי מבוסס על:

  • המיקום, המתאים לפסוקים המציינים את שעריים בין יישובי עמק האלה ובדרך לגת ועקרון.
  • הממצא הארכאולוגי של חורבת קייאפה שהיא חד שכבתית בראשית המאה ה-10 לפנה"ס, התואמת את האזכורים המקראיים שכולם קודמים לבניית בית המקדש הראשון.
  • המצאות שני שערים בחורבות קייאפה, ממצא ייחודי לתקופה זאת בארץ ישראל, דבר התואם את השם "שעריים".

זיהוי נוסף הוא של ר' בירן שחפר בתל חרסים בכפר מנחם וזיהה בה את שעריים[2].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אנסון רייני, שערים, אנציקלופדיה מקראית, כרך ח', תשמ"ב, 1982, עמ' 244
  2. ^ עונת החפירות האחת עשרה בתל חרסים (נחל ברקאי), אוניברסיטת בר־אילן, המחלקה ללימודי ארץ־ישראל ע״ש מרטין (זוס), 2002