שמעון ברנפלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמעון ברנפלד
Simon Bernfeld
שמעון ברנפלד
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 6 בינואר 1860
איוואנו-פרנקיבסק, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בפברואר 1940 (בגיל 80)
ברלין, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה האוסטרו-הונגרית, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בווייסנזה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת קניגסברג עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שמעון ברנפלדגרמנית: Simon Bernfeld; י"ב בטבת ה'תר"ך, 7 בינואר 1860 - כ"ד בשבט ה'ת"ש, 3 בפברואר 1940) היה סופר, רב, היסטוריון, פובליציסט וחוקר המקרא. יוצא יהדות גליציה שכיהן תקופה כרבה הראשי של הקהילה הספרדית בבלגראד ובעשרות שנותיו האחרונות פעל כחוקר עצמאי בברלין, גרמניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב משה ברנפלד שהיה דיין בסטניסלב שבגליציה, ומלומד. המשפחה הייתה אורתודוקסית משכילה ובשנת 1872 עברו הוריו ללמברג הליברלית יותר. ברנפלד למד לכתוב בעברית בגיל מאוד צעיר, בגיל שלוש-עשרה תרגם רומאן מגרמנית לעברית, בגיל שמונה עשרה פרסם מאמר ב"המגיד", ובשנת 1881 נעשה לעוזרו של עורכו, דוד גורדון. את לימודיו הגבוהים עשה באוניברסיטת קניגסברג ובאוניברסיטת ברלין. הוא נישא לאנה לוין (1861–1940), וב-1889 נולד בנם עמנואל ברנפלד, שנספה בשואה במחנה הריכוז מאוטהאוזן.

בין השנים 18861894 ברנפלד כיהן כרבה הראשי של הקהילה הספרדית בבלגרד, בירת ממלכת סרביה. אחר כך נסע לברלין ובה השתקע עד פטירתו.[1]

ברנפלד היה למדן מופלג, כתב ספרים ומאמרים רבים במשך כחמישים שנה, בעיקר בהיסטוריה של עם ישראל, פילוסופיה יהודית, וחקר המקרא. היה הסופר הראשי של "השילוח".

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף קלוזנר (י. ק.), "שמעון ברנפלד", האנציקלופדיה העברית (כרך ט, עמ' 872-870), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ד.
  • ר' בנימין, שמעון ברנפלד (למלאות לו שבעים שנה). מאזנים, שנה ראשונה, גל' מ"ד (כ"ג בשבט תר"ץ, 21 בפברואר 1930), עמ' 1–3.
  • חיים ווינר, קווים לדמותו של ד"ר שמעון ברנפלד, בספרו: פרקי חיים וספרות / ליקט וכינס זאב וויינר, ירושלים: קרית-ספר, תש"ך (1960).
  • ירוחם טולקס, שמעון ברנפלד, בספרו: בסוד סופרים והוגים, תל אביב: עומר, תשל"ו (1976).
  • מרדכי ערן, יעקב שביט, "תנ"ך יהודי בגרמנית" - תרגום התנ"ך לגרמנית על ידי שמעון ברנפלד (1903) : בין מחקר "כופר" לתרגום "שמרני", בית מקרא נד, ב, תשס"ט, עמ' 121-152 (מידע בקטלוג רמב"י)‏, JSTOR 23511981
  • מאיה שבת, "בין השבר לתפר: שמעון ברנפלד בין השכלת ברלין להשכלת גליציה", בתוך: נתן שיפריס, שמואל פיינר, חנן גפני (עורכים), מגלי טמירין - תנועת ההשכלה היהודית בגליציה: היסטוריה, ספרות, הגות וזיכרון, אוניברסיטת חיפה, 2022.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמעון ברנפלד בוויקישיתוף
כתבי שמעון ברנפלד

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]