שמלה אדומה (פרויקט רקמה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השמלה ב-2019

השמלה האדומה היא פרויקט רקמה שיתופי בינלאומי, שנוצר בין השנים 2009 ל-2022 ותואם על ידי האמנית הבריטית מסומרסט קירסטי מקלאוד.[1][2][3][4][5]

הרעיון לפרויקט החל בוועדה של המועצה הבריטית בדובאי,[6] ומאז נתמך על ידי מועצת האמנויות באנגליה, שגרירות בריטניה בפרישטינה (בירת קוסובו) ותרומות רבות מאנשים פרטיים, כולל מימון המונים לשנת 2020.[7]

את השמלה רקמו 343 רוקמות ורוקמים (336 נשים ו-7 גברים) מ-46 מדינות. 136 מהרוקמים קיבלו שכר עבור עבודרביפתם ומקבלים חלק מרווחי התערוכה; האחרים היו משתתפים מתנדבים באירועים ותערוכות. השמלה מורכבת מ-84 לוחות של דופיון משי בורדו ומשקלה 20 ק"ג.[7] מקלאוד אמרה כי "הצללית של השמלה הזו חזקה ומועצמת בכוונה. השתמשתי בעיצובים צבאיים לאורך הכתפיים והחלק הקדמי, אבל רציתי שהיא תראה בצורה נשית מאוד. כל קו מעוקל הוא מחוך במלואו אני חושבת שיש לזה נוכחות מלכותית".[5] היא בחרה באדום כי "...אי אפשר להתעלם מהאדום. רציתי שזו תהיה אמירה אמיתית - ושתהיה לה מערכת יחסים עם מחזוריות של נשים, אהבה, כעס, תשוקה", "זה צבע מעשי שגם יכול לעמוד בנסיעות!".[5]

השמלה הוצגה ברחבי העולם. בתערוכות מוקדמות ישבה מקלאוד, לובשת את השמלה תוך כדי רקמתה, כמיצב אמנותי: "כשהיא הוצגה בהתחלה, לבשתי אותה, יושבת בתוך קובייה שבה הייתי רוקמת בשידור חי, כהופעה, במשך ארבע שעות בכל פעם. "מאוחר יותר היא הוצגה על דוכן כדי להראות את כולה. היא הוצגה במקומות רבים לרבות בית הספר המלכותי לעבודות רקמה בבריטניה,[1] והספרייה הלאומית של קוסובו, בפריסטינה. במסגרת התוכניות העתידיות תוצג השמלה גם ב-אוסטרליה, קנדה, קולומביה, מצרים, פקיסטן, דרום אפריקה וארצות הברית.[8] תערוכה במוזיאון לאמנות פופולרי במקסיקו בשנת 2020 בוטלה בגלל מגפת COVID-19.

מקלאוד זכתה במקום הראשון בפרס ולצ'לינה לשנת 2012, תחרות בינלאומית איטלקית הפתוחה לאמני סיבים מתחת לגיל 35. באותה שנה היה הנושא "ערבוב תרבויות".[9]

הפרויקט נקרא במקור Barocco,[10] המונח הפורטוגזי לפנינה לא מושלמת, שלדברי מקלאוד הצביע על כך ש"שמדובר במשהו מיוחד אבל תחום בתוך מבנה". היא שינתה אותו ל"השמלה האדומה" ככותרת מובנת יותר וקלה להיגוי.[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 The Red Dress, Royal School of Needlework, ‏1 March 2022. Retrieved 19 June 2022.
  2. ^ Connolly, Nancy (28 בינואר 2022). "The amazing story of The Red Dress helping women in crisis all over world". SomersetLive (באנגלית). נבדק ב-19 ביוני 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Hina, Javeria (7 בינואר 2021). "Will the 'Red Dress' that has roamed the world ever land in Pakistan?". The Independent (באנגלית). נבדק ב-19 ביוני 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Fraňková, Ruth (30 בנובמבר 2021). "Czech textile artist takes part in award-winning Red Dress project". Radio Prague International (באנגלית). נבדק ב-19 ביוני 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 3 4 How the Red Dress is connecting women across boundaries and borders, The Crafts Council, ‏25 בינואר 2022. (באנגלית)
  6. ^ "The Red Dress – stitching hopes and stories through the World". Le Temps de Broder. 8 בנובמבר 2020. נבדק ב-20 ביוני 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 The Red Dress, ‏אוחזר ב -19 ביוני 2022 (באנגלית)
  8. ^ "Exhibitions & Press". reddressembroidery.com (באנגלית). The Red Dress. נבדק ב-20 ביוני 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "2011/2012 8^ ed. – Mixing Cultures". Premio Valcellina Edizioni Precedenti. Le Arti Tessili. נבדק ב-19 ביוני 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Dunnell, Ali (13 בנובמבר 2018). "Barocco - a decade long global embroidery collaborative in one red dress". Travels with my Art. נבדק ב-20 ביוני 2022. {{cite news}}: (עזרה)